נבואה פרק מס. 21
באותם ימים של כמעט מלחמת אזרחים התעוררו לפתע מהומות דמים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב מכיוון לא צפוי. הפגנה של מאה פועלים סינים קיבלה לפתע חיזוק בלתי צפוי מצד מאות רבות של רומנים, פיליפינים, קולומביאנים תאילנדים וניגרים. דומה שלפתע התפרץ כל מטען האיבה של אלה שבאו לבנות את הארץ למול הדיכוי, העריצות, ההשפלה ובעיקר הניצול עד כדי עבדות של הבוסים הישראליים. מאוחדים בעלבונם הפכו המפגינים מכוניות ושרפו אותן, שדדו חנויות, פגעו בהולכי רגל תמימים שעברו במקום ומעל הכל, כיוונו את זעמם לעבר כוחות המשטרה שהחלו מתעמתים איתם בירי פצצות גז ובקליעי גומי. פרשים משטרתיים חלפו בדהירה ברחובות התחנה המרכזית הישנה והיכו באלותיהם ברצחנות ימינה ושמאלה ללא רחם וללא אבחנה בעוד הישראלים נעלמו לחלוטין מכל שטחה של דרום תל אביב. יללות הסירנה של עשרות ניידות ניסרו את אווירה של דרום תל אביב במשך שעות ארוכות ובמשך ימים רבים. בכתבת חדשות של הטלוויזיה הישראלית נראה שלט שנשא בידו מפגין סיני, כתוב בעברית עילגת ובו כתוב: ``בתל אביב הישנה ייסדנו את מדינת הדפוקים!``. עמיר פרץ, יושב ראש ההסתדרות החדשה, שיקע את עצמו בעניין ונפגש עם נציגי העובדים הזרים. הוא ניהל איתם דו שיח לקבלה ושמירת זכויות של עובדים זרים בארץ, כמובן, לא לפני שהחתים את כל העובדים הזרים בארץ על הקמת ועדים, ועד לכל ארץ וארץ. עתה התרחבה ההסתדרות וכללה בתוכה גם ועדי עובדים זרים: ועד העובדים הסיני, הרומני, התאילנדי והניגרי. ועד עובדים הקולומביאני לא הכיל מספיק אנשים, אי לזאת הוא בחר להסתופף תחת מטריית ועד העובדים הרומני. עמיר פרץ תבע מן המדינה לתת זכויות נוספות לעובדים הזרים בדומה לעובדים הישראליים, חופשות מולדת רבות יותר, מענקי פרישה נדיבים ופיצויי פיטורין. נשיא התאחדות התעשיינים הביע את הזדעזעותו מהתנהגותו של עמיר פרץ וקרא לה ``בגידה בעובדים הישראליים ובעבודה העברית``. שולמית אלוני בירכה בשידור טלוויזיה את עמיר פרץ על אומץ ליבו ויושרו כאדם וזכתה על כך כהרגלה, לקיתונות של ביקורת ובוז בעיתונות הכתובה. מאות רבות של עובדים זרים נעצרו במשך מס` היממות בהן הם התפרעו והרסו חלקים ניכרים מדרום תל אביב. ראש הממשלה נדרש לעניין ואמר: ``לא סביר שאלה שבאו לכאן כדי לעבוד ולהתפרנס ישתוללו בחוצות ערינו משל הם בעלי הבית בעצמם``. שר המשפטים הורה להכין משפטי בזק לעובדים הזרים העצורים בגין התפרעויות כדי לגרשם מיד לאחר מכן לארצות מוצאם אולם מה רבתה ההפתעה כאשר מפלגת מרץ ביחד עם עמיר פרץ וההסתדרות החדשה הגישו התנגדות לבית הדין הגבוה לצדק כנגד התביעה לגירוש גורף של מאות העצורים. בהתנגדות כנגד שר המשפטים נאמר: ``ההחלטה על משפטי בזק שבסיומם יגורשו המתפרעים באופן גורף מהווה החלטה בלתי צודקת ובלתי סבירה לחלוטין. זה אינו משפט צדק אלא זה `לינ`ץ משפטי` לעובדים הזרים שנעצרו. גירושם ללא שמיעת עדויות, ללא קבלת רקע הולם למעשיהם בעבר לוותק שלהם בארץ ולנסיבות מעצרם על ידי המשטרה בעת ההתפרעויות אינו מאפשר מתן משפט הוגן. אנו סבורים שיש להגישם למשפט, אולם באופן זהה לזה שלו יזכה כל אזרח במדינת ישראל. שמה הטוב של המדינה חייב להישמר במקרה הזה``. מרואן ברגותי, נשיא מדינת פלשתין שלח איגרת ברכה באמצעות התקשורת העולמית בזו הלשון: ``לעובדי הכפייה הרומנים, הפיליפינים, התאילנדים והניגרים! איתכם במאבקכם הצודק העם הפלשתינאי שידע שנים רבות של דיכוי והשפלה מצד הישראלים הנצלנים וכפויי הטובה``. בד בבד שלח מרואן ברגותי איגרת לסילבן שלום, ראש ממשלת ישראל והציע לו עזרה ``במתן כוח אדם פלשתינאי שישתלב בעבודה במשק הישראלי``. על זה אמר סילבן שלום: ``כבר שבענו די מן העובדים הפלשתינאיים, על גוייתי המתה נחזיר לשטחי ישראל את הפלשתינאים. שיחפשו להם עבודה בכווית או בסעודיה. אולי במצרים``. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: www.thatsallfolks.t2u.com מחר בנבואה: התפוז המיכני
