מתקשה להחליט..........

merdoc

New member
מתקשה להחליט..........

אני עומד בפני בעיה בנוגע לאיזו אומנות לחימה אני מעוניין לילמוד והגעתי למסקנה שאני צריך ללמוד את האומנות שהכי מתאימה לי... הנה פרטים שלי אם זה עוזר לכם לתת עצה: אני מטר שבעים ושתיים אני שוקל 72 קילו אבל אני לא שמן יש לי מבנה עצמות רחב אני בן 14 ואני רוצה ללמוד אומנות שיש בה מן המעשיות והראווה כמו לימוד כלי נשק כגון מונצ´קו שאני כבר יודע בערך וחרבות ומקלות לחימה אשמח מאוד לקבל עצות
 

merdoc

New member
עוד פרטים שעלולים לעזור...

אני מחפש אומנות שעושה שימוש בנקודות לחץ ושהיא לא אומנות לחימה חיצונית אומנות שיש בה שימוש בסלטות בעיטות תוך קפיצה ושוב פעם גם לימוד כלי נשק עצות יתקבלו בברכה
 

ai_karamba

New member
קאזה אראשי ריו...

ממליץ על השיטה הכוללת לימודים בלוחמת ידיים ריקות ועבודה עם כלי נשק. השיטה היא מסורתית ויחודית במינה הדורשת רצון ועקביות - אך ורק לתלמידים רציניים המעוניינים ללמוד אומנות לחימה . ניתן ללמוד את השיטה רק בר"ג תחת הדרכתו של סנסאי שמעון טל:652014 052. קישור למאמר שמסביר קצת על השיטה-http://www.wushu.co.il/article_one.asp?id=5
 

merdoc

New member
דבר ראשון תודה אבל...

אני מחפש משהו בראשון ... בלי קשר הלוחמה עם כלי נשק מתחילה מאיזה חגורה זה די חשוב כי אני מעוניין לשלב את זה לאורך כל הדרך ולא רק מחגורה שחורה או משהו..
 
ישנן הרבה שיטות שיכולות להתאים לך

אני אדבר בשם השיטה שאני עוסק בה. השיטה נקראת קוק סול ו´ון (KUK SOOL WON), והיא שייכת למשפחה הרחבה של שיטות קוריאניות פנימיות הנקראות "הפקידו". על מהות השיטה תוכל למצוא בפורום זה בהודעות שכתבתי בעבר. חפש לפי "הפקידו". בקצרה - זוהי שיטה שלימה ורחבה שכוללת את כל האלמנטים של הלחימה ובפרט מה שציינת שמעניין אותך. השיטה מבוססת על שימוש בנקודות תורפה (לחיצה). תכליתה הוא מתן מענה לכל סיטואציה אפשרית של צורך בהגנה עצמית, כשהדגש הוא על לימוד שיטתי, יסודי (ולכן איטי) של הטכניקות ושליטה ב"קי" (עוצמה פנימית). יש כלי נשק (מקלות לסוגיהם, חרבות, מניפה, חבל, ועוד) הנלמדים החל מחגורה שחורה בד"כ. בנוגע לבעיטות - כמו כל שיטה קוריאנית, יש בהפקידו את כל סוגי הבעיטות לרבות בעיטות בקפיצה ובעיטות ריחוף, אותן אני מלמד. אקרובטיקה - יש מגוון שלם של טכניקות אקרובטיות הנלמדות בקוק סול, אך אני מלמד אקרובטיקה בסיסית בלבד כיוון שתכלית הלימוד אצלי הוא הגנה עצמית ויעילות מקסימלית. באופן כללי בהפקידו לומדים כמעט הכל (מבחינת אלמנטים). כל תלמיד מתפתח לפי הנטיה שלו ויכולתו הפיזית. למשל, תלמידים רזים אני מעודד לפתח מהירות ועוצמה, יותר מאשר טכניקות הטלה וקרקע. תלמידים כבדים דוקא יתפתחו יותר בנושא ההטלות ועבודת הקרקע. אני מלמד ברמת גן המורה שלי - מאסטר יהושע סופר מלמד בירושלים - הוא מדגיש אקרובטיקה באימונים. אם אתה מעוניין, אתה מוזמן רק תגיד איפה מתאים לך. בהצלחה
 
