נאדג´ והעיר הגדולה.....

[BluePrint]

נאדג´ והעיר הגדולה.....

הוא החזיק את המושכות בידו והסתכל מעלה על השלט, מעל ציור של הבניין שעמד מולו היה כתוב "האכסניה". ´שם מעניין´ נאדג´ חשב לעצמו והוביל את סוסו אל האורוות, הוא סידר לעצמו חדר לשני לילות, דאג לשמור אחד גם לזיובירי, ולאחר שדאג שתיקיו נעולים היטב בחדרו הוא ירד לקומה הראשונה לדאוג לארוחת צהריים. בחצי הדרך לקרקעית צלחת המרק התיישב מולו אדם גדול עם פרצוף מזוקן. "בתיאבון" הוא אמר, נאדג´ הניד בראשו ובלע את אשר בפיו, "אפשר לעזור לך?" הוא שאל בנימוס. הפרצוף השעיר התכופף אליו מצידו השני של השולחן, "לא, אבל אני רוצה לעזור לך" האיש הניח את ידיו על השולחן לתמוך את משקל גופו הגדול הרכון מעליו וכפות ידיו כמעט אחזו בצד השני. "אני שליח מטעם קהילת נזירים מקומית, וידוע לנו שיש ברשותך חפץ מסויים שאנו מחפשים כבר זמן רב..."

 

[BlueBeIl]

פחחחחחחח

 

[Sabre Runner]

בחיפוש אחר הטלאי האבוד.

נאדג´ פנה לחפש מקום להתאכסן, משימה לא קשה, לא ביחס ללמצוא חייט. אחרי חצי שעה של חיפושים הוא מצא חנות בגדים קטנה באיזה רחוב צידי. הוא ירד מסוסו והורה לו להישאר בזמן שהוא נכנס לתוך החנות. בתוך החנות היה מבחר יפה מאוד של בגדים. מבגדי ערב לנשפים ועד בגדי שיריון לנוסע המסתכן. הנזיר ניגש ישר למי שנראה כבעל החנות ושאל אותו אם יוכל לתקן את הגלימה ואם יש לו עוד גלימות. הייתה לו עוד אחת ובזמן שהנזיר מדד אותה הוא הלך לתקן את הקודמת. היא התאימה לו טוב למרות שהרגישה קצת כבדה יותר. לפני שיצא החוצה העביר זיובירי את מבטו על החנות שוב. הוא ריחם על האנשים שצריכים להסתבך עם כל כך הרבה לבוש. יש לו את גלימות המסע שלו ועוד אחת קצת יפה יותר ל´אירועים רשמיים´. כולן מחממות ונוחות ולא מפריעות בקרב. הוא גיחך ויצא החוצה.

 

[BlueBeIl]

במורד הנחל

על רפסודה מתפרקת. כבר מתחילים לראות את שערי העיר במרחק. העיקר למהר למהר למהר!

 

[BluePrint]

"ועל מה בדיוק אנחנו מדברים?"

נאדג´ שאל כשהוא מעמיס כף נוספת לפיו. "אתה יודע על מה אני מדבר" אמר האיש והסתכל מעל לראשו של האלף לפני שנשען בחזרה לאחור. שני גברים נוספים הגיעו מאחורי נאדג´ והתישבו לצידיו, אחד מהם הוציא פיסת נייר ופרס אותה על השולחן, הוא זיהה את הציור של זיובירי. נאדג´ השתהה לרגע עם הכף בפיו וכששם לב אליה הוא שלף אותה במהירות והניח על השולחן, "אנחנו מעוניינים לרכוש את החפץ" אמר האיש המזוקן וסובב את הציור כלפי האלף. "זה בזהב או בכסף?" שאל נאדג´ ששם לב למספר שנכתב בכתב מסולסל מתחת לציור. "מה שתבחר" ענה האיש. "סכום יפה" נאדג´ הרים גבה, "אבל אין לי את מה שאתם מחפשים." שלושת האנשים שישבו מסביבו קמו על רגליהם, "היה נחמד לדבר איתכם" אמר נאדג´ שנשען לאחור כדי שיוכל להסתכל בפניהם, "אם אני אראה את הצעצוע הזה אני אבוא למצוא אותכם." המזוקן שמולו הרים את תיקו שנשען אל רגל השולחן, "היי..." נאדג´ ניסה לקרוא לאיש לעזוב את התרמיל כשהוא קם מהכיסא, אבל יד גדולה חסמה את פיו ושני הגברים שלצידיו הרימו אותו בזרועותיו כמעט חצי מטר לאויר. שלושת האנשים הסתלקו מהאכסניה מבלי להרעיש או למשוך צומת לב, והחלו מצעידים את נאדג´ לכיוון הקצה המזרחי של העיר.

 

[Sabre Runner]

בהמשך השביל

למצוא אכסניה. אכסניה אחת בכל העיר הזאת וזאת לא עיר קטנה. זיובירי שוטט ברחובות, שואל אנשים. הוא השיג את שמותן של מספר אכסניות והחל לעבור ביניהם בחיפוש אחר נאדג´. הוא הוביל את סוסו לאורך רחוב אחד כשראה מחזה דיי מוזר. שלושה אנשים גברתנים מלווים אלף קטן לכיוונו. נאדג´?, הוא חשב לעצמו והתקרב אליהם לברר. "נאדג´? זה אתה?" הוא קרא אל האלף, "לאן אתה הולך? ומי החברים שלך?"

 

[BluePrint]

"היי זיובירי"

נאדג´ הרים את ראשו וידיו לשלום בתנועה מגוחכת למדי כשהוא משתדל להראות לזיובירי את נדני הפגיונות הריקים שעל ידיו. מתכת לסנטרו, חפץ מתכתי הבזיק באור השמש. האנשים שלצידי נאדג´ משכו מהר את ידיו בחזרה לצידי גופו והאיש המזוקן מאחוריו התכופף מעט ומלמל משהוא בקול נמוך. "היי זיובירי" אמר נאדג´ בחיוך מזויף, "אני רק הולך לבקר במנזר המקומי לכמה שעות, שמרתי לך חדר באכסניה "האכסניה" אני במספר 17, תבדוק בבקשה שלא השארתי שם שום דבר *חשוב*." את המילה האחרונה הוא כמעט צעק מכיוון שהשלושה דחפו אותו קדימה והם המשיכו ללכת, זיובירי הסתכל אחורה כשהם התרחקו וזיהה את תרמילו של נאדג´ על כתיפו של האיש המזוקן. הוא לא ראה בבירור, אבל נדמה היה לו שפינת התיק לא היתה מתוחה לצורת כדור.