מ ה פ ך ! ! !

[.YUD]

מ ה פ ך ! ! !

...מישהו מכיר פסיכולוג טוב באיזור חיפה? כזה שמבין אוסידי אבל לא רק אוסידי? תודה מראש...

 

[עמית_]

אהלן חיים!

תמסור ד"ש למינה... אני מאיזור אחר, כך שלא אוכל לעזור הרבה. סורי.

 

[.YUD]

עמית חמוד!

בהיתי בזה איזה 10 דקות עד שהבנתי את הבדיחה..

(בעצם לא יכול להיות 10 דקות.. טוב נו) thanks anyway אני.

 

[עמית_]

חידת היגיון....

אגב, פעם זכיתי בפרס עלצ פתירת תשבץ ההיגיון של ידיעות... פתירת תשבצי היגיון זה משהו שתפור על אנשים אובססיביים - לפעמים צריך לחשוב שעות ואפילו ימים עד שמגיעים לפיתרון של הגדרה (קשה). אבל זנחתי את זה מזמן, נמאס לי.

 

[קורווין]

ממש ככה...

מאז שהחלמתי לא נגעתי בתשבץ היגיון, כשלפני כן הייתי יכול לקחת אותו איתי לכל מקום בארנק, עד שאסיים לפתור את כולו, או (קרה פעם אחת) שלא הצלחתי לפתור הגדרה אחת, אז הוא נשאר אצלי עד שהתפרסמו תשובות... כנראה שזה יהיה אחד מסוגי הספורט המובילים באולימפיאדת ה-OCD...

 

[סיזיפוס]

ב ח י י כ ם

בדיוק לי יש את הבעיה הזאת!! וניסיתי לפתור את תשבצים במחשב עם אחרים,והם כל הזמן עצבנו אותי כשהם אמרו: למה לקחת את זה כל כך ברצינות?זה בסך -הכל תשבץ.

לכו תסבירו. גם אני עזבתי את זה. אני רוצה לשלוח את התשבץ רק אם הולך לי לבד. ככה לפחות גם אדע שזכיתי בזכות עצמי. איך הכל התחיל? בהתחלה פתרתי כי הבנתי את הקונץ של החידות האלה ושלחתי וזכיתי, אחר - כך המשכתי לפתור. כשהאו סי די השתלט עלי, והתחילו לי כאבי ראש עצומים ולחצים כאלו כשהתאמצתי, אז הפסקתי. בהתחלה ההורים שלי לא קיבלו את העובדה שאני פשוט לא עושה כלום, אז אמא שלי אמרה שלפחות אעשה משהו, שאפתור תשבצים לפחות. בגלל זה המשכתי, רק כדי שלא ירדו עלי . כשדיברנו על זה עם הרופא הראיתי סימנים נואשים שהיא לא מבינה, היות שהוא לא הבין את הסימנים,או שהוא לא רצה להסתבך עם הורי, נאלצתי לומר לו במפורש:אולי אתה יכול להסביר לה...אז הוא הסביר לה שכשהם לוחצים אותי לעשות משהו ,שאני לא רוצה, זה גורם לי למתח פנימי. אז בגלל זה לפחות ירדו ממני בקשר לכל מה שקשור לעזרה בבית, כי גם מזה הרגשתי שכדאי לעשות רק כדי להוריד את ההורים שלי מהגב(ותאמינו לי,זה עלה לי בבריאות,גם הפעולה וגם הרגשת הלחץ מהם תוך כדי). אחר כך המשכתי עם התשבצים בגלל שלא יכולתי להפסיק. עכשו קצת יותר טוב, מה שנפתר בקלות- שולחים, מה שגורם לי לחצים בראש ,וכבר בהתחלה,לא כשזה כבר כל כך כואב- ישר לפח. עמית- זכית ב"ידיעות"- איזה כיף לך! למה לי לא הולך? היי, כשנבריא, רוצים לנסות לפתור יחד. אני מאוד אשמח לפתור אתכם. י. אפילו את הרופא שלי לא מצאתי לבד... ההורים שלי סחבו אותי. באמת סליחה שאין ביכולתי לעזור לך יותר.

אולי פסיכולוג הפורום מכיר? העצה שלי מועילה במשהו?

