מת ונולד

[א נתקו]

מת ונולד

אני בכל רגע מת במקצת,
כמו נשירת עלי העץ.
אני כל רגע נולד מחדש,
עם עסיס האדמה המחייה שוב ושוב.

בכל רגע אני, האחר שבאני.
ובכל רגע מכיר האחר שבזולתי.
ככל שיהיו יותר ימים ורגעים,
כך יהיו יותר אתה ואני.

קיבולת השמות והתאריכים גדלה
ואלו שהכרתי - הולכים ומתמעטים.
ושוב מוצא אני את עצמי,
נרעד, נבוך בעל כורחי.

איני מבקש לחזור את כל הדרך.
איני עושה מסדר פרידה.
ובכל זאת החשבון מופיע,
על המסך הקר של המחשב,
על הנותר והחסר.

כי "מעפר באת ולעפר תשוב"!

ועד אז...
אני בכל רגע מת במקצת,
ובכל רגע נולד מחדש.

--------------

א. נתקו
1/4/95
שנה מההתקף

 

[קרנף לבן 1]

שיר מצויין

מאוד אהבתי.
מאחל לך חיים ארוכים וטובים

 

[יחפהבפארק11]

מעולה!

רק בריאות

 

[שירה כמים]

תודה על העומק והתקווה

חשוב לי לזכור שבכל פעם שאני מתה
אני גם קצת נולדת.
מאחלת לך (ולי) הרבה לידות טובות וקלות ומפעימות