ציינת שאתה מלמד בדגשים שונים

מהמורה שלך. יש לכך סיבה מיוחדת? התשובה שניתנה בהודעה (יעילות מקסימלית) לא מספקת לטעמי כיוון שאתה מלמד כך, אך אני חייב להניח שאת ידיעותיך רכשת מהמורה שמלמד אחרת. מקווה שתוכל להאיר עיני בנושא
 
אני אתן לך דוגמה + הסבר

מהיכן לדעתך נולדו שיטות שונות וזרמים שונים בתוכן, שכולם שייכים במקור לאותה שיטה ? התשובה היא מתלמידים שלמדו אצל מורה משיטה מסויימת, שיכול להיות מייסדה. תלמידים אלו נהפכו להיות מורים, וכל אחד מהם לימד והתפתח בדרכו הוא עם תלמידים שגם הם הפכו להיות מורים וכן הלאה. כך נוצרו זרמים. בקרטה למשל, ישנן שיטות אחדות ובכל שיטה ישנם מספר זרמים, ובאופן כללי לכל מורה הגישה שלו והנטיה שלו להדגיש אלמנטים מסוימים יותר מהאחרים, למרות שהוא מלמד בדיוק את מה שהוא למד מהמורה שלו. מה לעשות, בני אדם שונים. על מנת להאיר את עיניך יותר אציין שההפקידו המקורי הנקרא יו סול (טכניקות זורמות רכות) ואח"כ יו קו´אן סול, היה לא יותר מהדאיטו ריו אייקי ג´וג´יטסו. מייסד ההשיטה מאסטר צו´י יונג סול, טען בראיון היחידי המתועד איתו, שהוא לא התיימר ללמד משהו אחר אלא רק את מה שהוא למד ממאסטר סוקאקו טאקדה ביפן. יש אומרים שמאסטר צו´י למד בילדותו טאיקיון (בעיטות קוריאניות) והוא הוסיף את מגוון הבעיטות להפקידו. יש אומרים שהבעיטות הקוריאניות התווספו רק לאחר מכן ע"י תלמיד של צו´י. בכל אופן, תלמידיו של צו´י, והתלמידים שלהם וכן הלאה, הם אלה שהפכו את ההפקידו להיות מה שהוא כיום. כיוון שהשיטה התגלגלה בין מורים ובין איזורים שונים בקוריאה וגם מחוץ לקוריאה. לכן, קיימים היום עשרות רבות ואולי יותר של שיטות קוריאניות שקוראות לעצמן הפקידו. וככל הידוע לי יש מעט מאוד, אם בכלל, מועדונים בקוריאה שמלמדים בשיטתו המקורית של צו´י. לכן אם תראה הפקידו ותראה דאיטו ריו אייקי ג´וג´יטסו, תראה הרבה מאוד אלמנטים שקיימים בהפקידו ולא באייקי ג´וג´יטסו. עד כדי כך, שנוצרו הרבה ספקות למקור ההפקידו בכלל ולסיפורו של מאסטר צו´י בפרט. להסבר - איני מתכוון לומר שדרך הלימוד שלי היא בבחינת זרם חדש של קוק סול. בכלל לא, ומי אני בכלל. רמתי אינה מספיקה בכלל בכדי להיות מסוגל לכך. אני לומד, מתאמן ומלמד כבר הרבה שנים אומנויות לחימה קוריאניות, אך ככל שעובר הזמן אני מגלה שאני למעשה לא יודע כלום, ויש לי עוד הרבה מה ללמוד ולשפר ולשפץ עד אינסוף. הקוק סול נשאר טהור ומקורי. אך לא נשכח שגם ראיתי והתאמנתי (אם כי פרק זמן מזערי) אצל מספר מורים לקוק סול בקוריאה. כך שראיתי גם שם גישות שונות, אחד מהשני למרות שהטכניקות הן בדיוק אותן טכניקות. וכל מה שיש אצל האחד, בוודאי שקיים אצל האחר. המורה שלי גם למד אצל עשרות מורים קוריאנים גדולים, המלמדים הפקידו לבד וגם אצל מורים המלמדים קוק סול הפקידו, כך שאני מאמין שגישתו הנוכחית הושפעה מכולם, למרות שהוא מלמד קוק סול הפקידו בלבד, עם תוכנית לימוד וסדר בדיוק כמו בקוריאה. עוד אני יכול להוסיף, שהמורה שלי מלמד את כל הגילאים, ואני מקבל תלמידים מגיל 14 ומעלה. היות והרבה טכניקות אינן מתאימות לילדים בגלל הסיכון, הגישה של לימוד ילדים היא מעט שונה מהגישה של לימוד נוער ומעלה. אתה צודק שאת ידיעותי רכשתי ברובן מהמורה שלי. הטכניקות שאני מלמד הן אותן טכניקות בדיוק, באותו הסדר כפי שהמורה שלי מלמד. אבל אלמנט האקרובטיקה למשל, יש כאלה שישייכו זאת ללחימה והתגוננות, אני לא. וזה שונה מבעיטות ריחוף שהן כן קשורות ואותן אני מלמד באופן מלא. לכן אני מעדיף ללמד אקרובטיקה בסיסית שתיתן אפשרות לתלמידים שרוצים לבוא לפני האימון ולהתאמן על זה. אני מעדיף להשקיע בכל האלמנטים של קוק סול פרט לאקרובטיקה כיוון שהם כן יעילים והכרחיים בלימוד הגנה עצמית ופיתוח "קי". גם ככה החומר הוא רב, הזמן קצר, והלימוד הוא איטי ויסודי. אין זמן במסגרת השיעור לדברים שאינם תורמים לתכלית. מי שמחפש אקרובטיקה, אני לא הכתובת.
 