 

[לאב]

גם אני אוהבת תשבצים

אבל בשביל זה צריך למצוא זמן שאין בו עבודה, והילדים לא בסביבה, והבעל לא מבקש תשומת לב... זאת אומרת , בערך פעם בשנתיים

 

[סיזיפוס]

תיקון קטן

כשכתבתי שהמשכתי בסוף כי לא יכולתי להפסיק, זה בגלל ,שגם אחרי שההורים אמרו לי:טוב ,אז לא. עדיין הרגשתי שהם לא לגמרי מבסוטים. זה היה מן אמריה של עשיית טובה, לכן המשכתי. גם עכשו, כשברור לי שלא ירדו עלי,עדיין הדעות שלהם שהיו בעבר לא עוזבים אותי. זה מאוד מטריד. כי גם אם הם לא אומרים כלום, זה מאוד מציק להם. רואים את זה כשכן הצלחתי לפתור, פתאום יש "איזה יופי!" עם חיוך מבסוט כזה. לא שזה רע, זה יופי, זה מעודד אותי ,הנה הצלחתי משהו.אבל גם יוצא לי לחשוב כמה סבל הם סובלים בגללי ובגלל האכזבה מאיך שיצאתי, אז קצת חיוך מכפר על זה נראה לי. הכי טוב בשבילי באמת לעזוב את זה וזהו. אבל קשה לי גם בגלל עצמי,כי אולי זה יהיה תשבץ שאני כן אצליח. ו-250 שקל ,זה גם משהו ,בשביל מישהו שאין לו כלום,לא? על כל פנים, תפסתם אותי באמת באמצע של לסדר ולטפל בעניין הזה עם עצמי.

 

[לאב]

הורים

יש לך הורים שאיכפת להם ממך - זה לא מעט, אז אתה לא יכול להגיד שאין לך כלום!

 

[סיזיפוס]

התכוונתי

לכסף משלי. למה את כל הזמן כועסת עלי?

 

[לאב]

סיזיפוס

מי אמר שאני כועסת! מ י א מ ר ש א נ י כ ו ע ס ת ! ! מ י א מ ר ש א נ י כ ו ע ס ת ! ! ! סתאאאם - בצחוק. אני בכלל לא כועסת, אבל כשאני קוראת את מה שאתה וגם קומה כותבים אני רואה שני אנשים מאד אינטליגנטיים ומאד מבוזבזים ונורא חבל לי שאתם לא מצליחים יותר להנות מחייכם ואז אני כותבת כל מיני הצעות שנראות לי רלוונטיות - אבל אולי אני טועה כי אני לא חווה את עוצמת הרגשות שלכם (אם כי את סוג הרגשות אני מכירה, אחרת לא הייתי כאן) בכל מקרה - אוהבת אתכם

 

[סיזיפוס]

כנראה שאת צודקת

אולי את לא מספיק מצליחה להבין את עומק הבעיה שלנו. והיא עמוקה עד מאוד. (גם אולי קצת קשה לך בתור אמא לשמוע דברים כאלה, שילדים,נו,טוב, כבר לא בדיוק ילדים,אומרים על הוריהם)

 

[סיזיפוס]

ואת גם צודקת בהחלט

שיש כאן בזבוז. אני באמת אדם מבוזבז. את חושבת שלא כואב לי על זה? כואב לי מאוד. אבל יש לי מספיק כאבים אחרים לחשוב עליהם. המצב די תקוע מבפנים ומבחוץ. לו היתה דרך לשלוף אותנו מפה ולשים אותנו באווירה יותר תומכת שמתחשבת בצרכינו,אדיוטיים עד כמה שיהיו ואינפנטיליים עד כמה שישמעו, היה לנו הרבה יותר טוב, וגם היינו מחלימים הרבה יותר מהר. מה אפשר לעשות כשאין מי שיעזור? וגם יעזור באופן עדין כדי שלא נרגיש עד כמה באמת אנחנו מסכנים בגלל העזרה הזאת. אי אפשר לרסק לנו את הדימוי העצמי ואת הדימוי של המשפחה לגמרי , כשזה אחד מהגורמים שעוד משאירים לנו קצת כוח(בכוחנו המדולדל גם ככה) בעצמנו.

