מתקשה להתקדם...

[ס ת ם א נ ו נ י מ]

מתקשה להתקדם...

היי לכולם, לא יודעת אם הבעיה הזאת מתאימה בדיוק לפורום הזה ואולי היא קצת טיפשית אבל אני אספר בכל זאת: יש לי מין קטע כזה, שלפעמים קורים לי דברים ואני יכולה להתבאס עליהם ימים שלמים. אבל ממש. נגיד אם הייתה לי בגרות והקפתי תשובה נכונה ובדקה האחרונה שיניתי, והגשתי את המבחן ואח"כ גיליתי שהתשובה הראשונה שהקפתי הייתה נכונה, אני יכולה לבכות מזה, לדבר על זה ולהתעצבן ולהתרגז ימים שלמים. הפספוסים האלה כ"כ מרגיזים אותי. זה קורה לי בעיקר במבחנים ובמה שקשור לציונים. אני דיי פרפקציוניסטית והייתי רוצה לא להרגיש ככה. נגיד עכשיו היה לי מבחן 3 וחצי שעות והלך לי ממש טוב, יצאתי בהרגשה של 97-100 ואח"כ גיליתי שסתם אבל פשוט סתם ירדו לי עוד כמה דקות אז עכשיו זה יהיה רק 94 בערך. וזה מחרפן אותי! כי אני יודעת שאני יודעת, פשוט לא בדקתי את המבחן מספיק טוב. השאלה שלי, היא איך להעביר את ההרגשה הזאת? ההרגשה של הפספוס? ההרגשה של "יכולתי יותר" ? זה ממש כמו צביטה בלב וזה מציק לגמרי. אבא שלי תמיד אומר לי "האויב של הטוב מאוד זה המצוין" , אני יודעת שהוא צודק אבל בהתנהגות שלי עדיין לא הפנמתי את המשפט הזה. מה עושים? מפחדת שזה יילך איתי לזוגיות ולתחומים אחרים בחיים. עכשיו אני רק בת 17 ועיקר חיי הוא לימודים אבל מה יקרה כשאני אגדל וכשללימודים יתווספו עוד תחומים? תודה מראש לכל העונים!

 

[HH husa]

השאלה מדוע שינית

אולי חסר לך ריכוז או ביטחון. תבדקי מה ההבדל בין המצויין והטוב מאוד. את ישנה מספיק ? "מפחדת שזה יילך איתי לזוגיות ולתחומים אחרים בחיים" זה כבר... כשטעים ההתמודדות עם הטעות יכולה גם להיות מוטעת.

 

[ס ת ם א נ ו נ י מ]

תשובה

ישנה מספיק- זה בוודאות כן. מקפידה לישון 9 שעות בכל לילה. (בכל זאת, צריך לקום להתארגן לבית הספר ב-7). לפעמים אני מרגישה שהולך לי טוב מאוד או חלק מידי ואז אני מכריחה את עצמי לחשוב שוב ולהתאמץ שוב ואז זה גורם לי לפקפק בהחלטות שלי ובשיקול שלי ולשנות תשובות. אבל זה יכול להיות גם לכיוון ההפוך, שאני לא בודקת את כל התשובות ודווקא איפה שלא בדקתי ועניתי מהר- שם הטעות. אז אני לא יודעת אם זה אומר משהו. בטעות הספציפית ההיא בבגרות ששיניתי את התשובה זה היה ממש שיא הטמטום. זה היה במקצוע שהוגשתי בו על 100 ובכנות, אני ממש טובה בו. וזו הייתה הבגרות הראשונה שלי במקצוע הזה ובאתי בהרגשה של 100. ובאמת הכל הלך לי חלק אפילו שאמרו שהבגרות הייתה יחסית קשה. ועד הדקה ה-99 היו לי את כל התשובות הנכונות ואז עשיתי את מה שתיארתי כאן בהתחלה- הלכתי לשאלה האמריקאית שסימנתי בה תשובה נכונה, חשבתי שוב והחלטתי לשנות אבל עדיין עם חצי לב שאולי גם התשובה הקודמת נכונה. על זה אכלתי את הלב ימים שלמים.

 

[HH husa]

ההבדל בין 94 ו 100 משמעותי עבור תוכניותיך ?

או ששווה לעשות אותה שוב ? בכל מקרה אין על מה לדאוג על מה שעבר , רק על מה שעתיד. דאגה חסרת תועלת מזיקה והיא טעות בפני עצמה.

 

[גרא.]

ס ת ם א נ ו נ י מ,פרפקציוניסם,זו נטייה

נוירוטית לשלמות,להשיג את הבלתי אפשרי,העלולה להגיע לכלל אובססיה.התוצאה של חוסר שביעות עצמית מתמדת,עלולה לגרום לחוסר בטחון,פקפוק בעצמי,תחושת ערך ירודה,עד כי נטייה בשלב מסויים להתחמק מכל תחרות.התגובה שלך להשגים "נמוכים" יחסית במבחנים,מעידה על היותך בעלת תכונת אישיות פרפקציוניסטית. כיוון שאת מאד סובלת מכך,כדאי שתחשבי על טיפול.הטיפול המקובל הוא קוגנטיבי התנהגותי (CBT),או פסיכודינמי. אם כי מקובל יותר כיום שילוב של שתי הגישות.את יכולה למצוא מטפל מתאים בקופ"ח שלך באישור ההורים.