מ צ י א ו ת

ye44

New member
לי לא

מגיע תודה
 

בדד1

New member
מגיע לך

רק שקשה למצוא את העצות הטובות שלך (והיו כאלה)
בשלל הניעורים שלך (אפילו בשב"כ מחפשים אחד כמוך)
 

מומנט1

New member
תות ענח אמון

הדרך הכימטובה תהייה אם היא פשוט תעלם או נאמר הלילה אחד הברקים ימית אותה מדום לב פתאומי.

את המסיבה שאני אערוך באמת ניתן יהייה להגדיר ר כמשתה המלך...
 


הכרתי מישהו שהיה במצבך,
שחשב כמוך,
לפעמים אפילו דיבר כמו שעשית עכשיו.
במשך הזמן זה עבר לו, הוא הבין שהמלחמות האלו מיותרות ולא מביאות תועלת לאף אחד ובטח ובטח עושות נזק עצום לילדים.
זה נכון שזה לקח לו הרבה זמן, אחרי מאבק לא פשוט.
המקום שאתה נמצא בו עכשיו הוא מאוד לא פשוט, אני לרגע לא מזלזלת בקשיים שאתה עובר.
כמו שכבר כתבתי, מאחלת לשניכם לעבור את זה ולהמשיך כל אחד בדרך טובה יותר.
 

ye44

New member
הוא נסחף עם הברקים זה אכזרי מידי

אולי שגוש הימין יתקע לה בגרון זה יותר נחמד לא ?
 

בדד1

New member
לעולם

אל תאחל רע למם של הילדים שלכם
נסה להסתכל על זה מזוית הראיה שלהם

יהיה לה טוב - יהיה להם טוב
 

בדד1

New member
אני מצטער שכך קרה

אתן לך שתי עצות בפומבי והשאר תוכל לשאול בפרטי ואם יהיו לי תשובות גם אענה לך

לשאלתך ששאלת בשרשור הייעוץ בענין המשמורת אענה לך כאן

עזוב אותך מ"חזקת הגיל הרך" תניח למשמורת, יבוא יום ותאמר לה תודה על כך, (והיא אולי תבוא לכאן ותבכה)
תשמור על הסדרי ראייה ראויים וסטנדרטיים, ואם תוכל להוסיף, עשה את זה מרצונך ולא מכורח הסכם. שמור על קשר רציף ככל שתוכל עם הילדים, את הזמן הפנוי שיוותר לך תשקיע בשיקום החיים שלך אל תנהל על כך מאבק משפטי, (שים את רגשי האשמה שלך בצד עד שתגמור את הדיון המשפטי) חבל על הזמן, ובעיקר חבל על הכסף שתשלם לעורך הדין

בענין המזונות, חתור לסכום התחלתי נמוך כי יש לך עוד שנים של הצמדה, ואם ייותר לך תוסיף לילדים מרצונך (ותוסיף) ולא מכורח הסכם גירושין כזה או אחר
 

מומנט1

New member
משמורת

בדד איך אני אניח למשמורת?
ואם היא תחליט לעבור לגור 100 קמ ממני? ואם היא תחליט שהילד עובד לחינוך בודהיסטי? איך אניח למשמורת? היא בעצם מניחה הגדרות חדשות למצב: זה לא הילד שלי אלא שלה. היא קובעת ה כ ל !!! ביחס למשמעות הגידול שלו ואני רק אורח, חיית מחמד של הילד שהיא מתירה לילד להתראות איתה כשהיא חשה שזה בטוח.

אז אני פליפר הדולפין מוחא על העניין. ולא מתאים לי להיות חיה בסאפרי שהילד מקבל ביקור אצלה. אני רוצה להיות האבא של הילד לדבר איתו ללמד אותו דברים לגדל אותו ולא מוכן שהיא תהייה האחראית עליו.
 
