נאום פתיחה
ראשית, תודה למברכים.
כאשר בלוטרטוגה החליט לפרוש מניהול הפורום וקבלתי פניה לנהלו, היססתי. לא חסרים לי עבודה ועיסוקים ואני גם לא טוב בהתחייבויות.
אבל די מהר שכנעתי את עצמי שהמטרה חשובה. מזה למעלה משלוש שנים אני מעורב בנושא. קצת לפני שנולדה ביתי בגרמניה החלטנו זוגתי ואני שהיעד המשפחתי הוא ישראל. התחלתי לחפור בגוגל ובאתר של משרד הפנים ולהשכיל בנהלים הארוכים והמעורפלים משהו כדי להסדיר את תהליך ההגירה של בת הזוג והילדה שעוד לא נולדה. חיפושים נוספים הביאו אותי לפורום של תפוז. גירדתי ממעמקי האימייל שלי את הסיסמא של החשבון שפתחתי לפני שנים והתחלתי לשאול שאלות בנושאים שלא היו ברורים לי. לשמחתי קבלתי תשובות אדיבות וברורות. הגם שהחכמתי רבות את הסטירה קבלתי כאשר משרד הפנים סרב להכיר בילדה שלי בניגוד לכל הגיון בריא ומסמכים שהובאו בפניו. חלפו חודשים ארוכים ומורטי עצבים ולא מעט כסף עד שהעניין סודר. תוך כדי המאבק נעזרתי לא מעט בפורום וגם עדכנתי בהתפתחויות. למדתי המון, קראתי פסקי דין, נהלים וחוות דעת. הפכתי חצי משפטן. לאחר מכן המשכנו בתהליך המדורג של זוגתי והמשכנו להתמקצע בנושא. מאז נשארתי מחובר לפורום.
הנושא של זוגות מעורבים בישראל מרתק לדעתי. הוא נמצא בדיוק בתפר הסכיזופרני של החברה הישראלית. מצד אחד ליברלית ומערבית ומצד שני פרנואידית בטירוף באשר ליהדותה. קונפליקט של ערכים שמבלבל ומקשה על כל מי שנקלע לתוכו.
לדעתי יש לפורום מקום חשוב מאד משום שהוא מרכז המידע המהימן ביותר שקיים בנושא זוגות מעורבים או יותר במדויק זוגות של ישראלים ושל לא-זכאי-חוק-השבות.
הייתי רוצה, וכאן אני מכניס קצת את האני מאמין שלי, שהפורום לא יהיה רק מקור מידע וסיוע שמגיב לשאלות החברים. הייתי רוצה שהקהילה הפעילה בפורום גם תיזום פעולות בצורה אקטיבית שישפרו את מצב חבריה וחבריה העתידיים. בלוטרטוגה החל בפעילויות מבורכות כמו הצפת הקשיים שלנו בסיוע ח"כ עדי קול וגורמים נוספים.
אני מאמין שמדיניות הטיפול בזוגות מעורבים בישראל היא בסה"כ סבירה אבל היישום של המדיניות לוקה לא פעם בשל גורמים שונים (עומס, כישורים, דעות אישיות, פרשנויות לוקות, נהלים קשים ליישום ועוד). הייתי רוצה לנסות לפעול לתיקון הליקויים, לפחות חלקם.
עוד נשוחח על כך בפורום.
לסיום, בלוטרטוגה השאיר נעליים גדולות. הוא ניהל את הפורום בצורה מקצועית מכל הבחינות. רציתי להגיד לו תודה רבה ולאחל לו אושר ובריאות.
תודה רבה גם לשאר החברים הפעילים ועל תרומתם.
שלכם, Randyloo
ראשית, תודה למברכים.
כאשר בלוטרטוגה החליט לפרוש מניהול הפורום וקבלתי פניה לנהלו, היססתי. לא חסרים לי עבודה ועיסוקים ואני גם לא טוב בהתחייבויות.
אבל די מהר שכנעתי את עצמי שהמטרה חשובה. מזה למעלה משלוש שנים אני מעורב בנושא. קצת לפני שנולדה ביתי בגרמניה החלטנו זוגתי ואני שהיעד המשפחתי הוא ישראל. התחלתי לחפור בגוגל ובאתר של משרד הפנים ולהשכיל בנהלים הארוכים והמעורפלים משהו כדי להסדיר את תהליך ההגירה של בת הזוג והילדה שעוד לא נולדה. חיפושים נוספים הביאו אותי לפורום של תפוז. גירדתי ממעמקי האימייל שלי את הסיסמא של החשבון שפתחתי לפני שנים והתחלתי לשאול שאלות בנושאים שלא היו ברורים לי. לשמחתי קבלתי תשובות אדיבות וברורות. הגם שהחכמתי רבות את הסטירה קבלתי כאשר משרד הפנים סרב להכיר בילדה שלי בניגוד לכל הגיון בריא ומסמכים שהובאו בפניו. חלפו חודשים ארוכים ומורטי עצבים ולא מעט כסף עד שהעניין סודר. תוך כדי המאבק נעזרתי לא מעט בפורום וגם עדכנתי בהתפתחויות. למדתי המון, קראתי פסקי דין, נהלים וחוות דעת. הפכתי חצי משפטן. לאחר מכן המשכנו בתהליך המדורג של זוגתי והמשכנו להתמקצע בנושא. מאז נשארתי מחובר לפורום.
הנושא של זוגות מעורבים בישראל מרתק לדעתי. הוא נמצא בדיוק בתפר הסכיזופרני של החברה הישראלית. מצד אחד ליברלית ומערבית ומצד שני פרנואידית בטירוף באשר ליהדותה. קונפליקט של ערכים שמבלבל ומקשה על כל מי שנקלע לתוכו.
לדעתי יש לפורום מקום חשוב מאד משום שהוא מרכז המידע המהימן ביותר שקיים בנושא זוגות מעורבים או יותר במדויק זוגות של ישראלים ושל לא-זכאי-חוק-השבות.
הייתי רוצה, וכאן אני מכניס קצת את האני מאמין שלי, שהפורום לא יהיה רק מקור מידע וסיוע שמגיב לשאלות החברים. הייתי רוצה שהקהילה הפעילה בפורום גם תיזום פעולות בצורה אקטיבית שישפרו את מצב חבריה וחבריה העתידיים. בלוטרטוגה החל בפעילויות מבורכות כמו הצפת הקשיים שלנו בסיוע ח"כ עדי קול וגורמים נוספים.
אני מאמין שמדיניות הטיפול בזוגות מעורבים בישראל היא בסה"כ סבירה אבל היישום של המדיניות לוקה לא פעם בשל גורמים שונים (עומס, כישורים, דעות אישיות, פרשנויות לוקות, נהלים קשים ליישום ועוד). הייתי רוצה לנסות לפעול לתיקון הליקויים, לפחות חלקם.
עוד נשוחח על כך בפורום.
לסיום, בלוטרטוגה השאיר נעליים גדולות. הוא ניהל את הפורום בצורה מקצועית מכל הבחינות. רציתי להגיד לו תודה רבה ולאחל לו אושר ובריאות.
תודה רבה גם לשאר החברים הפעילים ועל תרומתם.
שלכם, Randyloo