 

[KOMA2]

עוד לא החלטתי

אם אני שונאת או אוהבת תשבצי היגיון. מהרגע שנולדתי לא סבלתי אותם כי לא הבנתי בהם שום דבר והם נראו לי כתובים בסינית עתיקה אבל פעם אחת שכבתי באחד מאותם לילות חסרי סוף ובהיתי ב"רייטינג" ובדיוק היה שם תשבץ היגיון אז לא היה לי משהו יותר טוב לעשות אז חשבתי ופתאום אני מוצאת תשובה ועוד אחת ניהיתי מבסוטית וכבר אמרתי לעצמי: PICH OF CAKE רק בלי השגיאות... ואז ראיתי כמה זה קשה.... אז עכשיו אין לי כל כך הרבה סבלנות אבל בתשחצים אני אלופה.

 

[***סיזיפוס***]

פותרת את התשחצים של עיתוני

סוף השבוע? רוצה לפתור יחד דרך האי מייל?

 

[.YUD]

הי, הכל טוב ויפה

אבל אל תשכחו לשם מה התכנסנו כאן - אני צריכה המלצות

 

[לאב]

יוד

אני עדיין חושבת שכדאי ללכת למקום כללי יותר כמו מרפאת ה או סי די בתל השומר שיש להם גם פסיכיאטרים וגם פסיכולוגים - ואז בטוח שלא יצטמצמו לסוג טיפול אחד שאולי לכשעצמו לא יהיה יעיל כמה שאני יודעת טיפול פסיכולוגי לכשעצמו אין די בו לאו סי די - אלא צריך להשתלב עם טיפול תרופתי

 

[סיזיפוס]

גם לדעתי י.

עדיף רופא(אישית העדפתי פרטית,כי הם גם רושמים תרופות שלא נמצאים בסל הבריאות,וגם לא רציתי פרוזק-פרטים באי מייל) כבר כתבתי פה פעם שהרופא שלי לא הבין למה הפסיכולוג לא שלח אותי ישר אליו. האמת קצת מזל שזה לא היה כך, כי זה היה מוריד לי את שרידי הבטחון העצמי שלי לגמרי.(לא מזל בכלל שלא טיפלתי בזה הרבה קודם, היה חוסך לי המון המון אבל המון סבל ובטח ההחלמה גם היתה יותר קצרה) הלכתי כשכבר הבנתי לבד.

 

[.YUD]

העניין הוא...

שהאוסידי הרבה פחות מטריד אותי כרגע מאשר כל מיני דברים אחרים שלא כאן המקום לפרטם ואני בכלל לא רוצה להתמקד בו. בכלל נראה לי שטיפול בייהביוריסטי ויסלחו לי כל המכורים הוא טוב בשביל עכברים במבוך ולא בשביל אנשים (בורות? אולי. חוסר נסיון? בטוח) לא חשוב הנה כבר עניתי בשבילכם את התשובה. אבל מלבד ההמלצות - אולי אתם לא יודעים כי אתם לא מהאיזור - איפה כל מחיאות הכפיים? הטפיחות על השכם? אמירות "הידד י.! לכי על זה!!!" לי עצם הטיפול נראה ממש לא טריוויאלי. בטח שלא בשבילי , ולכן קצת פידבקים חיוביים נראים לי בהחלט במקומם. ... הכל צריך להוציא מכם בכוח?!... גם כן פורום תמיכה

... אני רק חצי מתכוונת ברצינות וחצי לא (לסיזי: מי שלא מצפה לא מתאכזב) ;- שלכם, י.

 

[סיזיפוס]

את צודקת!

התייחסנו לעצם השאלה הספציפית ולא לגודל המאורע. אז הנה: כל הכבוד לך י. שהחלטת להפסיק לחיות את חייך בחושך וסוף סוף לרצות לדבר על זה עם אנשים אחרים (ולא רק בטלפון, כי היית חייבת

) שיהיה לך המון הצלחה עם כל טיפול שרק יתאים לך ותחפצי בו! גם לי לקח הרבה זמן עד שהבנתי שכדאי לי וזה מה שיעזור להוציא אותי מהבוץ. לכן היי סמוכה ובטוחה שמאוד ברור לי שקיבלת החלטה אמיצה ,טובה ונכונה. שוב איחולי הצלחה בכל דרך שתבחרי לטפל בכל מה שמפריע לך ולאו דווקא ב-OCD, שהוא רק הסימפטום לדעתי(לא חייבת להסכים על חצי השורה האחרונה). כל הכבוד

וישר כח

ו

שיהיה לך הרבה הרבה כח ורק טוב

באמת באמת סיזיפוס