*******נאום לאומה********* (לכולם-ן
אז זהו,אני כבר ילד מבוגר בן 32 והיום עוד מעט נגמר... קראתי בעיון רב את כל הברכות והאיחולים.....(שנייה,חייב לקחת שלוק מהתרגשות) האמת חשבתי להודות לכל אחד ואחת מכם-ן באופן אישי... אבל הבנתי שהשירשור היה מגיע למימדים שאוליי היה בזה כבר טעם לפגם לאלו שלא כ"כ בעניינים.....(יש כאלו בכלל??חחחחחח) קראתי ברכות מאוד מרגשות...בחיי,פתאום גיליתי שבחרתי בדרך הטובה ללכת בה,זוהי דרך חיי. רציתי לשתף אתכם-ן קצת...בדעותיי שגיבשתי לעצמי לעת זקנתי.... עשיתי בדרך טעויות,אני בעצם עדיין עושה...אבל בגילי היום אני גם מודה.. אני נמצא פה בין אנשים-נשים...שונים...כל אחד-ת עם עצבים,ומצבי רוח משתנים...אבל צריך לדעת שבסוף בשורה התחתונה כולנו אנשים וככאלו אנחנו שווים...אין משמעות במקום זה ובכל מקום שאליו אנו הולכים,אם לא נדע לכבד את הזולת והאחר ולשמור על כבודו...לדעת להתאפק ,ולשלוט כל אחד-ת בחרצובות לשונו....קשה מאוד לבנות משהו אבל קל מאוד להרוס....למדתי לאט אבל בטוח....שאפשר להיות חזק גם אם אתה מבליג לפעמים...שחיוך.. מילה טובה...הם הדבר הכי בריא כשאתה לבד עם עצמך או בתוך חברה.... אז בואו ננסה להמעיט קצת...במלחמות ,במריבות סתמיות,תמיד אפשר לנהל ויכוח,לבוא בטענות,אבל יחד עם זאת להישאר מכובדים לעצמנו וכלפי אחרים... אז שוב תודה לכם-ן ...גם לאלו שנבצר מהם לאחל....תישארו מחוייכים תמיד תזכרו שהחיים הם קצרים.... תלמדו מטעויות של אחרים.... חייכו תמיד,גם במצבים שנראים קשים.... מחר הרי תזרח השמש מבעד לעננים.... ותשתדלו להשאיר אחריכם....ריחות נעימים....ורגשות חמים.. זה הדבר היחיד שיזכרו מאיתנו...לנצח ולסוף הימים! תודה.
אז זהו,אני כבר ילד מבוגר בן 32 והיום עוד מעט נגמר... קראתי בעיון רב את כל הברכות והאיחולים.....(שנייה,חייב לקחת שלוק מהתרגשות) האמת חשבתי להודות לכל אחד ואחת מכם-ן באופן אישי... אבל הבנתי שהשירשור היה מגיע למימדים שאוליי היה בזה כבר טעם לפגם לאלו שלא כ"כ בעניינים.....(יש כאלו בכלל??חחחחחח) קראתי ברכות מאוד מרגשות...בחיי,פתאום גיליתי שבחרתי בדרך הטובה ללכת בה,זוהי דרך חיי. רציתי לשתף אתכם-ן קצת...בדעותיי שגיבשתי לעצמי לעת זקנתי.... עשיתי בדרך טעויות,אני בעצם עדיין עושה...אבל בגילי היום אני גם מודה.. אני נמצא פה בין אנשים-נשים...שונים...כל אחד-ת עם עצבים,ומצבי רוח משתנים...אבל צריך לדעת שבסוף בשורה התחתונה כולנו אנשים וככאלו אנחנו שווים...אין משמעות במקום זה ובכל מקום שאליו אנו הולכים,אם לא נדע לכבד את הזולת והאחר ולשמור על כבודו...לדעת להתאפק ,ולשלוט כל אחד-ת בחרצובות לשונו....קשה מאוד לבנות משהו אבל קל מאוד להרוס....למדתי לאט אבל בטוח....שאפשר להיות חזק גם אם אתה מבליג לפעמים...שחיוך.. מילה טובה...הם הדבר הכי בריא כשאתה לבד עם עצמך או בתוך חברה.... אז בואו ננסה להמעיט קצת...במלחמות ,במריבות סתמיות,תמיד אפשר לנהל ויכוח,לבוא בטענות,אבל יחד עם זאת להישאר מכובדים לעצמנו וכלפי אחרים... אז שוב תודה לכם-ן ...גם לאלו שנבצר מהם לאחל....תישארו מחוייכים תמיד תזכרו שהחיים הם קצרים.... תלמדו מטעויות של אחרים.... חייכו תמיד,גם במצבים שנראים קשים.... מחר הרי תזרח השמש מבעד לעננים.... ותשתדלו להשאיר אחריכם....ריחות נעימים....ורגשות חמים.. זה הדבר היחיד שיזכרו מאיתנו...לנצח ולסוף הימים! תודה.
