מ-פ-ח-ד-ת!
ביום ראשון אני עושה החזרה לשני מוקפאים אחרונים שנשארו..
כל כך הרבה מחשבות עוברות לי..
מפחדת שהעוברים לא ישרדו את ההפשרה ובכלל לא יהיה מה להחזיר, מפדחת שאם כן יחזירו לא יצא מזה בכלל הריון..(לראות את הבטא 5 הארור הזה)
ואז להתחיל הכל שוב מחדש וממש ממש לא בא לי!!!
להתחיל לחשוב על רופא אחר, על בית חולים אחר.. ובמקביל לראות כל חברה או קרובת משפחה בהריון..(סורי שזה נשמע מגעיל..)
אני מגדירה את עצמי כבן אדם מאוד חזק אבל האמת שזה כבר גדול גם עליי...
איך אפשר להשאר אופטימית בכל התהליך הזה???
ביום ראשון אני עושה החזרה לשני מוקפאים אחרונים שנשארו..
כל כך הרבה מחשבות עוברות לי..
מפחדת שהעוברים לא ישרדו את ההפשרה ובכלל לא יהיה מה להחזיר, מפדחת שאם כן יחזירו לא יצא מזה בכלל הריון..(לראות את הבטא 5 הארור הזה)
ואז להתחיל הכל שוב מחדש וממש ממש לא בא לי!!!
להתחיל לחשוב על רופא אחר, על בית חולים אחר.. ובמקביל לראות כל חברה או קרובת משפחה בהריון..(סורי שזה נשמע מגעיל..)
אני מגדירה את עצמי כבן אדם מאוד חזק אבל האמת שזה כבר גדול גם עליי...
איך אפשר להשאר אופטימית בכל התהליך הזה???