בזה אני מסכימה איתך

זכותך המלאה להילחם על גידול הילד שלך באופן שווה.
גם את המלחמה הזאת אפשר לעשות בדרך תרבותית ולא להיגרר לדרכים מכוערות.
אתה ממש לא חייב לוותר, לדעתי, על הזכות הזו,
בסופו של דבר אני מאמינה שהיא תבין שאתה רוצה לגדל את הילד שלך, בדיוק כמו שהיא רוצה, לא תהיה לה ברירה אלא להתפשר ולהבין שזה הדבר הכי טוב בשביל הילד.
 

בדד1

New member
משמורת

לא אומרת שאין לך יד ורגל בגידול הילדים
להיפך, אתה תתצטרך להתאמץ כדי להיות כזה
ואם היא תרצה ללכת ולגור במרחק 100 ק"מ ממך, לא תוכל למנוע את זה גם לא בהסכם (אם לא תהיה לכם הסכמה של שניכם)

היא לא יכולה להעביר אותו לחינוך במנזר (ואם אתה לא בוטח בה - אז זה סעיף שבית משפט יכיר בו כסעיף עיקרי בהסכם ושם תעגן אותו)

ואם תהיה אבא שלו או חיית מחמד זה תלוי בעיקר בך
 

number 47

New member
תחשוב טוב טוב מה משמעות המשמורת ולא רק מבחינה

כספית, כי אולי מזונות על הנייר אתה תשלם פחות אבל בסופו של דבר זה יוצא יותר.

היום פוסקים יותר ויותר למשמורמת משותפת, גם אם האם מתנגדת. שופטים לא מטומטמים, גם הם מבינים שלרוב, ההתנגדות למשותפת, אם האב ראוי, היא בד"כ מתוך רצון להוציא יותר במזונות ובמדור.

ואם יש תסקיר טוב, הם יפסקו בד"כ לטובת המשותפת כי בסופו של דבר, טובת הילדים פשוט צועקת את זה.

מה שכן, אל תיגרר למלחמות רפש, אל תגיב לכל פרובוקציה גם אם היא נראית לך נבזית במיוחד. זכור תמיד- ההחלטה על משמורת תתקבל בסופו של דבר על סמך תסקיר שבוחן איך שניכם מתפקדים בתור הורים. הפק"סיות לא מתרגשות מכל קשקוש ואם תראה להן שזה עובר מעל הראש שלך, זה יעלה את המניות שלך בצורה חדה. תזכור שבודקי איך אתה בתור אבא, לא בעל וגם אם היית בעל חרא, זה לא אומר שאתה אבא לא טוב. לכן, שוב, תימנע כמה שיותר ממלחמות רפש. אם צד אחד מסרב להיגרר לזה, זה נפסק כי זה פשוט נראה רע, בייחוד בבימ"ש.

מה שכן, אחרי בערך שנה של הסדרי ראייה שוים פחות או יותר ומשמורת משותפת, גרושתך תרד לך מהגב באופן מוחלט. אם יש לה טיפת שכל בראש, היא תבין כמה זה טוב לה...
 

מומנט1

New member
סוף סוף

אני לא מוכן לוותר. פשוט לא מוכן. ואם יהייה צורך אני אשמיד אותה בביתי משפט כולל אגב תביעות דיבה כנגדה על כך שהשמיצה אותי בפני אחרים. היא פשוט לא תצא מזה.

מוזר ככל שזה ישמע אני תופס את עניין המשמורת כמשמעותי יותר מהסדרי הראייה. בינכה ברגע שהילד יעמוד על דעתו הוא ירצה לבוא אלי. הוא מת עלי. אנחנו פשוט חברים והוא בסך הכל תינוק.

לכן אני מוכן להיות גמיש אם הסדרי הראייה קובעים שהוא צריך לישון עם אימו עדיין בשלב זה ובאופן זמני אני מוכן לקבל זאת אבל על נושא המשמורת איני מוכן לוותר.

וזה שהיא קיבלה במעמד צד אחד ומבלי להציג אפילו בדל ראיה שאני מפחיד אותה זו שערוריה. פשוט כך.
 

number 47

New member
לקחת את מה שמתאים לך והתעלמת מהעיקר...