לא הסברתי עצמי היטב

כל שכתבת בפסקה הראשונה ידוע ונכון לכלל אמנויות הלחימה, לא בזה המדובר. מה שרציתי לדעת - כיצד מחליט אדם שיש מקום לשנות דגשים של שיטה (בלימוד) לעומת מה שהוא למד. במידה מסוימת, כולם עושים זאת. גם אני, כשאני מעביר שיעור, מעביר מעט שונה ממדריכי. אבל עדיין ארוכה הדרך בין שוני קטן שנובע מאופי המדריך ורמת הידע בלבד, ובין שוני מהותי כהוצאת תחום שלם מחוץ ללימוד. כפי שכתבת והסכמתי, זה נעשה בכל מקום. רציתי להבין את התהליך, לא לתקוף אותך אישית. אם כך הרגשת - קבל התנצלותי. לעצם העניין - אני מבין את הסיבות מדוע להשאיר אקרובטיקה בחוץ. אין לי בעיה עם הסיבות, כיוון שאיני מכיר את האמנות הספציפית ולצורך העניין אתה המומחה. מה שרציתי זה להבין כיצד זה קרה. האם מהשיעור הראשון שהעברת הייתה לך תכנית שונה משל מורך? האם התהליך היה הדרגתי, בעקבות נסיון מצטבר בהוראה? האם הייתה התייעצות עם המורה בנושא? אני שואל כדי להבין ולדעת, לא יותר.
 
