מתש"ח לתשס"ח

[טשאפק]

מתש"ח לתשס"ח

מאמר מעניין של דן בן-דוד. לטענתו שיעורי הצמיחה היפים לאחרונה הם בסך הכל חזרה למגמה שקיימת מאז 1973, אחרי נסיגה בשנת 2000. מגמת צמיחה איטית כזו, יחד עם פערים מתרחבים, עוני, פיריון עבודה נמוך ושיעור תעסוקה נמוך, תוביל להרס המדינה. הכרח לחזור למגמות שהיו בין קום המדינה ל 1973, עשורים שבהם עם כל הקשיים היו הישגים אדירים בכל תחום.

 

[gershon17]

כמו שהסינים יגלו בקרוב

כשאתה מתחיל נמוך, קל מאד להשיג צמיחה משמעותית ואף מדהימה.

 

[טשאפק]

זה לא "קל מאד"

ועובדה היא שרוב מי שמתחיל נמוך גם נשאר נמוך, אם לא יורד.

 

[gershon17]

זה ויכוח את התנסחות

הרבה יותר קל להשיג צמיחה מהירה כשאתה נמוך מאשר כשאתה גבוה. היום אנחנו נמצאים די גבוה. זה לא שאי אפשר להשיג צמיחה גבוהה יותר - נתניהו טוען כל הזמן שאפשר, אבל זה לגמרי לגמרי לא טריוויאלי. להגיע לקצבים של סין בשנים האחרונות יהיה בלתי אפשרי.

 

[טשאפק]

הנמיכות עובדת לשני הכיוונים

מצד אחד קל יותר להציג שיפור יחסי, מצד שני העוני מקשה על כל התקדמות, כי כדי להתקדם צריך להשקיע ובמדינה ענייה אין מה להשקיע. רוב המדינות העניות, רוב השנים, תקועות במעגל קסמים ומשיגות צמיחה נמוכה (בממוצע לאורך זמן) מזו של מדינות עשירות. מה שנכון הוא שמדינה ענייה הדברים לרוב דרמטיים יותר - שנתיים פורצים קדימה ושנה אחר כך מדרדרים הרבה לאחור. כך זה בכלכלה וכך זה ברוב התחומים - למשל חינוך. העובדה שהושגה צמיחה מרשימה בעשורים הראשונים לקיום המדינה, על אף קשיים אדירים (כמו קליטת מיליון עולים חסרי כל וצרכים בטחוניים), אומרת לא מעט על המשטר ועל החברה. היא לא נובעת רק מנקודת הפתיחה. ההישגים לא התבטאו רק בצמיחה כלכלית אלא בתחומים אחרים - בריאות, מדע וטכנולוגיה למשל.

 

[איתי פורמן]

הנתונים מראים שגרשון צודק

תסתכל על מדינות מזרח אירופה, המדינות באסיה וכו. למעט מדינות אפריקה ומדינות ערב, ברוב המדינות בעולם, ככל שהתמ"ג לנפש נמוך יותר כך הצמיחה (באחוזים) חזקה יותר.

 

[טשאפק]

אם בודקים את הצמיחה

לאורך זמן, אכן הצמיחה במדינות מתפתחות גבוהה יותר, אבל ההתאמה בין תוצר נמוך לצמיחה גבוהה היא התאמה די רופפת. אפריקה שמדרום לסהרה כמעט תמיד בפיגור אחרי המדינות המפותחות, אמל"ט והמזה"ת פעם ככה ופעם ככה, ורק מדינות מזרח ודרום מזרח אסיה עוקפות בהתמדה את העולם המפותח. קשה להעריך איך היה המצב לולא התרכז רוב הנפט במדינות הלא מפותחות. (אמנם לא במזרח אסיה).

 

[טשאפק]

נתונים אפשר למצוא בקובץ המצורף

ראה טבלה 2.1. הצמיחה בישראל מהקמתה ועד 1973 עלתה גם על העולם המתועש וגם על המדינות המתפתחות.

 

[איתי פורמן]

הדבר נכון גם לישראל

בעקרון, הצמיחה הכלכלית מוגבלת בקצב התקדמות הטכנולוגיה. אם הינך רחוק מפסגת הטכנולוגיה, אתה יכול לצמוח בשיעורים גבוהים מאוד. מכאן, האפשרות של מדינה פחות מתקדמת לצמוח היא גבוהה יותר. דרך אגב, הדבר מתקיים בגלל תהליך הגלובליזציה שאיפשר למדינות הלא מפותחות להשיג טכנולוגיות מתקדמות יותר ולהתחיל לצמוח בקצבים גבוהים. המסמך שהבאת מראה בדיוק איך התהליך קרה. בעבר, דרך אגב, זה לא היה המצב. אם נסתכל על שני איים מבודדים, הטענה שלי לא תהיה נכונה. דווקא האי המתקדם יותר יוכל לצמוח בצורה חזקה יותר. אבל, כאשר העברת מידע בין האיים אפשרית, האי המתקדם ינצל את יתרונו היחסי של האי השני (כוח עבודה זול) ויעביר אליו ייצור של דברים בסיסיים, בכך יגרום לצמיחה חזקה יותר דווקא באי הלא מפותח (שיש לו הרבה לאן לצמוח...).

