מ-AREKLIAעד AMORGOS
את נמל ארקליה החלטנו לצאת בבוקר לכיוון ASTAPLIA כ7 שעות הפלגה , גשם זפרירי ירד אנחנו במעילי רוח וכובעי צמר (הסקיפר שהוא גם בעל הסירה , איש צוות צעיר ונמרץ(ר.) ואני) גשם זפרירי ירד השמים אפורים בסיגנון 'גויה' כבר מהנמל הקטן המוגן ראינו את גלי הקצף בכיוון ההפלגה 20 קשר ברוח צפונית גם היום אין לנו תחזית בגלל שלא הצלחנו להתחבר לנווטקס! יש לנו שני מחשבים בסירה! הגלים עדיין ים 5 , סוולים וגם קצף אין אף יאכטה באופק אנחנו והים הכל נראה שקט יחסית אלא שכעבור שעה הגיעו להם ענני מערב והרוח הצפונית התחילה לעלות גלי קצף וסוולים של 6 -7 מטר התנפצו לנו בקוקפיט הרוח הגיע ל40 קשר ההגה עדיין באוטומט אנחנו החלטנו להקשר וחכינו עדיין בקורס לASTALPEA פוסידון חשב אחרת לא זכור לי ששרקנו או שרנו או הרגזנו אותו במיוחד מידי פעם עברו אותנו להקות קטנות של דגים אי אפשר היה לזהות בגלל הגלים והמתח. ברגע מסוים הגיע גל קצף אחד של 8 מטר לפחות פשוט שטף אותנו הפיל וסובב את הסירה 270 מעלות הקוקפיט התמלא במים אנחנו רטובים ההגה יצא מאוטומט קפצנו בSHIT!!!וSHOOT!!! הסירה 47 פיט הטלטלה כמו קליפת אגוז אמנתכם ישבה במורד הרוח קפצתי על רגלי ונאחזתי בשולחן ,כן חוויה! כמובן ששיננו קורס והחלטנו להגיע לAMORGOS עוד כשלול שעות הפלגה בים שאחר כך נאמר לנו היה 8 מבינים ? לא היה לנו נווטקס! לקראת הכניסה לנמלKATAPOLA של AMORGOS חשבנו שההרים של האי יסתירו לנו את הרוח לא כך היה בנמל עגנו ירכתיים 3 סירות(אחר כך גילינו מי הם) של גרמנים ואחת של אנגלים ,הצרפתים למשל עגנו צפונית על עוגן קרוב לאזור עם רוחות נמוכות בגלל מסתור ההרים, אי לכך הוחלט שנפיל עוגן ליד הצרפתים אבל הסקיפר רצה קרוב למזח לטיל עוגן , משום מה, בדיאבד נתגלה שנסיונו לא כל כך רב ובטח לא בים גבוה. וכך(ר.) איש צוות על העוגן אני עם החבלים בירכתיים הסקיפר שהכניס בדרך כלל את הסירה לעגינה הפנה חרטום לרוח עם הכונה להטיל עוגן ובמהירות רוורס אלא שכל נסיונותינו לא הצליחו היד היתה לא זריזה והרוח הפילה את החרטום לפחות 5 פעמים לא הצלחנו כל פעם נגררנו בפעם ה6 החליט הסקיפר שאולי נעגון ירכתיים במקביל לאנגלים ( מזלינו שלא החליט לעגון ליד הגרמנים... בהמשך למה!)עד כה המזח היה ריק החנוית סגורות בגלל הרוח והגשם והיאכטונרים ספונים בתאים מנמנמים שעת צהרים , השעה היתה 4 אחה,צ בערך , גם זה היה למזלנו, את הנסיון ה6 ראתה האנגליה בהיסטריה מהיאכטה שלה וכמה אנשים התחילו להצטופף על המזח צעקו לנו כי מה שקרה זה שהרוח גררה אותנו אל היאכטה של האנגלים (הסקיפר שלנו אבד שליטה לא היה לו ברור לאיזה כיוון היה צריך לסובב את ההגה) והירכתיים שלנו נתקלו בשרשרת בעוגן וגררה את העוגן יחד עם הכננת שלו ואנחנו נזרקנו לונג אל המזח כשכלנו מנסים בצד אחד להחזיק את החרטום שלא יכנס דופן לאנגלים ובמזח בעלי החנויות החזיקו את הסירה והביאו עוד פנדרים האנגלים ישר עלו על מנוע והתחילו לצעוק על סקיפר שלנו באנגלית מאד מנומסת. עכשיו התיצבנו איך שהוא , (ר,) החליט לרדת לראות מה הנזק מכיון שלא היה לו ציוד צלילה ירד בבגד ים קשור בחבל שהחזקנו ב4 מעלות קור מים וספר לנו שהשרשרת הסתובבה 6 פעמים סביב הפלופלור ונתקעה באחת מהכנפים,הסקיפר עדיין בהלם ,התחיל לצעוק לכל עבר ...