ב
בנזיני04
Guest
נאפולי נגד אינטר לצפייה לחצו כאן!
כדורגל – ליגה איטלקית (סריה א’ / סריה A) לעונת 2023-2024, מחזור 14: נאפולי נגד אינטר לצפייה ישירה, נאפולי נגד אינטר שידור חי, נאפולי נגד אינטר שידור ישיר, נאפולי נגד אינטר מילאנו שידור חי ישיר לצפייה ישירה, נפולי נגד אינטר שידור ישיר חי לצפייה ישירה, אינטר נגד נאפולי שידור חי ישיר לצפייה ישירה בדצמבר 2017, פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך שנכתב לבקשתו של חבר הכנסת עודד פורר, יו"ר ועדת המשנה לספורט. במסגרת המחקר נבחנו "נתונים על זכיות במדליות אולימפיות, בהשוואה בין ישראל לבין מדינות הדומות לה מבחינת גדול אוכלוסייתן; השוואת התקציב הציבורי המוקצה לספורט בין ישראל לבין מדינות נוספות." המחקר גילה שגם אם לא ברור מהי ההוצאה הכספית המדויקת על ספורט הישגי, אפשר לקבוע שהיא עדיין נמוכה למדי בהשוואה למדינות מצליחות. עם זאת נמצא שההוצאה הציבורית לספורט בישראל ביחס לתוצר, שעומדת על 0.39%, גבוהה יותר מ־14 מדינות מתוך 28 המדינות באיחוד האירופי, שכולן עולות על ישראל בהישגים הספורטיביים. מכאן נקבע שישראל נחשבת לא יעילה מבחינת התפוקה הצפויה בהתאם לתשומה הכספית בספורט הישגי. ההשקעה בספורט נמצאה לא ברורה, לא מסודרת ולא יעילה[4][14]. פופולריות העיסוק הספורט בישראל נמוכה. בשנת 2012 רק כ-1.01% מהאוכלוסייה בישראל עסקה בספורט תחרותי (80.8 אלף ספורטאים). במדינות אירופה, היבשת אליה מסונף הספורט הישראלי, כמות העוסקים בספורט תחרותי גבוהה יותר במידה ניכרת. אין נתון רשמי לגבי כמות העוסקים בספורט תחרותי ובספורט עממי בישראל באופן סדיר אך ניתן לשער שהיא נמוכה ממדינות אירופה, שם, על פי נתוני מחקרים באותן שנים של נציבות הספורט באיחוד האירופי נמצא כי כמות העוסקים בספורט באופן במרבית מדינות אירופה קיימים מועדוני ספורט בהם ילדים ואזרחים בוגרים יכולים להתאמן ולהשתתף במספר ענפי ספורט שונים בדרך מקצוענית וחובבנית בעלות סמלית. בישראל נפוצים יותר חוגי ספורט נפרדים שלעיתים עשויים להיות פחות מקצועיים ואף יותר יקרים[16].
כדורגל – ליגה איטלקית (סריה א’ / סריה A) לעונת 2023-2024, מחזור 14: נאפולי נגד אינטר לצפייה ישירה, נאפולי נגד אינטר שידור חי, נאפולי נגד אינטר שידור ישיר, נאפולי נגד אינטר מילאנו שידור חי ישיר לצפייה ישירה, נפולי נגד אינטר שידור ישיר חי לצפייה ישירה, אינטר נגד נאפולי שידור חי ישיר לצפייה ישירה בדצמבר 2017, פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מסמך שנכתב לבקשתו של חבר הכנסת עודד פורר, יו"ר ועדת המשנה לספורט. במסגרת המחקר נבחנו "נתונים על זכיות במדליות אולימפיות, בהשוואה בין ישראל לבין מדינות הדומות לה מבחינת גדול אוכלוסייתן; השוואת התקציב הציבורי המוקצה לספורט בין ישראל לבין מדינות נוספות." המחקר גילה שגם אם לא ברור מהי ההוצאה הכספית המדויקת על ספורט הישגי, אפשר לקבוע שהיא עדיין נמוכה למדי בהשוואה למדינות מצליחות. עם זאת נמצא שההוצאה הציבורית לספורט בישראל ביחס לתוצר, שעומדת על 0.39%, גבוהה יותר מ־14 מדינות מתוך 28 המדינות באיחוד האירופי, שכולן עולות על ישראל בהישגים הספורטיביים. מכאן נקבע שישראל נחשבת לא יעילה מבחינת התפוקה הצפויה בהתאם לתשומה הכספית בספורט הישגי. ההשקעה בספורט נמצאה לא ברורה, לא מסודרת ולא יעילה[4][14]. פופולריות העיסוק הספורט בישראל נמוכה. בשנת 2012 רק כ-1.01% מהאוכלוסייה בישראל עסקה בספורט תחרותי (80.8 אלף ספורטאים). במדינות אירופה, היבשת אליה מסונף הספורט הישראלי, כמות העוסקים בספורט תחרותי גבוהה יותר במידה ניכרת. אין נתון רשמי לגבי כמות העוסקים בספורט תחרותי ובספורט עממי בישראל באופן סדיר אך ניתן לשער שהיא נמוכה ממדינות אירופה, שם, על פי נתוני מחקרים באותן שנים של נציבות הספורט באיחוד האירופי נמצא כי כמות העוסקים בספורט באופן במרבית מדינות אירופה קיימים מועדוני ספורט בהם ילדים ואזרחים בוגרים יכולים להתאמן ולהשתתף במספר ענפי ספורט שונים בדרך מקצוענית וחובבנית בעלות סמלית. בישראל נפוצים יותר חוגי ספורט נפרדים שלעיתים עשויים להיות פחות מקצועיים ואף יותר יקרים[16].