עכשיו אני מבין אותך יותר ואני אסביר

השוני אינו מהותי, וכמו שאמרתי לא הוצאתי את התחום מחוץ ללימוד. השוני הוא מינורי בלבד. במקום להקדיש כל שבוע או אפילו כל אימון בפרק של אקרובטיקה, אני מקדיש הרבה פחות מזה. ומה שיוצא הוא לימוד אקרובטיקה בסיסית, שכמו שאמרתי מאפשרת לתלמיד לדרוש עוד מחוץ לשעות האימון. נאמר לבוא לפני השיעור או להישאר לאחר מכן ולעבוד ולהתאמן כרצונו על אקרובטיקה. דבריך לא העידו על רצון לתקוף אישית, ולכן אין צורך להתנצל. אני מעריך את התענינותך כמורה במה שנעשה בשיטות אחרות. אני מעריך את העובדה שאתה לא מסוגר בשיטתך, ופתוח לדעת עוד. המורה שלי יודע שאני לא מדגיש במיוחד אקרובטיקה. התהליך לא היה מתוכנן מלכתחילה אצלי. הנסיבות, ואופי התלמידים שלי, ומטרתם כתלמידים, זה מה שהוביל לכך. בעתיד זה יכול להשתנות. יתכן שאם אני אלמד יותר שעורים בשבוע יהיה זמן גם לזה. בוא לא נשכח שלמורה שלי יש תלמידים עם ממוצע גיל נמוך משלי יש. אני מקבל רק בני 14 ומעלה, וכל תלמידי מעל לגיל זה. לכן אני חושב שיותר כדאי ללמד עוד טכניקה או לחזור עוד כמה עשרות פעמים על טכניקת הגנה עצמית או עבודה על "קי", מאשר להקדיש את אותו זמן לאקרובטיקה שממילא לא משרתת את תכלית הלימוד. שוב, הפקידו נותן לתלמיד את האפשרות להתפתח כל אחד בתחום הקרוב אליו שהוא חזק בו ועם זאת לשפר וללטש את הצדדים החלשים. הרבה עבודה !!! אני מקווה שהבהרתי את עצמי, ואם לא, תרגיש חופשי להקשות ולשאול.
 
הבהרת היטב, תודה.

רק עוד קושיה קלה, אם אפשר - מה זה עבודה על "קי"? כמו כן, לאור הסברך שאקרובטיקה אינה משרתת לחימה, האם אקרובטיקה היא חלק מאומנויות ההפקידו (או קוק סול הפקידו - אני עדיין לא בטוח מה ההבדל בינם) המסורתיות? השאלה נובעת מהנחה (ייתכן ומוטעית) שהאמנויות המסורתיות שימשו לאימון לוחמים לקרבות אמת, כשכל מטרה נוספת (כגון בריאות או אסטתיקה של התנועה) הינה משנית. אם האקרובטיקה הינה חלק מהמסורת, כיצד נכנסה לשם? ואם לא, מי הוסיף אותה לאמנויות, ומדוע?
 

Sensei

New member
Traditional Schools of Martial Arts

DELETE--You were NOT mistaken!! Traditional Schools of Martial Arts from Japan were directed to the battle fields of Japan. Kaze Arashi Ryu for example(which techniques have not changed for centuries)was developed over hundreds of years of Battle experiance. Its tech. are not suppose to LOOK GOOD or FANCY.We are very practical .The main importance is keeping the principles of AIKI IN YO HO.Harmony within oneself and the enemy in combat as well as keeping the principles of INYO (YIN YANG) in all tech. No strength is neede in doing the tech just the principles mentioned above.KI- in our system is the capabilty to overcome the enemys ENERGY-mental as well as physical.It is a state of mind which develops over years of practice in the system. "HARA" is the CENTER of all techn.It is the Beginning and the End and the TOTAL ONENESS and the SOURCE OF POWER. Acrobatics and flying kicks may be usefull and dangerous.For some reason they were never put into the Systems tech.I GUESS THERE WERE GOOD REASONS.
 
reasons and acrobatics

fist, thanks for the info. do you think it possible to discover the original reasons for the inclusion of certein tecniques and the exclusion of others? again returning to the old question of why did geography play such a role in the evolution of martial arts - why do korean MA so distinct from japan´s or philipine´s MAs?
 

