נבגדת

לבונה

New member
נבגדת

ברגליים כבדות וראש דואב והייתי כמו צל זחלתי למיטה למצוא בחומה נחמה התקפלתי בתנוחת עובר דמעות חמות זלגו לכר הקר שמעתי את נשימתי מהירה וחנוקה מדי פעם נפלטה בלחש אנקה ביום בו התחלתי להרגיש ביום בו הפשיר ליבי האטום ננעץ בו להב הסכין ללא רחם פשוט ידעתי, וזו גדולתה של אינטואיצייה נשית רק אישרתי בדרך לא חוקית היום אני שונאת יותר מתמיד קחי אותי אלייך חזרה קונכייה אני מבטיחה אני מבטיחה אהיה בתוכך כפנינת פרא אטומה איש לעולם יותר שוב לא ייגע את רגשותיי איש לעולם לא יידע תני לי להסתתר שוב בתוכך מוגנת וקרה ולחזור אל חיקך אני מבטיחה שלעולם לא אתן שוב אותך לנתץ ולרסק
 

*קסנדרה

New member
לבונה יפה וכואב

לבונה כבר מזה זמן, לא קראתי שיר שכתוב כ``כ יפה עם המון רגש וכאב אני מתארת לעצמי, שכעת את מרגישה כך..... סגורה בקונכיה אך יבוא היום ויהיה אי מי שישלה את הקונכיה מהמעמקים ויגלה את יפי הפנינה הביישנית, הכואבת ויגלה את יופיה ובמיוחד את ערכה המשיכי לכתוב, כתיבתך יפה ומן הסתם תמצאי בה נחמה בידידות קסנדרה
 
למעלה