נבגדתי !
שלום. לפני כ 3 שנ' התגרשתי, וזמן לא רב אח"כ הכרתי אישה יפה וטובת לב ועברנו לגור יחד. כאמור כמעט 3 שנים. היו דברים שאהבתי, היו דברים שפחות, אך סבלנותי המפורסמת החזיקה את הקשר הזה עד כה. לאחרונה, סבלנותי החלה להיגמר, ונהייתי קצר רוח ופחות נחמד. האישה עצמה עברה תהפוכות עצומות שלא ידעתי מקורן, מה שהקשה עליי להחזיר את המצב לתקנו. לפני ימים ספורים היא זרקה את הפצצה. יש לה רומן עם מישהו אחר. הבוס. למרות נסיוני הרב, ולמרות היותי מפוכח בנוגע למערכות יחסים ותאוות החיים.... ואפילו למרות שיחסנו היו רחוקים משיאם.... זה הפיל אותי. פשוט כך. רק אז התברר אגב כמה אהבתי אותה. בין אם התאמנו ובין אם לא, אהבתי אותה. והיא בגדה בי. מה שבאמת כואב, זה לא שמישהו אחר שכב עם זוגתי. אני לא שה תמים ולא אחראי על המוסר. גם אני הסתכלתי פעם פעמיים לצדדים. אם זאת הייתה הבעייה אז לא הייתה בעייה. העניין הוא שהיא התאהבה בו. ממש ככה. בעודנו חיים יחד. זה מה שקורע אותי. בדיעבד הפאזל התחיל להסתדר לי והבנתי מדוע היא היתה הפוכה לגמרי כל הזמן האחרון. עד עכשיו אני לא יודע מי הביצה ומי התרנגולת. האם קודם היא התאהבה בו ואז השתנתה כליל, מה שגרם לי להתקרר כלפיה.... או, כדבריה, הקרירות שלי כלפיה וחוסר באהבה.... היא שהביאה אותה לרעות בשדות זרים. אתם מבינים? היא בגדה בי. ואני האשם. אני גרמתי לה לפנות לזה. מסתבר אגב, במפתיע, שהמון נשים, המון, רואות בכך סיבה מוצדקת בהחלט. ואני אומר, לא נכון. אם הקשר לא מספק את מה שהצדדים רוצים ממנו... אז אין בעיה. כולנו מבוגרים. בואו נפרק אותו בטוב. אחר כך נתפרע! אבל במקביל??????????????? הכרתי כמה שבגדו בהם, נשים וגברים כאחד. אפילו הכרתי מקרוב. מאד קרוב. מסיבה זו אגב הייתי מאד גלוי עם האישה בנושא. אמרתי לה שלהערכתי כולם בוגדים. בשלב זה או אחר כמובן. אתוודה אף יותר, לא ראיתי בכך עבירה כזו גדולה. אם זוגות, לאחר כך וכך שנים מרגישים חוסר מסויים, במין או באהבה, או אלוהים יודע מה,,,,, ומוצאים פורקן במקום אחר, ובאים הביתה שמחים ומאושרים, זה עשוי להועיל לכולם. העניין הוא שזה משחק סכום אפס. המפסיד, מפסיד הכל! המפסיד אגב הוא זה שנתפס. כלומר הדברים עשויים לעבוד כל עוד הם מתחת לשולחן ולא מפריעים לחיים השוטפים. בטח תגידו זה לא אפשרי. אז זה כן. זה מאד אפשרי. הייתי שם. זה החזיק לי כך וכך שנות נישואין. דברים שלא קיבלתי בבית, קבלתי במקום אחר. ובבית הייתי נינוח ורגוע להפליא. אבל הפעם זה לא עבד. האישה לא תפקדה כאילו הכל בסדר, אלא הייתה הפוכה לגמרי, ואני שלא עמדתי על טיב הבעייה, אם כי חשתי בבעיה כמובן... כאילו נתתי לה את הרשיון לחפש אהבה במקום אחר. מכל מקום, התאוריה שלי, טובה כנראה רק כשזה עובד כמו שהגדרתי. במקרה שלי התאוריה קרסה. ולא רק זאת, אלא שלא רק זה ששיחק והפסיד, איבד הכל. גם אני, שלא שיחקתי...... אבדתי. והכי גרוע, שאהבתי אותה. אם לא הייתי אוהב אותה זה לא היה כואב כל כך. מה שמגוחך הוא, שגם היא עדיין אוהבת אותי. לטענתה. בחוכמה שלאחר מעשה היא אפילו אמרה לי: "זה לא הגיע לך....". וואללה יופי. עכשיו אני מאושר. מכל מקום אני עצוב ודואב. זה יעבור לי כמובן. זה גם לימד אותי עוד איזה דבר או שניים על החיים. ההפתעות לעולם אינן צפויות והן באות מהמקומות הכי פחות צפויים. (היא אישה כזו מוסרית, שרק דיבור על בגידות היה מעורר בה שאט-נפש). תודה לכם על הקשבתכם. זה כואב. אל תנסו בבית.