מאשים את כולם... היה צריך לנתק את השרשרת של העוגן מהיאכטה של האנגלים כדי לא להתנגש הרוח היתה עדיין מאד חזקה וכל הסירות הטלטלו אל המזח, מה גם שהאנגלים החליטו להסתובב מירכתיים ללונג וכך היה צריך להזיז את הסירה של הגרמנים שהיתה אחריהם , וכך עשו כולם התסתובבו ללונג ואנחנו ירכתיים לירכתיים עם האנגלים. בנתיים ירד(ר.) כמה פעמים למים לראות אם יוכל לשחרר את השרשרת, כל פעם שעלה היה פשוט כחול.. בנתיים השגנו כמה ימאים יוונים שהגיעו לסירה והציעו לנו את עזרתם הסקיפר פשוט גרש אותם בבושת פנים כך שכל היאכטונרים שהיו בסביבה פשוט נעלמו , אזלת יד כזאת של סקיפר... חוסר יוזמה... היינו תקועים בלי נסיון לפתרון..טוב לא נעים ממש. אבל כנראה שתמיד יש אלוהים קטן שמופיע בצורות שונות אסור לאבד תקווה ..וזה מה שקרה לנו, אחרי שהחלפתי לבגדים יבשים עליתי לקוקפיט ראיתי זוג מגיע לכוון ומתחיל בצרפתית .... אלה היו הצרפתים שבחכמה הטילו עוגן באזור מחסה שלשם היינו צריכים להגיע.. (צרפתית שפת אם שלי) התחלתי להסביר להם שלא הצלחנו להשתחרר, והם אומרים ישי להם ציוד צלילה עם בלונים ושהבעל בכלל צוללן ולא היה נעים להם לראות מה שקורה עם הסקיפר שלנו , מרב שמחה קפצתי מהסירה למזח מחבקת אותם ,החברה האלה בני 50+ מפליגים 7 חודשים בשנה ומכירים כל פינה באיים היוונים, אחרי שעה שוחררנו מהשרשרת ועכשיו היה צריך להתפנות להרים את העוגן לאנגלים למורת רוחו של הסקיפר שלנו רצנו לעזור לאנגלים שאהבו אותנו מאד. אחרי שיכנועים רבים הצלחנו לשכנע את הסקיפר להזמין את הצרפתים לארוחת ערב על חשבונו הכינו לנו ארוחת מלכים במסעדה המקומית כל מני מאכלי דגים וים ויין טוב היה צריך לחגוג לא? רק הסקיפר היה עויין ..יכול להיות בגלל שהיה צריך לשלם?!! אחרי כמה כוסות יין הציעו להצטרף אליהם להפלגה והגרמנים הציעו להפליג איתם למרמריס "אבל אנחנו ימאים שלא נוטשים את הסקיפר והספינה במצוקה".. וכך נשארנו למחרת הים ירד לקחנו קטנוע והשארנו את נחירות הסקיפר בסירה לכיוון עיר הבירה היפיפיה של האי בימי הקיץ יש הרבה תיירים הבנו בעיקר מאנגליה וצרפת כל העיר לבנה עם סמטאות קטנות מרוצפת אבנים ותריסי הבתים שהיו מוגפים בכחול וטורקיז בתי קפה קטנים ושששקקקטטטט!!!למכוניות אין אפשרות להכנס פשוט יפיפיה עם מנזר חצוב בסלע(מתונות בהמשך)בחזרה טסנו לנו על האופנוע ושירה בפינו אה אה בכביש המתפתל למטה כשהנמל נראה מלמעלה שליו, לשכוח את הגולמניות. את המשך ההפלגה עשינו בדוך אחד של 13 שעות עד מרמריס עם עצירת לילה אחת בASTIPLEA , קניות במרמריס והביתה. אני חושבת שההפלגה הזאת היתה אחת מעניינת מבחינתי לא רק בגלל הנסיון הטכני והימאות הטהורה יותר מזה היה חשוב העניין של תפקוד סקיפר וצוות בזמן מצוקה והכי הכי חשוב, להפליג עם סקיפר שאוהב! את הים, מרגיש את הרוח על פניו וגופו ורואה את הגלים! ובנתיים A KISS AT THE END OF THE RAINBOW IS BETTER THEN A POT OF GOLD
