מ"שה!

[WoLfN]

מ"שה!

מוכר גם בתור "מסעם של הנבחרים"... בעע, די ישן... קבלו: פרק1- יער הסודות "פרד, קום כבר" צעקה ג'סיקה אפילון, אשת העולם הגדול אשר הצליחה לא רק בגלל שם משפחתה, לבנה הקטן בן ה10-, פרד "טוב, עוד שתי דקות" ענה לא פרד, מנומנם ביותר פרד היום מתחיל את מסע הפוקימון שלו. כמו כל בן ברייטופוליס, הוא אמור להתחיל עם אחת מהצורות המתפתחות של אפילון. הראשונה, סנפילון- ציפור המים. השניה, זאפילון- ציפור החשמל. השלישית, פליימילון- ציפור האש. הרביעית, דארקילון- ציפור האופל. החמישית, סייקילון- הציפור העל-חושית או השישית, סידילון- ציפור העשב. כל אחת מן הציפורים מתפתחת מאפילון בעזרת אבן פיתוח אחרת. אבל פרד החליט שהוא מתחיל עם אפילון רגיל, ושהוא ייתן לו לבחור למי להתפתח. הוא אמר זאת לאביו(אביו, דוקטור אפילון, הוא מדען פוקמונים מפורסם, והוא גם האדם שמחלק את הפוקמונים בעיר ברייטופוליס, עיר מגוריו) ואביו הסכים. "נו כבר פרד, אבא יצא כבר לפני חצי שעה!" גערה בו אמו "טוב אני בא" אמר בחוסר רצון, וירד למטבח לאכול ארוחת בוקר "סוף סוף אה" אמר ג'ק, אחיו הגדול של פרד "סתום" אמר פרד "זה שאתה מאסטר בכל הליגות הקיימות זה לא אומר שיש לך את הזכות לזלזל בי, טוב?" "סליחה שאני חי… מישהו קם עצבני הבוקר…" צחק ג'ק "אני לא עצבני!" צעק ג'ק 'לא' בעצבנות "אני לא מתווכח איתך…" אמר ג'ק והלך לחדרו "קדימה, תגמור לאכול ולך לאבא" זירזה אותו אמו "זהו, סיימתי." אמר פרד ועזב את השולחן פרד עלה לחדר, לקח את התרמיל וירד למטה "ביי אמא" הוא אמר ונשק לה על הלחי "אתה הולך בלי להגיד שלום נכון?" אמר קול של ילדה קטנה על סף בכי "דנה!" אמר ג'ק המופתע "ברור שכן!" הוא הרים אותה על הידיים וסובב אותה באוויר(" וי מטוס!") "טוב תוריד אותה פרד" אמרה אמו בדאדגה "טוב, ביי חמודה!" אמר פרד לאחותו "אבל תבוא לבקר נכון?" שאלה "ברור שכן!" אמר פרד "כל חג אני אבוא לביקור!" אז הוא לא ידע כמה זה לא נכון… "יאללה ביי חמודה!!!" אמר פרד. הוא יצא החוצה לגינה הנחמדה שלהם. "סנפ" נשמע קול מאחוריו "זאפ" נשמע קול מימינו "פליימ" נשמע קול משמאלו ובלי שהוא היה מוכן, שלושה פוקמונים הסתערו עליו בליקוקים "די סנפי, זאפ תפסיק, נו פליימ! די חבר'ה, אני צריך ללכת לאבא" אמר פרד לשלושת הפוקמונים של הבית "בהצלחה, פרד" נשמע קול מוכר "גיל, איפה טל?" שאל פרד את אחיו "טל, אין לי מושג…" אמר גיל וחייך חיוך קטן "נו טל איפה גיל?" אמר פרד שהבין את המזימה של אחיו התאומים. "פה" אמר עוד קול שבא מאחוריו "יאללה ביי" אמר פרד לאחיו הגדולים ממנו בשנתיים הוא רץ למעבדה של אביו. "היי אבא" אמר פרד מתנשף "היי פרד, בוקר טוב" אמר אביו "היי. איפה אפילון?" שאל בחוסר סבלנות "אפי?" אמר קול קטן מאחורי רגלו של הדוקטור "אפילון!" אמר פרד בשמחה "בוא , הולכים!" "אפי, אפ אפי אפיל אפילון!" אמר אפילון בשמחה "יכול להיות שהוא אומר שהוא HEPPY…" אמר פרד אביו נפל לאחור… "אולי באמת…" "טוב ביי אבא!" אמר פרד "ביי, בהצלחה, ותיזהר מסכנות אתה טוב? ורק שתדע, ג'ק, היריב שלך, עוד לא היה פה אז יש לך יתרון עליו" אמר אביו. "טוב אבא, ביי" אמר פרד ויצא מהמעבדה. הוא יצא מהעיר שכל-כך אהב. עולם שלם עומד לפניו עכשיו כשאפילון על כתפיו. רגע, בעצם… "אבא!!!" צעק פרד שחזר למעבדה "שחכתי את אפילון…" "אני יודע… הנה , קח אותו ואת הפוכדור שלו. הוא ברמה 15" אמר הדוקטור ומסר לו חמישה פוכדורים, פוקידע ואת אפילון. "עכשיו זה ביי באמת" אמר פרד במבוכה. "ביי" אמר אביו הוא הגיע שוב ליציאה מהעיר. עכשיו באמת יש לו עולם שלם של אפשרויות לפניו שאפילון לידו. "בוא אפילון, נלך ליער בריידי" אמר פרד לפוקימון שלו "אפי!" אמר בשמחה אפילון הם נכנסו ליער הוא היה די חשוך. פרד הוציא את הפוקידע:" יער בריידי, יער אפל במיוחד, חיים בו מספר רחב של פוקמונים מכל הסוגים. קיימת אגדה עתיקה שמספת על כך שביער ישנם שלושה מעיינות נסתרים, מעיין לכל ציפור אגדית. כל ביסוס לשמועה זו לא נמצא" קרקר הפוקידע בקולו מתכתי. הוא לחץ על כפתור הפוקמונים: "ביער זה נמצאים 543 סנטרנטים, 154 פורטים, 793 פידג'ים, 361 פידג'יוטים, 1 פידג'ט, 472 קטרפים, 154 מטפודים, 36 באטרפרים, 521 ווידלים…………" "ואוו מלא פוקמונים" אמר פרד, קצת מסוחרר מהמידע שכרגע קיבל "אפי…" אמר אפילון, גם הוא מסוחרר "טוב, בוא כבר נגיע לפריינקלטאון"(אהם פרנקנשטיין, אומר לכם משהו?) "אפילון" אמר אפילון בשמחה, כי הוא רצה לעזוב את המקום כמה שיותר מהר "טוב, לפי הפוקידע צריך לפנות ימינה, ואז שמאלה, ואז להמשיך ישר. הא, קלי קלות" אמר פרד "אפילון" אמר אפילון, קצת בחשש "טוב קדימה, למה אנחנו מחכים בוא נלאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאך" צעק פרד תוך כדי נפילה לבור עמוק במיוחד "אאאאאאאאאאאאאפייילווווווווווווווווווווווווווווווון" צעק גם הוא תוך כדי נפילה ה"נסיעה" שלהם נערכה כ 5 דקות של ירידה תלולה למעמקי האדמה ולכיוון צפון מערב "אואץ'" אמר פרד כשהוא נחת על הריצפה הרטובה "שלום פרד" אמר קול עבה במיוחד "הגעת למעיין של פריידמולטרס" המשך יבוא… **מצטער על השכפול תווים... בפרקים הבאים זה מצטמק

