נבגד מצוי, בדילמה

[זולל החצץ]

נבגד מצוי, בדילמה

לי ולאשתי מערכת יחסים הרמונית שמחה ואוהבת, טוב נו לא בדיוק מסתבר. לאחרונה עליתי על זה שהיא מנהלת רומן עם גבר נשוי איזה מספר חודשים, עם הרבה רומיאו ויוליה וקוצ'י פוצ'י. יש לי דילמה האם להתעמת אתה או לפנות להליכים , חקירה וכו', עסק לא זול תופעות לוואי קשות.
החשש בעימות, שהיא, עלולה, ליזום פניה לגירושין לפני. כך שההמלצה הגורפת של עורכי הדין, זה לאסוף חומר בשקט ואז להגיש תביעת גירושין (או "שלום בית" בבית הדין הרבני). פניה להליך זה, מהווה, סיבה בפני עצמה לפיצוץ, אבל עם יתרון משפטי מובנה בכך ש"אני תבעתי קודם", עם הוכחות "להתרועעות עם גברים" במיילים מפורטים היטב (חוץ מזה, נראה לי שגם חוקר טירון, לא יתקשה לספק ראיות קצת יותר מוצקות), הגברת, איך לומר בעדינות, לא עוברת ביטחון שדה.
מיותר לציין שאני: נסער, כועס וכואב. את אשתי אני אוהב אהבה רבה ולא רוצה שיאונה לה רע. ספק אם אני רוצה להיפרד, אך רוצה להרתיע.
אגב, יש לנו 2 ילדים.
אשתי, אני מאמין, די ממורמרת עלי (בצדק רב...), על עניינים של חוסר יחס ברמה האישית ועל רקע זה יש לנו עימותים מזדמנים. כמו כן, בשל נכותי ומשבר מקצועי מתמשך, אני מובטל מזה זמן רב. כמו כן אני מקבל קצבה ונהנה מהטבות שונות ושכר דירה. סה"כ מאזננו הכספי דחוק פלוס, הכנסה של 2000ש"ח תעשה את הקסם.
נו? להיכנס בה עם עו"ד, או פשוט, לפתוח ולקוות לטוב?

 

[מריוס זכריה]

תלוי מה המטרה שלך

אם המטרה שלך היא לקבל בגירושין חלק הכי גדול של האחוזה, בארות הנפט והמניות בפייסבוק, אז תקוף אותה עם עורך דין תותח, ותוציא את המקסימום מהחבילה.

אבל אם אם מה שיש לכם לחלק זה טוסטר, חוט מאריך, ואוברדרפט, ואתה אוהב אותה ורוצה בעצם לתקן את הקשר - שהיא תפסיק להתרועע עם ההוא וכולי - כדאי לפתוח לשיחה מאוד רצינית, ובעקבותיה, אם היא רוצה לתקן (מה שבכלל לא מובן מאליו), שתקטע את הרקשר עם רומיאו ותלכו יחד לטיפול זוגי.

במצב כזה אני לא חושב שיש ערך רב ל"אלמנט ההפתעה".

מצד שני יכול להיות שיש ענייני כתובה שאולי היא עלולה לדרוש ואתה מעוניין להמנע מזה - אז אולי יש הגיון כלכלי בתיעוד המצב? יכול להיות. אני אישית פחות חושב בקווים כאלה, אבל תשמע פה עוד דיעות.

 

[מפלצת או ילדה]

תשב בשקט

ותודה מקרב לב להוא שמתחזק אותה בפוצי מוצי על האאוטסורסינג שהוא מעניק לכל הצרכים שאתה לא מסוגל לספק, ועדיין לשמור אותה בבית.
כי אחרת, בלעדיו, היא באמת תצטרך להתגרש ממך, ולהסיר אותך כמו גידול ממאיר וחסר תועלת.