את נמל ארקליה החלטנו לצאת בבוקר לכיוון ASTAPLIA כ7 שעות הפלגה , גשם זפרירי ירד אנחנו במעילי רוח וכובעי צמר (הסקיפר שהוא גם בעל הסירה , איש צוות צעיר ונמרץ(ר.) ואני) גשם זפרירי ירד השמים אפורים בסיגנון 'גויה' כבר מהנמל הקטן המוגן ראינו את גלי הקצף בכיוון ההפלגה 20 קשר ברוח צפונית גם היום אין לנו תחזית בגלל שלא הצלחנו להתחבר לנווטקס! יש לנו שני מחשבים בסירה! הגלים עדיין ים 5 , סוולים וגם קצף אין אף יאכטה באופק אנחנו והים הכל נראה שקט יחסית אלא שכעבור שעה הגיעו להם ענני מערב והרוח הצפונית התחילה לעלות גלי קצף וסוולים של 6 -7 מטר התנפצו לנו בקוקפיט הרוח הגיע ל40 קשר ההגה עדיין באוטומט אנחנו החלטנו להקשר וחכינו עדיין בקורס לASTALPEA פוסידון חשב אחרת לא זכור לי ששרקנו או שרנו או הרגזנו אותו במיוחד מידי פעם עברו אותנו להקות קטנות של דגים אי אפשר היה לזהות בגלל הגלים והמתח. ברגע מסוים הגיע גל קצף אחד של 8 מטר לפחות פשוט שטף אותנו הפיל וסובב את הסירה 270 מעלות הקוקפיט התמלא במים אנחנו רטובים ההגה יצא מאוטומט קפצנו בSHIT!!!וSHOOT!!! הסירה 47 פיט הטלטלה כמו קליפת אגוז אמנתכם ישבה במורד הרוח קפצתי על רגלי ונאחזתי בשולחן ,כן חוויה! כמובן ששיננו קורס והחלטנו להגיע לAMORGOS עוד כשלול שעות הפלגה בים שאחר כך נאמר לנו היה 8 מבינים ? לא היה לנו נווטקס! לקראת הכניסה לנמלKATAPOLA של AMORGOS חשבנו שההרים של האי יסתירו לנו את הרוח לא כך היה בנמל עגנו ירכתיים 3 סירות(אחר כך גילינו מי הם) של גרמנים ואחת של אנגלים ,הצרפתים למשל עגנו צפונית על עוגן קרוב לאזור עם רוחות נמוכות בגלל מסתור ההרים, אי לכך הוחלט שנפיל עוגן ליד הצרפתים אבל הסקיפר רצה קרוב למזח לטיל עוגן , משום מה, בדיאבד נתגלה שנסיונו לא כל כך רב ובטח לא בים גבוה. וכך(ר.) איש צוות על העוגן אני עם החבלים בירכתיים הסקיפר שהכניס בדרך כלל את הסירה לעגינה הפנה חרטום לרוח עם הכונה להטיל עוגן ובמהירות רוורס אלא שכל נסיונותינו לא הצליחו היד היתה לא זריזה והרוח הפילה את החרטום לפחות 5 פעמים לא הצלחנו כל פעם נגררנו בפעם ה6 החליט הסקיפר שאולי נעגון ירכתיים במקביל לאנגלים ( מזלינו שלא החליט לעגון ליד הגרמנים... בהמשך למה!)עד כה המזח היה ריק החנוית סגורות בגלל הרוח והגשם והיאכטונרים ספונים בתאים מנמנמים שעת צהרים , השעה היתה 4 אחה,צ בערך , גם זה היה למזלנו, את הנסיון ה6 ראתה האנגליה בהיסטריה מהיאכטה שלה וכמה אנשים התחילו להצטופף על המזח צעקו לנו כי מה שקרה זה שהרוח גררה אותנו אל היאכטה של האנגלים (הסקיפר שלנו אבד שליטה לא היה לו ברור לאיזה כיוון היה צריך לסובב את ההגה) והירכתיים שלנו נתקלו בשרשרת בעוגן וגררה את העוגן יחד עם הכננת שלו ואנחנו נזרקנו לונג אל המזח כשכלנו מנסים בצד אחד להחזיק את החרטום שלא יכנס דופן לאנגלים ובמזח בעלי החנויות החזיקו את הסירה והביאו עוד פנדרים האנגלים ישר עלו על מנוע והתחילו לצעוק על סקיפר שלנו באנגלית מאד מנומסת. עכשיו התיצבנו איך שהוא , (ר,) החליט לרדת לראות מה הנזק מכיון שלא היה לו ציוד צלילה ירד בבגד ים קשור בחבל שהחזקנו ב4 מעלות קור מים וספר לנו שהשרשרת הסתובבה 6 פעמים סביב הפלופלור ונתקעה באחת מהכנפים,הסקיפר עדיין בהלם ,התחיל לצעוק לכל עבר ...