 

[OFIRB9]

^_^ יפה מאוד!

*תודה אלוהים תודה!* תודה שהחזירו לנו את הפיקים!!! בפעם האחרונה שראיתי פה פיק היה כל הסיפורי אימה שהיו כאן בקיץ שעבר, וואו איזו תקופה טובה זו הייתה, ההה עוד שהיינו שפוים... קרמבו לכל מי שקורא את הפיק הזה!!! (תסלח לי אבל קשה לשכנע את האשנים פה להיות תרבויתיים\לא עצלנים) פיק יפה! *עוד תראו! אבן היהלום הכחולה יחזור ובגדול!* *בורחת ונופלת מצוק*

 

[OFIRB9]

סליחה, אנשים לא אשנים

תאמת...אני כבר לא בטוחה

 

[WoLfN]

חחח תודה

מוזר, הפיק הזה ממש ישן (ממש, יש עליו שנה וחצי...) ואנשים ואנשות עדיין אוהבים אותו... מוזר... אפילו "ספוגי", הייתי אומר, אבל לא... אוף, אני מתוסבך נפשית...

 

[d r a g o n g i r l]

אהפתי!../images/Emo80.gif

בעעעעעעע עכשיו יש לי עבודה בהיסטוריה לעשות

 

[WoLfN]