 

[עוגיפלצת113]

מקסים. מזכיר לי בדיחת קרש ישנה

משפחה של סדיסטים נוסעת לטייל, אבא, אמא, ושני ילדים. בדרך, באמצע הכביש, הם רואים דורבן. האבא שואל "לדרוס אותו?" כל הילדים צורחים בהתלהבות "כן! כן!" עושים ממנו פיתה וממשיכים לנסוע. אחרי כמה מאות מטרים, הם רואים זקנה חוצה את הכביש. האבא שואל "לדרוס אותה?" הילדים צורחים בהתלהבות מאחור "כן! כן!" עושים ממנה פיתה וממשיכים לנסוע. בסוף הם עוצרים בקצהו של צוק ומחליטים לעשות שם פיקניק. האבא שואל בלחש את הילדים "לדחוף את אמא מהצוק?" הילדים עונים לו בשקט "כן! כן!" דוחף אותה למטה. רק חנה'לה הקטנה יושבת בצד ובוכה. ניגש אליה אבא ושואל "מה קרה חנה'לה? למה את בוכה?" משיבה לו חנה'לה: " כי לא ראיתי".

 

[מבקר גבולות]

השאלה מה אתה רוצה...

בענייני רכוש אתה יודע שיש חוקי קניין, והעובדה שהיא בוגדת לא מנשלת אותה מהחצי שלה בכל נכס שיש לכם. מזונות לילדים קובעים לפי יכולת וצרכים, לא האם היתה בגידה כן או לא.

אם אתה רוצה משמורת משותפת, מצד אחד הבגידה שלה עלולה לסייע, מצד שני לא ממש, כי בשביל משמורת משותפת כדאי שיהיו יחסים טובים בין ההורים ולא מלחמה.

לדעתי ההוכחות לבגידה יכולות לסייע בעיקר במידה שהיא בעצמה תחליט להתחרפן ולתקוף אותך. יש מקרים (אין לי מושג אם הרבה או מעט) שבהם האישה מחליטה לדפוק את הבעל וממציאה שקרים חופשי באופן סיסטמטי. במקרה כזה הוכחות לבגידה יכולות לעזור.

ושוב חוזרים לשאלה, מה אתה רוצה?
אם אתה רוצה להיות מכוסה מכל הכיוונים כולל האפשרות לשקם את היחסים - הצעתי היא שתאגור הוכחות באופן דיסקרטי, אם אפשר בנוסף למיילים. ואחרי שתהיה מכוסה מבחינת ההוכחות, אז תפתח את זה מולה אתה והיא בלבד.
אם היא תודה ומייד תרצה להתגרש, תהיה מוכן להקדים אותה למחרת. אבל יכול להיות שהיא תישבר ותבכה ותתחנן שלא תעזוב אותה. במקרה כזה אין לה סיבה לבקש גירושים.

 

[סטנגה Joe]

אין כאן תשובה נכונה

אתה יכול להיכנס בה.
אתה יכול לשוחח איתה.
אתה יכול להמשיך כך.
אתה יכול אפילו למצוא לך מאהבת משלך.

אתה כנה ואומר שהיא יצאה החוצה הרבה "בזכותך".
שאלה אם בתוך הזוגיות שלכם יש עוד לאן ללכת. האם יש עתיד.
אם כן אולי שווה איכשהו לתקן. לדבר איתה. ללכת לייעוץ.
אם לא ואתה אוהב אותה כדבריך, בדוק אם שווה לך לפוצץ או לסיים יפה.

 

[בוביגירל]

אתה דופק רק את עצמך,

אתה בעצמך מעיד שלידך מתמרמרים (ובצדק, כמו שאמרת), ובמקום לתקן את זה, אתה מחפש איך לא לצאת פראייר ולהיות שוב זה שעומד לבד ו"כאילו" מנצח.
ואתה מתפלא שיש לה רומן עם כ"כ הרבה תשומת לב?
נו, אז אתה תשיג מקסימום ויתור מזונות אישה עד הגט (כי דפקת תלונה ראשון ברבנות) אבל מעבר לזה אתה תשלם לילדים שלך מזונות+מדור כמו גדול.
והיא במינימום מאושרת בלי אחד שמוצץ לה את הדם ונהנה לראות אותה סובלת מהצד.