Sensei

New member
development of techniques

Taking into consideration everything about the battle fields of Japan,on a trial and error basis the tech. of the old traditional martial arts were developed. Armor worn by the worriors the weapons they carried as well as the way they were carried. Kaze Arashi Ryu was a system of the Priests of the Shugendo sect. Its tech are almost endless representing the long history of its development and use in the Battle Field. Jumping tech as well as Ground tech were put to the minimum. The worrior had to stay on his two feet to survive countless attacks by many enemies.No time to grapple on the floor or to start leaping in the air with unusual high kicks. No time to due acrobatic stunts when swords and spears and the like are all around .QUICK AND DECISIVE TECH WERE DEVELOPED TO KILL THE ENEMY IMMEDIATELY .Controlling tech were used to the means of controlling the enemy until he could be done away with swiftly.All tech take into consideration a multiple attack by multiple enemies.Using the least amount of energy in all movemensts.This allowed only by the correct use of the Hara -center and the use of AIKI INYO HO .Harmony of oneself,as well as Harmony with the energy of the enemy and the use of INYO (yin yang)in all tech. Kaze Arashi Ryu has only been opened to the public since the middle 1970´. Shiro Nishiyama was brought up by these priest and he left the the Shrine in 1850. He taught the system to his randson Akihiro Nishiyam who taught it to Sensei Henry Villaire .I learned it from him. I am continuing the tradition in Israel.
 
adaptation of tech. to changes

you mentioned some tech were specific to a battle field containing people w/ armor, as well as blade weapons. are such tech. in any way less effective against unarmed and/or armored exponents? I seem to remember a tv show (I think NAT. GEO.) where it was explained that specific tech were created against a person is certain kind of armor, using charctaristics of the armor, that wouldn´t work against unarmored opponent, or at reduced effectivness. is there any truth to this?
 

Sensei

New member
more about develpment of tech

SHIONAGE which is a shoulder throw (Aikido practitioners would be familiar with it)was originaly used on the Battle field specifically due to the Armor worn in Japan.The shoulder pieces of the armor would be grabbed and circled downward toward the back of Uke causing him to have a fall.When used against unARMORED enemies it was used through the controling of the arm in such a way that the shoulder would also be undercontrol-as Shionage is practiced today in Aikido as well.The difference between Aikido and Aikijujutsu in the case of Shinage would be that the enemy would be taken directly down backwords towards his heals (of his foot) causing a very bad fall.Aikido tends to throw the Uke backward allowing for a back rollaway. In Kaze Arashi Ryu when facing UKI, Tori would relat to every opponent as if he is armed with a TANTO in both hands.We make no inquirey into weither a person is armed or not.WE relate to everyone as if he is totaly armored and with one blow can cut you and kill. Our tech in Aikijujutsu are directly taken from our Kenjutsu tech specifically from Tantojutsu and the shojo of jojutsu. Our Atemijutsu(KARATE) is directed at open points in the Armor-which in many cases are points which can cause when attacked cause great harm to the enemy as well as possible death if not imediately then forth coming. The Shugendo priests were experts in Medicine ,allowing for their worriors to KNOW how to cause great harm. Kaze Arashi Ryu practitoners are experts in Unarmed (aikijujutsu -atemijutsu) Armed (Katana,shoto,tanto Naginata yari Nagimaki etc) staff (Daijo,chojo,shojo).Hojo tech etc. I think such knowledge is sufficient for someone in our modern world as well. We hope to continue the traditon and respect those who worked very hard and who dedicated their lives to it. With such knowledge and understanding the practitioner is open to develop his spiritual energies as well.
 

merdoc

New member
i have a question...

it seems like you knoe alot about the martial arts so i have aquestion have you heared about an Ma called elemental if so tell me about it please will apprichiate it
 

Sensei

New member
clarification

Merdoc I am sorry but I didnt understand your request. I have over 33 years Martial arts experiance mainly in Japanese systems.Shotokan,judo kempojustu .The past 17 years in Kaze Arashi Ryu.My experiance is not and academic one but more of DOING> I will be happy to help if I can but I am not an Historian,I am a PRACTITIONER.
 