תהני

בעעע שחכתי לעדכן...: המשך יבוא… פרק 2- פרק שני, נפילה שניה "שלום פרד" אמר קול עבה במיוחד "הגעת למעיין של פריידמולטריס" "מה?!" הוא שאל בפליאה והסתובב. הוא ראה שם נזיר. אבל לא סתם נזיר רגיל. הוא ראה נזיר בוער. השערות שלו היו בוערות, כך גם הבגדים, כל גופו עלה בלהבות "אה! אתה צריך לראות מכבי אש!" אמר פרד בפאניקה "אל תדאג" הוא אמר בקול רגוע. "אני בסדר, ככה נולדתי" "ככה נולדת? מה, אתה הבן של מולטריס?" שאל פרד בצחוק "בעצם, כמעט, אני הבן של פריידמולטריס" ענה ברוגע מושלם "מה?! שאל פרד בתדהמה "איך?" "אתה יודע איך" הוא וחייך חיוך ממזרי. "אה הבנתי" אמר פרד במבוכה "אז למה הגעתי לפה?" "כי אתה הוא הנבחר" "נבחר?" "כן כן, אתה" הוא אמר והוציא מכיסו מגילה. פרד קרא בה: "בני היקר, תישאר במקומך עד שיגיע אליך ילד בן 10 העונה לשם פרד. מכאן אתה יודע מה לעשות. ברגע שהוא יגיע, תגשים את הנבואה" "אבל, איך?" שאל בתדהמה "אבי יודע הכל" הוא אמר בגאווה "אבל על איזו נבואה הוא מדבר?" שאל פרד "אתה עוד תדע" הוא אמר ודחף את פרד לצד השני של החדר. פרד חשב שהוא יתקע בקיר. אבל לא. הוא החל להימשך למעלה ולמעלה. אפילון אתו. כשהם יצאו מהמנהרה הם ראו שהם כמעט הגיעו לבריידטאון, העיר שאחרי פריינקלטאון "הייתי אומר קיצור דרך…" אמר פרד וטיפה הופיעה על רקתו "אפיל…" "טוב בוא נלך ל…" הוא התחיל "הצילו! שמישהו יעזור לי, הצילו!" הם שמעו קול של נערה צועקת מכיוון ההר שהיה מאחוריהם "קדימה" אמר פרד בנחישות "אפ" הוא קבע ורץ אחרי מאמנו הם הגיעו לכניסה להר וראו שני אנשים לבושים בחולצות עם האות R ומיאו אחד תוקפים ילדה בערך בגילו של פרד "תעזבו אותה!" הוא אמר "למה מי אתה שתגיד לנו מה לעשות?" אמרה האישה עם השיער האדום "כן, למה שנקשיב לך?" אמר האיש השני, עם שיער כחול "זהו, אנחנו נגנוב לה את הפוקימונים" אמר המיאו "מיאו מדבר?" שאל פרד בפליאה "כן! מה, אף פעם לא ראית מיאו מדבר?" הוא שאל "אה, למען האמת, לא…" אמר במבוכה "אה נכון…" אמר המיאו וטיפה הופיעה על רקתו "תפסיקו ובואו נמשיך לגנוב לה את הפוקימונים!" אמרה האשה עם השיער האדום. "בסדר ג'סי" אמר הנער עם השיער הכחול "ג'יימס, תעזור לי פה!" צרח המיאו "לא לא לא, אתם לא תגנבו לה את הפוקמונים. צא אפילון!" אמר פרד "אפיל!" אמר אפילון וצעד קדימה בנחישות "אה ככה, אוקי, צא טוקארבוק!" אמרה ג'סי "ואבאפט" אמר הפוקימון הכחול והמוזר "אוי ואבוי… למה תמיד זה קורה לי???" אמרה ג'סי על סף בכי "מהר תברחי מפה" אמר פרד לילדה "טוב" היא אמרה "דרך אגב, קוראים לי ג'ן" "אני פרד" הוא אמר "אל תדאגי ג'ס, אנחנו נתגבר על