 

[שילה1]

א.כהתחלה-לא קל להוכיח בגידה.יש להוכיח

"מכחול בתוך שפורפרת",ולצורך כך-חש לחדור לתחום הפרט.שזו-עבירה פלילית,אלא אם מדובר במקום ציבורי,וזה מתמיהה.
ב.בנוסף-אז תוכיח בגידה.מה תקבל?גירושין מכוערים ואולי הסתת הילדים נגדך.
ג.פנית ממילא למלחמה:""יתרון משפטי מובנה ש"אני תבעתי קודם"-בטחונך מופרז לנושא זה.יש עוד ררמטרים רבים שיש להוסיף.
ד.אוליי תשנה גישה ותחליט להגיע עם זוגתך לטיפול מקצועי,שם תעלה את כל הדברים?
ה."להיכנס" בעצמך.לנסות לשנות דברים,ואז אוליי יצא העוקץ מהבגידה,אם זו בכל קיימת.
במה תבחר?

 

[זולל החצץ]

נו טוב, אפשר לומר שהייתם נחרצים

תודה רבה על העזרה המחכימה וכן על מהירות התגובה. תמיד טוב לדעת מה אתה באמת, גם אם זה כואב.

 

[אדונשוי]

האפשרויות שלך

1. לסתום את הפה ולהמשיך לחיות ככה (לשמור על ההוכחות שלך ליום הנכון)
2. לסתום ולמצוא מאהבת
3. לדבר איתה על זה ולנסות לשקם את הנישואין
4. לדבר איתה על זה ולפתוח ביחסים פתוחים
5. לשבור את הכלים ולהתגרש

אישית אני בעד החלק השני
אני גם חושב שרוב האנשים בעולם כאלו.

בהצלחה

 

[seeyou]

במצבך אין לך הרבה אופציות אלא לשבת בשקט

ולהפיק את המרב הפירורים

מהנשואים

כול מצב אחר יעלה לך יותר


יוסי

נ.ב
ייתכן שהבגידה שלה היא בגלל חוסר יחס ברמה האישית או בשל נכותך ומשבר מקצועי מתמשך
רק שתבין-לא חסרות סיבות לנשים לבגוד
לא קל להיות אישה של גבר אחד כול החיים

גם אם הוא יפה צעיר עשיר וסופרמן

 

[אייבורי]

האמת במצב שלך

ולאור המצב המשפטי בארץ, עדיף לך לשתוק ולאכול חצץ

כי אחרי הגירושים (גם אם יש לך תמונות בגידה מפורטות)

היא תקבל משמורת על הילדים
אתה תקבל מזונות של 3000-4000 שח
ונראה לי
שתוכל לקבוע תור מראש לבית המעצר הקרוב למקום מגוריך.

 

[מיציפיצי1]

נשמע שהמשאב העיקרי העומד לרשותך הוא אישיות

כובשת.
המלצתי האישית - תשתמש בה

 

[זולל החצץ]

תודה, מודה לכולכם

חחח...אתם קצת מזכירים לי את הסבתות הצרפתיות האלה, שהיו יושבות במהפכה, סורגות וסופרות ראשים, בכל פעם שהייתה יורדת הגליוטינה. אני בטוח שבחיים האמיתיים, גם המרושעים שבינכם, הם/הן אנשים נחמדים/דות.
החיים מסובכים, לכל אחד, במשהו אחר, אף אחד לא תיכנן את הדייסה שעכשיו הוא אוכל, העיוורון של האחד זה הראות של האחר. פה הייתם נהדרים. למה אני אומר את זה?
כי זה היה ניתוח פוסט מורטם לאירוע שהיה לפני מספר ימים...
במהלכו אכן נחשפה בגידה. בהתיעצות עם 2 חברים טובים, אבי ומספר עורכי דין הוחלט לפתוח בהליכים של "שלום בית" וחקירה. אני נשברתי לאחר מספר ימים ופתחתי את העניין בפני אשתי, שהתפלאה למה לא באתי אליה ישר.
חברה, כולם, אבל כולם תמכו בהליכים, שהוכחו כשטות מוחלטת, אז שאפו....ואיפה הייתי לפני שבוע?
לעננינו, עכשיו משקמים את ההריסות ויש מה לשקם, אפילו בגידול ממהיר כמוני.
אז בהצלחה לנו ותודה.