באותם ימים של כמעט מלחמת אזרחים התעוררו לפתע מהומות דמים בתחנה המרכזית הישנה בתל אביב מכיוון לא צפוי. הפגנה של מאה פועלים סינים קיבלה לפתע חיזוק בלתי צפוי מצד מאות רבות של רומנים, פיליפינים, קולומביאנים תאילנדים וניגרים. דומה שלפתע התפרץ כל מטען האיבה של אלה שבאו לבנות את הארץ למול הדיכוי, העריצות, ההשפלה ובעיקר הניצול עד כדי עבדות של הבוסים הישראליים. מאוחדים בעלבונם הפכו המפגינים מכוניות ושרפו אותן, שדדו חנויות, פגעו בהולכי רגל תמימים שעברו במקום ומעל הכל, כיוונו את זעמם לעבר כוחות המשטרה שהחלו מתעמתים איתם בירי פצצות גז ובקליעי גומי. פרשים משטרתיים חלפו בדהירה ברחובות התחנה המרכזית הישנה והיכו באלותיהם ברצחנות ימינה ושמאלה ללא רחם וללא אבחנה בעוד הישראלים נעלמו לחלוטין מכל שטחה של דרום תל אביב. יללות הסירנה של עשרות ניידות ניסרו את אווירה של דרום תל אביב במשך שעות ארוכות ובמשך ימים רבים. בכתבת חדשות של הטלוויזיה הישראלית נראה שלט שנשא בידו מפגין סיני, כתוב בעברית עילגת ובו כתוב: ``בתל אביב הישנה ייסדנו את מדינת הדפוקים!``. עמיר פרץ, יושב ראש ההסתדרות החדשה, שיקע את עצמו בעניין ונפגש עם נציגי העובדים הזרים. הוא ניהל איתם דו שיח לקבלה ושמירת זכויות של עובדים זרים בארץ, כמובן, לא לפני שהחתים את כל העובדים הזרים בארץ על הקמת ועדים, ועד לכל ארץ וארץ. עתה התרחבה ההסתדרות וכללה בתוכה גם ועדי עובדים זרים: ועד העובדים הסיני, הרומני, התאילנדי והניגרי. ועד עובדים הקולומביאני לא הכיל מספיק אנשים, אי לזאת הוא בחר להסתופף תחת מטריית ועד העובדים הרומני. עמיר פרץ תבע מן המדינה לתת זכויות נוספות לעובדים הזרים בדומה לעובדים הישראליים, חופשות מולדת רבות יותר, מענקי פרישה נדיבים ופיצויי פיטורין. נשיא התאחדות התעשיינים הביע את הזדעזעותו מהתנהגותו של עמיר פרץ וקרא לה ``בגידה בעובדים הישראליים ובעבודה העברית``. שולמית אלוני בירכה בשידור טלוויזיה את עמיר פרץ על אומץ ליבו ויושרו כאדם וזכתה על כך כהרגלה, לקיתונות של ביקורת ובוז בעיתונות הכתובה. מאות רבות של עובדים זרים נעצרו במשך מס` היממות בהן הם התפרעו והרסו חלקים ניכרים מדרום תל אביב. ראש הממשלה נדרש לעניין ואמר: ``לא סביר שאלה שבאו לכאן כדי לעבוד ולהתפרנס ישתוללו בחוצות ערינו משל הם בעלי הבית בעצמם``. שר המשפטים הורה להכין משפטי בזק לעובדים הזרים העצורים בגין התפרעויות כדי לגרשם מיד לאחר מכן לארצות מוצאם אולם מה רבתה ההפתעה כאשר מפלגת מרץ ביחד עם עמיר פרץ וההסתדרות החדשה הגישו התנגדות לבית הדין הגבוה לצדק כנגד התביעה לגירוש גורף של מאות העצורים. בהתנגדות כנגד שר המשפטים נאמר: ``ההחלטה על משפטי בזק שבסיומם יגורשו המתפרעים באופן גורף מהווה החלטה בלתי צודקת ובלתי סבירה לחלוטין. זה אינו משפט צדק אלא זה `לינ`ץ משפטי` לעובדים הזרים שנעצרו. גירושם ללא שמיעת עדויות, ללא קבלת רקע הולם למעשיהם בעבר לוותק שלהם בארץ ולנסיבות מעצרם על ידי המשטרה בעת ההתפרעויות אינו מאפשר מתן משפט הוגן. אנו סבורים שיש להגישם למשפט, אולם באופן זהה לזה שלו יזכה כל אזרח במדינת ישראל. שמה הטוב של המדינה חייב להישמר במקרה הזה``. מרואן ברגותי, נשיא מדינת פלשתין שלח איגרת ברכה באמצעות התקשורת העולמית בזו הלשון: ``לעובדי הכפייה הרומנים, הפיליפינים, התאילנדים והניגרים! איתכם במאבקכם הצודק העם הפלשתינאי שידע שנים רבות של דיכוי והשפלה מצד הישראלים הנצלנים וכפויי הטובה``. בד בבד שלח מרואן ברגותי איגרת לסילבן שלום, ראש ממשלת ישראל והציע לו עזרה ``במתן כוח אדם פלשתינאי שישתלב בעבודה במשק הישראלי``. על זה אמר סילבן שלום: ``כבר שבענו די מן העובדים הפלשתינאיים, על גוייתי המתה נחזיר לשטחי ישראל את הפלשתינאים. שיחפשו להם עבודה בכווית או בסעודיה. אולי במצרים``. Thats all folks לאתר הבית ולסיפור מתחילתו: www.thatsallfolks.t2u.com מחר בנבואה: התפוז המיכני