מ-פ-ח-ד-ת!

micbr12

New member
מ-פ-ח-ד-ת!

ביום ראשון אני עושה החזרה לשני מוקפאים אחרונים שנשארו..
כל כך הרבה מחשבות עוברות לי..
מפחדת שהעוברים לא ישרדו את ההפשרה ובכלל לא יהיה מה להחזיר, מפדחת שאם כן יחזירו לא יצא מזה בכלל הריון..(לראות את הבטא 5 הארור הזה)
ואז להתחיל הכל שוב מחדש וממש ממש לא בא לי!!!
להתחיל לחשוב על רופא אחר, על בית חולים אחר.. ובמקביל לראות כל חברה או קרובת משפחה בהריון..(סורי שזה נשמע מגעיל..)
אני מגדירה את עצמי כבן אדם מאוד חזק אבל האמת שזה כבר גדול גם עליי...
איך אפשר להשאר אופטימית בכל התהליך הזה???
 

טוליתי

New member
את כל כך אנושית


אי אפשר להיות אופטימית לאורך תקופה ארוכה, מבלי לפחד לפעמים... כל כך טבעי שאת מפחדת, ומה גם שניתן להיות אופטימית ועדיין לפחד.
הפחד הוא רגש כל כך לגיטימי וכל כך מובן...הרי התאכזבת כבר מספר פעמים, ולכן הנטייה הטבעית של הנפש היא להתכונן, כביכול, לאכזבה.
אני חושבת שגם אדם חזק יכול לפחד, והוא עדיין יישאר אדם חזק.
במישור הפרקטי, רוצה לספר לך שרוב המוקפאים שורדים,
ושלמוקפאים יש סיכויים גבוהים יותר לטריים, על פי מחקרים עדכניים.
מאחלת לך הפשרה מוצלחת,
והריון מוצלח
.
 

micbr12

New member


עשה לי כל כך טוב לקרוא את מה שרשמת..
תודה רבה!!
 
מפחדת ביחד איתך

ומחזיקה לך אצבעות חזק חזק !!!
הגורליות של כל סבב פשוט ככ מורגשת.....והפחד מהמוכר והידוע ( אצלי זה בטא 4....) ומלעבור את הכל שוב
ולהתחיל אולי לחפש רופא אחר, מעבדה אחרת ?
פרוטוקול אחר
ואז מגיע הפחד מהלא ידוע

אני מאחלת לך שלא תפחדי יותר בחיים שלך ואמן שהבטא תהיה ככ גדולה שלא יהיה ספק שאת בהיריון !!!!!!
 
מוכר...

גם אנחנו אחרי 3 החזרות מוקפאים שנכשלו (+עובר שהלך כי לא שרד הפשרה) ואם ההחזרה הבאה לא תלך אז גם אנחנו בשאיבה שוב (שזכור לי כאירוע נוראי כי גם הייתה לי תגובת יתר).
אבל איכשהו כבר הפכתי להיות פסימית שזה יצליח בסבב הזה, וכבר השלמתי עם זה שכנראה נלך לשאיבה נוספת, אז כבר אפילו החלטתי לאיזה בית חולים עוברת (משנה מקום משנה פרוטוקול משנה מזל..).
יש גם היתרון מסויים לחדש את מלאי המוקפאים, עם השנים התגובה לתרופות חלשה יותר, ויש היתרון לכך שכבר עכשיו יהיו עוברים גם לילד השני אם חלילה גם אז זה לא ילך טבעי...
בכל מקרה מחזיקה לך (ולנו) אצבעות שכן יסתדר עם המופקאים הנוכחים...

אצלנו כבר בקושי יש חברים בהריון.. כל החברים כבר עם ילדים (אנחנו בתחילת שנות ה 30 לחינו) למרות שהתחתנו לפניהם והם התחילו לנסות אחרינו... ומשארת שבקרוב יתחילו הריונות של ילד שני... (כפי שאנחנו היינו כנראה אם הכל היה הולך "כמתוכנן"...)

שיהיה בהצלחה!
 

snir210

New member
בשורות טובות

איתך בפחד אין תחושה אחרת לתאר את מה שאנחנו עוברות אני מחזיקה בשבילך אצבעות שזה יהיה הפעם האחרונה ותבשרי לנו על בטא בשמיייים
 
למעלה