אם אתה חושב במונחים כמו להשמיד, אתה מפספס את הכוונה. תשקיע את האנרגיה בילדים, בבתי הספר, בגן, בחוגים. זו דרך הרבה יותר יעילה לקבל משמורת מאשר מהתכסחויות בבתי משפט (והרבה הרבה יותר זולה).

לגבי תביעת הדיבה....יש ביידיש צירוף מילים: אוד געזוקט.....המשמעות היא": "אז אמרה..." (זה אמור לבוא עם אנחת זילזול ותנועת יד מנפנפת).....תן לה ללכלך, להשמיץ ותמיד תשמור על כבודה....אם היא קיצונית בעניין, זה יהיה הגול העצמי שלה.

מתי שהוא ייפול לה האסימון והיא תבין שלגדל לבד ילד ובמקביל לנהל חיים, זה ממש לא תענוג גדול.
 

מומנט1

New member
יידיש

אני דווקא חושב שכאב זה שם המשחק. אני עד היום הייתי נחמד וממושמע ומעתה והכל במסגרת החוק אני מתכוון לבחון את גבולות הכאב שלה.

החוק מתיר תביעת לשון הרע ללא הוכחת נזק עד לסכום של 140,000 ש״ח ואני אבחן את האפשרויות שלי שם.

לגבי מה שאמרת זה לא רלוונטי כי היא מגדלת את הילד בתמיכת משפחתה כך שאין לה שום בעיה לצאת לבלות כל יום ולהנות מהחיים העיקר שהוא לא אצלי ולא ישן אצלי.
 

number 47

New member
תתפלא...אבל גם תמיכת משפחה זה לא תחליף

בת זוגי היום גרושה פלוס ילדה בת שנתיים, עברה לגור אצל אמה, הגרוש שלה לא מעורב כמעט בחיי הילדה. המציאות שלה הרבה יותר קשה מהמציאות של גרושתי. כל עול הטיפול היומיומי נופל עליה: היא מפסידה ימי עבודה כשהילדה חולה, צריכה לצאת כל יום בשלוש וחצי כדי להספיק לגן ומאחרת כמעט באופו קבוע כדי להכניס לגן. אין דבר כזה סופ"שים, או אפילו להישאר לישון אצלי כי יש ילדה קטנה בבית ולהזכירך, היא גרה אצל הוריה.

החיים של גרושתי לעומתה הרבה יותר נוחים: בין פעמיים לשלוש בשבוע יש לה ערבים חופשיים, יכולה להשלים שעות בעבודה, יכולה לצאת בראש שקט, לא צריכה להתחנן כל פעם למישהו אחר שייתן יד, יכולה לצאת לסופ"שים מלאים, החופשות בגנים מתחלקות בין שנינו ....בקיצור, אתה מבין את התמונה.

צא מהסרט של לשון הרע ותביעות דיבה.

לא תתעשר מזה ואף אחד לא הולך לתת לך 140000 שקל בגלל שגרושתך אמרה שאתה לא נחמד. אתה כן יכול להיות בטוח שמי שהולך לקבל סכום יפה יהיה עורך הדין שלך.

תזכור תמיד שאתה צריך להמשיך לחיות עם גרושתך עד שהילד בן 18 לפחות.

אולי התגרשתם, אבל לא ממש נפרדתם. כמה ששניכם תבינו את זה יותר מהר, ככה ההליך שלכם יילך יותר חלק, ולילד לא ידפק השכל.
 
נכון

אבל בהחלט לא רק.
בראייה שלי, גם אם אין שם משמורת משותפת, לא רואה שום סיבה, לא להתנהג אחד כלפי השני בכבוד.
בכל זאת אלו שני אנשים שפעם, לפעמים לא כזה מזמן, עמדו ביחד מתחת לחופה, נשבעו לאהוב אחד את השני לעולם, הביאו ביחד ילדים,
מאמינה שהיו שנים שגם אהבו אחד את השני לא מעט.
באופן כללי - אפשר ואף רצוי לנהוג בכבוד לאמא ולאבא של הילדים שלנו.
 
למעלה