שלום. לפני כ 3 שנ' התגרשתי, וזמן לא רב אח"כ הכרתי אישה יפה וטובת לב ועברנו לגור יחד. כאמור כמעט 3 שנים. היו דברים שאהבתי, היו דברים שפחות, אך סבלנותי המפורסמת החזיקה את הקשר הזה עד כה. לאחרונה, סבלנותי החלה להיגמר, ונהייתי קצר רוח ופחות נחמד. האישה עצמה עברה תהפוכות עצומות שלא ידעתי מקורן, מה שהקשה עליי להחזיר את המצב לתקנו. לפני ימים ספורים היא זרקה את הפצצה. יש לה רומן עם מישהו אחר. הבוס. למרות נסיוני הרב, ולמרות היותי מפוכח בנוגע למערכות יחסים ותאוות החיים.... ואפילו למרות שיחסנו היו רחוקים משיאם.... זה הפיל אותי. פשוט כך. רק אז התברר אגב כמה אהבתי אותה. בין אם התאמנו ובין אם לא, אהבתי אותה. והיא בגדה בי. מה שבאמת כואב, זה לא שמישהו אחר שכב עם זוגתי. אני לא שה תמים ולא אחראי על המוסר. גם אני הסתכלתי פעם פעמיים לצדדים. אם זאת הייתה הבעייה אז לא הייתה בעייה. העניין הוא שהיא התאהבה בו. ממש ככה. בעודנו חיים יחד. זה מה שקורע אותי. בדיעבד הפאזל התחיל להסתדר לי והבנתי מדוע היא היתה הפוכה לגמרי כל הזמן האחרון. עד עכשיו אני לא יודע מי הביצה ומי התרנגולת. האם קודם היא התאהבה בו ואז השתנתה כליל, מה שגרם לי להתקרר כלפיה.... או, כדבריה, הקרירות שלי כלפיה וחוסר באהבה.... היא שהביאה אותה לרעות בשדות זרים. אתם מבינים? היא בגדה בי. ואני האשם. אני גרמתי לה לפנות לזה. מסתבר אגב, במפתיע, שהמון נשים, המון, רואות בכך סיבה מוצדקת בהחלט. ואני אומר, לא נכון. אם הקשר לא מספק את מה שהצדדים רוצים ממנו... אז אין בעיה. כולנו מבוגרים. בואו נפרק אותו בטוב. אחר כך נתפרע! אבל במקביל??????????????? הכרתי כמה שבגדו בהם, נשים וגברים כאחד. אפילו הכרתי מקרוב. מאד קרוב. מסיבה זו אגב הייתי מאד גלוי עם האישה בנושא. אמרתי לה שלהערכתי כולם בוגדים. בשלב זה או אחר כמובן. אתוודה אף יותר, לא ראיתי בכך עבירה כזו גדולה. אם זוגות, לאחר כך וכך שנים מרגישים חוסר מסויים, במין או באהבה, או אלוהים יודע מה,,,,, ומוצאים פורקן במקום אחר, ובאים הביתה שמחים ומאושרים, זה עשוי להועיל לכולם. העניין הוא שזה משחק סכום אפס. המפסיד, מפסיד הכל! המפסיד אגב הוא זה שנתפס. כלומר הדברים עשויים לעבוד כל עוד הם מתחת לשולחן ולא מפריעים לחיים השוטפים. בטח תגידו זה לא אפשרי. אז זה כן. זה מאד אפשרי. הייתי שם. זה החזיק לי כך וכך שנות נישואין. דברים שלא קיבלתי בבית, קבלתי במקום אחר. ובבית הייתי נינוח ורגוע להפליא. אבל הפעם זה לא עבד. האישה לא תפקדה כאילו הכל בסדר, אלא הייתה הפוכה לגמרי, ואני שלא עמדתי על טיב הבעייה, אם כי חשתי בבעיה כמובן... כאילו נתתי לה את הרשיון לחפש אהבה במקום אחר. מכל מקום, התאוריה שלי, טובה כנראה רק כשזה עובד כמו שהגדרתי. במקרה שלי התאוריה קרסה. ולא רק זאת, אלא שלא רק זה ששיחק והפסיד, איבד הכל. גם אני, שלא שיחקתי...... אבדתי. והכי גרוע, שאהבתי אותה. אם לא הייתי אוהב אותה זה לא היה כואב כל כך. מה שמגוחך הוא, שגם היא עדיין אוהבת אותי. לטענתה. בחוכמה שלאחר מעשה היא אפילו אמרה לי: "זה לא הגיע לך....". וואללה יופי. עכשיו אני מאושר. מכל מקום אני עצוב ודואב. זה יעבור לי כמובן. זה גם לימד אותי עוד איזה דבר או שניים על החיים. ההפתעות לעולם אינן צפויות והן באות מהמקומות הכי פחות צפויים. (היא אישה כזו מוסרית, שרק דיבור על בגידות היה מעורר בה שאט-נפש). תודה לכם על הקשבתכם. זה כואב. אל תנסו בבית.