עבודה על "קי" - הכוונה תרגול מיוחד

שמפתח "קי". סנסאיי נתן הסבר מצויין, למרות שלא ניתן להגדיר זאת במדוייק, רק כשמרגישים יודעים. שום דבר מיסטי, אני לא מאמין במיסטיקה. תרגול זה כולל תנוחות מדיטציה, ומדיטציה בתנועה - תרגילים לסחיטת "קי". אני לא יודע באיזו אומנות אתה עוסק, אבל זה מה שמבדיל בין אומנויות פנימיות לחיצוניות. על מנת לפתח "קי" חייבת להיות דרך חיים מסויימת בנוסף לאימונים - תרגול מדיטציה יום יומי וכמו כן תזונה נכונה, הימנעות מעישון ואלכוהול. בטווח ארוך זה משפר בריאות ומייעל ביצוע טכניקות וקרבות. אקרובטיקה - ישנן שיטות הפקידו שכן כוללות אקרובטיקה, וישנן שלא. בדומה לכך ישנן כאלו שכוללות פורמים ומגוון רחב של כלי נשק מסורתי, וישנן כאלו שאינן כוללות פורמים ורק מספר מצומצם של כלי נשק, שוב מטעמי יעילות. אקרובטיקה נועדה בעיקר להופעות ראווה, ואם תראה הופעה של קוק סול, תראה לא מעט אקרובטיקה. אומנויות הלחימה שמהן התפתח קוק סול, מקורן בשבטים נודדים, מנזרים, ומשמרות המלכות. שים לב שמקור הקוק סול, לפחות לפי מה שמספרים, שונה מהמקור של ההפקידו של מאטר צו´י. ישנה גירסה שאומרת שהאקרובטיקה הייתה חלק מהמיומנות של המשמר המלכותי, והם השתמשו בה בהופעות בחצר המלוכה. "האמנויות המסורתיות שימשו לאימון לוחמים לקרבות אמת, כשכל מטרה נוספת (כגון בריאות או אסטתיקה של התנועה) הינה משנית" - לדעתי אתה צודק, אך יהיו כאלה שיחלקו על כך. כמו כל ניסיון להסביר משהו שקשור באומנויות לחימה - הכל לוט בערפל, וכל הדיעות הינן השערות בלבד. כיום, אומנויות הלחימה המודרניות, והיות הקוק סול אומנות מסורתית, לא סותרת את העובדה שהיא גם מודרנית, שמות לעצמן את המטרה של שימור הגוף ובריאות. וזה הופך לחלק בלתי נפרד מהאומנות אצל אלו שאומנות הלחימה היא דרך חיים. בקשר לאסטתיקה - אומרים "על טעם וריח אין מה להתווכח". כל אחד רואה צורה אחרת של אסטתיקה. כל זה בקיצור נמרץ מאוד. על ההבדל בין קוק סול להפקידו כבר כתבתי לא מזמן, אך ישנם לא מעט אתרים שמרחיבים עוד יותר אם זה מעניין אותך. תוכל להבין גם יותר מה כולל הקוק סול.
 

merdoc

New member
תודה ושאלה...

אני גר בראשון והיות ואני בן 14 קצת קשה לי להגיע לרמת גן לכל אימון אולי אתה מכיר מישהו שמלמד בראשון? וגם בעניין הנשקים יש אופציה להתחיל בהם מחגורות נמוכות?
 
למעלה