 

[גברת מנוסה]

אני בשוק מהתגובות על הסיפור שלך הסכמתי רק עם מעטים ועל מספר משפטים. מה זאת אומרת "שב בשקט"?
מה זאת אומרת "תלוי מה אתה רוצה"?
אדוני, נבגדת. אתה מרגיש איום ונורא . נקודה.
אבל... אתה לא יכול להאשים רק את אשתך בעניין ולחשוב איך אתה מתנקם בה.
זה נכון שעדיף לאסוף ולשמור על ההוכחות ובמקרה הצורך לפנות לבית דין רבני ולהיות הראשון שפונה לשם.
אגב במקרה של בגידה, אני חושבת שנותנים גט אוטומטית.
השאלה אם אתה רוצה לצאת מהמערכת הזוגית הזו.
הרי אתה בעצמך לקחת על עצמך חלק מההאשמה בבגידה של אשתך. זה אומר שאתה מבין שהבגידה היא סימפטום לבעיה רצינית ביניכם.
האם אתה "רואה" אותה? האם אתה מתייחס אליה? האם אתה נותן לה אהבה? נותן לה להרגיש נאהבת, מחוזרת?
האם אתה נותן לה להרגיש שאתה שותף מלא במערכת הזוגית שלכם ולא רק "פרזיט" מובטל (סליחה על השפה, אני לא מאשימה אותך, מנסה לגרום לך לראות את הדברים אחרת)?


יכול להיות שאם תדבר איתה היא "תשפך" ותספר ותוכלו לפתור את הבעיות בטיפול זוגי, השאלה היא האם תסלח לה.
ואם לא תוכל לסלוח ותרצה לצאת מהמערכת תוכל להשתמש בהוכחות שאספת.
למרות שבגידה זו אחת המכות הקשות במערכת זוגית (לשני המינים), צריך להבין מדוע קיבלנו את המכה הזו, את הזעזוע הזה.
ויש זוגות שלומדים מהמכה הזו המון.
בהצלחה.

 

[זולל החצץ]

תודה שלא הפכת אותי לשניצל

תשובה:
כל סוף השבוע, במרתון סביב השעון, דיברנו, בכינו, כעסנו, צחקנו והתעלסנו. מה לעשות, אנחנו זוג אוהב.
היו סיכומים:
שינוי סידרי עדיפויות, יחס והמון אהבה. אם יתפרק, אין תוכניות למלחמה, כל הצדדים באוירת ויתורים. העו"ד שוחרר ורומאו המסכן אוכל סרטים.
אני מתאושש מתקופה משברית קשה, להיות נכה, אינטיליגנטי, HDAD, משכיל, מוכשר ומובטל זה עסק מתסכל ביותר. לראות את אשתך חוגגת, זה קשה (חגיגות זה לא עסק לנכים, כך שאין את אופציית הבגידות, חילופים ופתוח) הגברת הנפקנית שלי היתה מזנקת פנימה בשמחה, מניסיון.
זהו סיפור סטנדרטי של, עייפות זוגית, אכזבה ממני כמפרנס וכן שיברון לב פרטי שלי.
אני אלחם עד טיפת דמי האחרונה, לשמר את מה שבנינו ביחד. אישתי, ביתי, ילדי ואני...שווים את זה.

לגבי אישתי:
אחריות...
יכלת לתת אולטימטום, אבל להבריז יותר קל (וכיף..)
יכלת להפסיק כששלכתי לך אין סוף סימנים שיש פה שינוי אמיתי.
סיכנת את שלמות המשפחה.
יכלת לזרוק אותי.
יכלת, פשוט לא להתפס..
השפלת אותי וניצלת את האמון שאני רוחש לך. שיקרת בכמויות מסחריות. אכלת מהזמן הפרטי שיכל להיות שלנו, לטובת מישהו אחר.

בגידה, זה בגידה, זה בגידה

 

[מפלצת או ילדה]

אישתי אזהרה ראשונה

לתת לך אולטימטום?

להעניק לך צל"ש על ששלחת אין סוף סימנים לשינוי אמיתי?
בקיצור לא בטחון שדה ולא נעלים, חבוב. בקיצור, אישתך העמידה אותך במקום. גם הבהירה לך שלא על הזין שלך לבדו וכו', וגם דאגה שתדע את זה ותפנים היטב.
אתה עמוק בתוך מאבקי הכוח כשאין לך למעשה שום כוח. ולא נראה לי שהבגידה כואבת, כמו התבוסה.
היא ניצחה אותך.