מאשים את כולם... היה צריך לנתק את השרשרת של העוגן מהיאכטה של האנגלים כדי לא להתנגש הרוח היתה עדיין מאד חזקה וכל הסירות הטלטלו אל המזח, מה גם שהאנגלים החליטו להסתובב מירכתיים ללונג וכך היה צריך להזיז את הסירה של הגרמנים שהיתה אחריהם , וכך עשו כולם התסתובבו ללונג ואנחנו ירכתיים לירכתיים עם האנגלים. בנתיים ירד(ר.) כמה פעמים למים לראות אם יוכל לשחרר את השרשרת, כל פעם שעלה היה פשוט כחול.. בנתיים השגנו כמה ימאים יוונים שהגיעו לסירה והציעו לנו את עזרתם הסקיפר פשוט גרש אותם בבושת פנים כך שכל היאכטונרים שהיו בסביבה פשוט נעלמו , אזלת יד כזאת של סקיפר... חוסר יוזמה... היינו תקועים בלי נסיון לפתרון..טוב לא נעים ממש. אבל כנראה שתמיד יש אלוהים קטן שמופיע בצורות שונות אסור לאבד תקווה ..וזה מה שקרה לנו, אחרי שהחלפתי לבגדים יבשים עליתי לקוקפיט ראיתי זוג מגיע לכוון ומתחיל בצרפתית .... אלה היו הצרפתים שבחכמה הטילו עוגן באזור מחסה שלשם היינו צריכים להגיע.. (צרפתית שפת אם שלי) התחלתי להסביר להם שלא הצלחנו להשתחרר, והם אומרים ישי להם ציוד צלילה עם בלונים ושהבעל בכלל צוללן ולא היה נעים להם לראות מה שקורה עם הסקיפר שלנו , מרב שמחה קפצתי מהסירה למזח מחבקת אותם ,החברה האלה בני 50+ מפליגים 7 חודשים בשנה ומכירים כל פינה באיים היוונים, אחרי שעה שוחררנו מהשרשרת ועכשיו היה צריך להתפנות להרים את העוגן לאנגלים למורת רוחו של הסקיפר שלנו רצנו לעזור לאנגלים שאהבו אותנו מאד. אחרי שיכנועים רבים הצלחנו לשכנע את הסקיפר להזמין את הצרפתים לארוחת ערב על חשבונו הכינו לנו ארוחת מלכים במסעדה המקומית כל מני מאכלי דגים וים ויין טוב היה צריך לחגוג לא? רק הסקיפר היה עויין ..יכול להיות בגלל שהיה צריך לשלם?!! אחרי כמה כוסות יין הציעו להצטרף אליהם להפלגה והגרמנים הציעו להפליג איתם למרמריס "אבל אנחנו ימאים שלא נוטשים את הסקיפר והספינה במצוקה".. וכך נשארנו למחרת הים ירד לקחנו קטנוע והשארנו את נחירות הסקיפר בסירה לכיוון עיר הבירה היפיפיה של האי בימי הקיץ יש הרבה תיירים הבנו בעיקר מאנגליה וצרפת כל העיר לבנה עם סמטאות קטנות מרוצפת אבנים ותריסי הבתים שהיו מוגפים בכחול וטורקיז בתי קפה קטנים ושששקקקטטטט!!!למכוניות אין אפשרות להכנס פשוט יפיפיה עם מנזר חצוב בסלע(מתונות בהמשך)בחזרה טסנו לנו על האופנוע ושירה בפינו אה אה בכביש המתפתל למטה כשהנמל נראה מלמעלה שליו, לשכוח את הגולמניות. את המשך ההפלגה עשינו בדוך אחד של 13 שעות עד מרמריס עם עצירת לילה אחת בASTIPLEA , קניות במרמריס והביתה. אני חושבת שההפלגה הזאת היתה אחת מעניינת מבחינתי לא רק בגלל הנסיון הטכני והימאות הטהורה יותר מזה היה חשוב העניין של תפקוד סקיפר וצוות בזמן מצוקה והכי הכי חשוב, להפליג עם סקיפר שאוהב! את הים, מרגיש את הרוח על פניו וגופו ורואה את הגלים! ובנתיים A KISS AT THE END OF THE RAINBOW IS BETTER THEN A POT OF GOLD