זה" ניחם אותה ג'יימס "כן, אנחנו ניפטר ממנו באיזשהו שלב…" אמר המיאו "רגע, איפה הילדה והילד?" שאלה ג'סי שהסתכלה מסביבה "אנחנו הלכנו, אל תפריעו לעצמכם" צעקה ג'ן "אוקי, תודה" אמר המיאו "רגע, תחזרו לפה!" הוא התחיל לרדוף אחריהם, אבל הם כבר נעלמו באופק "אוי, הם טיפשים" אמרה ג'ן שהם עצרו לבסוף "כן, 'אוקי, תודה' הוא ממש טיפש…" ציטט פרד "תודה שהצלת אותי" אמרה ג'ן "זה שום דבר" הוא אמר והסמיק קלות "אה, אני מבינה שאתה מציל ילדות מצוות רוקט כל שני וחמישי…" היא צחקקה "אמ… לא, כל ראשון ורביעי" הוא השיב "אבל היום יום שלישי" היא ענתה שטיפה הופיעה על רקתה "אה… נכון… תגידי, מה עשית בהר בכל מקרה?" שאל אותה "אימנתי את הפוקמונים שלי. צאו!" היא אמרה וזרקה שני פוכדורים לאוויר "גראד" "פררר" "ואוו, גראדפייר!" אמר פרד בהתפעלות "התחלת איתו?" "כן, אבל הוא לא היה אמור להיות גראדפייר… בחרתי פוקימון אחר, והדוקטור הביא לי את הפוכדור שלו… אבל אני שמחה על זה… כי וידגראוט' הוא פחות חזק…" היא ענתה "מגניב…" אמר פרד "ומתי תפסת את פידג'י?" "אתמול בבוקר. הוא ניסה לאכול את האוכל שלי אז תפסתי אותו…" היא ענתה "וגם עכשיו הוא אוכל מהאוכל שלי…" פרד נפל לאחור "טאר" נשמע קול מאחורי השיחים "מעניין מה זה…" השתומם פרד "אפיל" הסכים אפילון. "בוא נבדוק" אמרה ג'ן וקמה לעבר השיח היא הזיזה אותו הצידה והם ראו שם עגל קטן שוכב ומנמנם "ואוו, זה טארי!" אמרה ג'ן "טארי? לא שמעתי עליו… בוא נראה מה אומר עליו הפוקידע" אמר פרד "טארי, עגל הבר. טארי אוהב לנמנם מתחת לעצים ולשיחים. טארי מתפתח לטאורוס ברמה 21 ואחר כך לאייסטאורוס ברמה 47. פרט זה הוא זכר ברמה 13" קירקר בקולו המתכתי פרד לחץ על כפתור המתקפות: "לפרט זה מתקפת דחיפה, מתקפת נהמה ומתקפת גלגול" "אני אתפוס אותו" אמר פרד "צא אפילון, מתקפת דחיפה!" "אפיל!" אמר ורץ לכיוונו של טארי המופתע שהתעורר ברגע שנדחף "מהר, מתקפת מהירות" "אפיל" הוא אמר והחל לרוץ מסביבו של טארי שנראה מבולבל "עכשיו, מכת זנב!" אמר פרד אפילון רץ לכיוון טארי והכה בו עם זנבו וטארי המסוחרר נפל אחורה מעולף "עכשיו, צא פוכדור!" אמר פרד וזרק את אחד הפוכדורים הפוכדור התנענע שלוש פעמים ואז נדם. "יש! תפסתי טארי!" צעק פרד והתחיל לרקוד כשאפילון אחריו. ג'ן נפלה לאחור "כל הכבוד פרד, תפסת פוקימון" אמרה ג'ן "תודה...תגידי, רוצה להצטרף למסע שלי?" שאל פרד והסמיק "אמ… כן, למה לא…" אמרה ג'ן במבוכה "יופי" אמר פרד "טוב אז בוא נמשיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייך!!!!!!!!!!!!!" אמרה ג'ן שנפלה לתוך בור שצץ משום מקום המשך יבוא..