 

[טשאפק]

איזה דבר?

בשנים 60-80, הצמיחה בעולם הלא מפותח היתה נמוכה יותר מאשר בעולם המפותח. בישראל, עד 73, הצמיחה לא היתה רק גבוהה יותר מאשר מאז 73 וגבוהה יותר מאשר במערב, אלא גם גבוהה יותר מאשר במדינות הלא-מפותחות, כך שאי-אפשר לזקוף את הישגיה באותם שנים רק לנקודת התחלה נמוכה.

 

[איתי פורמן]

שיעורי הצמיחה

אל תשכח שאנחנו מדברים על הממוצע. תמיד יש חריגים לכאן ולכאן. הסברתי בדיוק מדוע בעבר זה לא היה המצב. תהליך הגלובליזציה הוא זה שהוביל לצמיחה המואצת במדינות המתעוררות מאחר והוא אפשר זרימת מידע וטכנולוגיות. ולגבי ישראל, מדוע אי אפשר לזקוף את הצמיחה המואצת בשנים הראשונות לנקודת התחלה נמוכה?

 

[טשאפק]

שוב

א. מדובר על השנים שלפני הגלובליזציה, שבהן מדינות לא מפותחות צמחו פחות ממדינות מפותחות. (אני מניח כאן שנתוני 1950-1970 דומים לנותני 1960-1980). בעצמך "הסברת בדיוק מדוע בעבר זה לא היה המצב", ואנחנו מדברים על העבר. ב. הצמיחה היתה גבוהה לא רק ביחס למדינות מפותחות, אלא גם ביחס למדינות לא מפותחות, שלהן נקודת התחלה נמוכה.

 

[איתי פורמן]

א. לא הבנתי. ב. ישראל הייתה כור היתוך

בניגוד למדינות עולם שלישי טיפוסיות, לישראל הגיעו שכבות בעלות השכלה מערבית.

 

[gershon17]

לא, ההשפעה לצד אחד הרבה יותר חזקה

בגלל שחלק ממה שדרוש להשגת רמת חיים טובה היא טכנולוגיה מתקדמת. בסין הטכנולוגיה מפגרת במיוחד (כמה סינים חיים בלי ביוב ובלי חיבור לרשת החשמל?), ובישראל היא כבר מתקדמת מאד. כדי לקדם את סין טכנולוגית, צריך להשתמש בידע שכבר קיים בעולם. כדי לקדם את ישראל טכנולוגית, צריך לפתח טכנולוגיות חדשות - וזה דבר שלוקח הרבה יותר זמן (ולא תלוי רק בנו).

 

[טשאפק]

מצד שני תשתיות לקויות

מקשות על כל דבר. אם אין לך חשמל אמין או כבישים נורמלים, לך תבנה מפעל.

 

[gershon17]

בניית התשתיות לבדה

גורמת לשיפור משמעותי מאד. לכן קל להשיג צמיחה גבוהה כשהמצב הטכנולוגי רעוע.

 

[טשאפק]

קל זה לא

אתה יכול לעיין בנתונים שהבאתי בתגובה לאיתי למעלה. יש אזורים בעולם שנשארים עניים לאורך כל השנים ורק מדרדרים ביחס למערב. העולם הלא מפותח בכללותו פיגר אחרי העולם המפותח לאורך שנים ארוכות, 1960-1980. שישראל הצליחה להשיג צמיחה גבוהה לא רק ביחס למערב אלא גם ביחס למדינות לא-מפותחות, כך שלא הכל מוסבר שנקודת התחלה נמוכה. לגבי שיפור התשתיות, בשביל לבנות תשתיות צריך כסף. כאשר בקושי מקיימים את האוכלוסייה ומתחזקים את התשתית הקיימת, לקויה ככל שתהיה, זו בעיה רצינית וזה בטח לא קל. (וודאי לא היה קל בעשורים קודמים, שבהם היו פחות השקעות זרות בכלל).

 

[gershon17]

אוקיי "יותר קל"

לא אמרתי שנקודת התחלה נמוכה מחייבת צמיחה גבוהה, ולכן אין כל צורך להסביר למה יש מדינות עולם שלישי שממשיכות לדשדש. אבל, כשנקודת ההתחלה נמוכה, הרבה יותר קל להגיע לצמיחה מהירה מאשר כשנקודת ההתחלה גבוהה.

 

[the new L]

שיעור תעסוקה נמוך?!?!

אבל שיעור האבטלה ירד משמעותית בשנים האחרונות, לא?

 

[טשאפק]

שיעור התעסוקה

הכוונה לחלק מן האוכלוסייה שמשתייך לשוק העבודה. שיעור האבטלה מתייחס רק לחלק מצומצם של האוכלוסייה שמחפש בכלל עבודה. לגבי שיעור האבטלה, הוא גבוה מעט כיום משהיה ב-1995. האבטלה עלתה בסוף שנות התשעים ותחילת האלפיים, ואז ירדה.