ולרומאו אין מה לדאוג. הוא יהיה שם לאסוף את שבריה ולתת לה כוחות להמשך הדרך אחרי שגל ראשון של אמוציות יירגע, ותחזור לעשות גלים ואבו עלי בשקל

.

 

[זולל החצץ]

חלק נכון וחלק לא, פספסת את המסר

ולגבי התחזית.. לא תפס אותי.
הפוסט האחרון התייחס לתחושות והרקע שלי, לא למי הפסיד/ניצח, ברור שהפסדתי. הכאב נבע בעיקר מהאכזבה שלי מעצמי. מצאתי את עצמי קורא כמות גדולה של מיילים, רומנטיים וסקסואליים, כשכל מה שראיתי היה, "איפה הייתה לעזאזל"?.
על המנוף היחיד שלי ל"איומים" ויתרתי בדקה, אם צריך אפסיד.
לגבי אולטימטומים ושאר שימת גבולות, אין מה לעשות, זאת הדרך הישרה והלגיטימית היחידה שיש במערכות יחסים מכל סוג שהוא. כשהיו לי הזדמנויות לבגוד, לא עשיתי זאת. רציתי ולא הרגיש נכון. היום אני מצטער על כך. כל הסיפור הזה של נאמנות, זה קישקוש. כל אחד לוקח מהחיים מה שהוא יכול.

 

[מפלצת או ילדה]

אני חוששת שמי שמפספס את המסר

הוא אתה. נאמנות שמא נאמנות, אל תתן לבולבול של רומאו לבלבל אותך <הוא בכלל סטטיסט> - הפור נפל, חבר. יחסי הכוחות ביניכם השתנו לנצח, ורומאו הוא בסך הכל שובר שיוויון. לא עוד אתה מתעמר בה ומשאיר אותה בחרפת רעב רגשי והיא מתפתלת ומתחננת ליחס. לא עוד אתה תופס אותה כבת ערובה שאתה יכול לעשות בה מה שבא למוח העייף מהזוגיות שלך.
זה זה האולטימטום - בכל פעם שתזניח את התפקיד שלך<היחיד שיש עליך כרגע, חוץ מלגרבץ את עצמך לדעת> כבעל, או בכל פעם שתחשוב שהיא תקועה איתך במילא, ותעשה שוב מה בראש שלך - רומאו זה או אחר יהיה שם ללקק את הפצעים

ושיהיה ברור, היום יש בחוץ מלנתלפים חראבעלים עייפים של אחרות שמעניקים מגטונות של יחס ושירותי הרמה לאגו תמורת הסיכוי ללקק פצע שבבון אחר פוער בעקביות באישתו. זה מין בית חרושת מעוות שכזה של one man's trash is another man's treasure. כך שהדרך היחידה שלך להישאר נשוי וכמה שפחות מקורנן היא להיות ... אוי הברוך, אחלה בעל

. ומאחר שכל השנים נלחמת להיות בעל חרא - כאן, בנקודה הזו היא 'ניצחה' אותך. ואין לך כרגע במצב של שח שום דרך 'לנצח' חזרה.

 

[זולל החצץ]

הרבה מלל על שום דבר

השרלילה שלי, לא צריכה הרבה סיבות לבגוד, אבל ללא ספק הקלתי על המלאכה. אם היתה מבקשת יפה, הייתי מארגן לה בולבול חמוד במיקור חוץ. דברים כאלה היו בעבר, במסגרת חילופי זוגות. כך שאנחנו לא מדברים על בולבול, אנחנו מדברים על סטנדרטים מינימאליים של אמינות.
אהבתי את one man's trash is another man's treasure ואשתי צחקקה, לא הבנתי את הקשר.
מסכים בעניין " שהדרך היחידה שלך להישאר נשוי וכמה שפחות מקורנן היא להיות ... אוי הברוך, אחלה בעל" לא נראה לי בעייתי במיוחד, נהנה מכל רגע.
לגבי "ומאחר שכל השנים נלחמת להיות בעל חרא" נו באמת הגזמה פראית.
בכלל, אני מחבב את הכתיבה שלך, החולשה שלך נמצאת בנסיונות לתת מכות מתחת לחגורה, את אוהבת אותם בהלם. בדרך את נוטה לאבד חלק מהאמת, אבל מה זה חשוב, העיקר שאפשר לגלגל את זה ולקחת לריאות.