מתקשה להחליט

[חצי אלף נצחי]

מתקשה להחליט

איזה מקצועות יוקרה מהספר masters of the wild כדאי לי לקחת לדרואיד שלי? אני מתלבט קשות בין tamer of the beasts, shifter ואדון החיות, עם המיומנויות הדרושות אין לי כך כך בעיה, אבל יש לי בעיה עם הכשרונות על מנת להפוך גם לshifter וגם לtamer of the beasts אני צריך 3 כשרונות (2 אם אחליט להחליף את יצירת נשק ושריונות קסומים), אם אני רוצה להפוך לאדון החיות אני צריך 3 כשרונות גם, ואני עדיין לא בטוח האם כדאי להיות אדון זאבים או אדון נחשים, אפשר את שניהם אבל אצטרך 4 כשרונות (3 אם אחליט להחליף יצירת נשק ושריונות קסומים) מה אתם אומרים חברה?

 

[הבלש חסר הבית]

תחשוב מעבר לחוקים

איזו דמות אתה מרגיש שמעניין אותך לשחק? אדון חיות הפרא? מחליף הצורות הרבגוני? אל תסתכל על הקוביות, אלא תנסה לדמיין איזה סיפור אתה רוצה לספר לדמות שלך.

 

[DDN]

מסכים עם הבלש.

הבחירה שלך במקצוע יוקרה צריכה להיות לפי הסיפור שאליו מעניין אותך לפתח את הדמות שלך אליו ולא ממניעי "זה ייתן לי ככה וזה ייתן לי ככה". אחרי שאתה יודע איך הדמות שלך אמורה להיראות ומה לעשות, אז אתה בוחר את המקצועות שלך.

 

[The Evil Rabbit]

תגובה עניינית ומועילה. ../images/Emo45.gif

 

[Super Monkey]

נזכרתי בימים שאני התחלתי לשחק

נראה שיש לשחקנים צעירים בעיה להבין את המהות של משחקי תפקידים (אני גם הייתי בינהם). רובם מסתכלים על הדמות באופן מאוד טכני, כאוסף של נתונים ובהרפתקה ככלי לצבירת נקודות שישפרו את אותם נתונים טכניים של הדמות. בגלל זה הם מפספסים משהו במהות של המשחק. משחק תפקידים הוא כמו טיול בטבע, המטרה היא לא להגיע ליעד, אלא להינות מהדרך ומהנוף. לדעתי זה התפקיד שלנו בתור חבר'ה וותיקים יותר במשחק לגרות את הדמיון שלהם ולעזור להם להבין את המהות האמיתית של המשחק. מצד שני אולי משחק תפקידים "אמיתי" זה יותר עסק למבוגרים. כדי לתת עומק לדמות צריך להיות לה רגשות שחלקן כאב וסבל, רצון לחפש משמעות לחיים, דילמה מוסרית בין טוב ורע. אולי היכולת להגיע לרגשות האלה קיימת באמת באנשים עם פרספקטיבה יותר בוגרת שמסוגלים להתחבר אליהן. בכל מקרה, לדעתי האשמה הראשונה היא בעובדה שחבר'ה היום פשוט קוראים פחות ספרים, ואני לא ממש מאשים אותם. רוב הספריות העירוניות דלות בספרות פנטזיה (משיקולי תקציב) ולקנות ספר חדש זה שחיטה: ספר פנטזיה ממוצע עולה היום 90 ש"ח או 70 עם נפלת על מבצע בשבוע הספר. עם מחירים כאלה מה הפלא שנוער לא מוציא כסף על ספרים ולא קורא? גם לי, אם אני רוצה לקרוא סדרה של 3 ספרים, בסביבות ה250 ש"ח זה חתיכת הוצאה (ולמי שיאמר "ספרים משומשים" אז יש מקומות כמו חיפה למשל שלמצוא ספר פנטזיה משומש דורש מיומנות של סוכן מוסד). בכל מקרה, ההצעה שלי מבחינת מה שחבר'ה מנוסים פה בפורום יכולים לתרום לצעירים זה להקים מאגר הרפתקאות כתובות היטב פה בפורום (מומלץ לD&D 3.5 כי זה מה שהרוב משחקים) עם דב"שים בעלי עומק או אפילו לתרום כאן דמויות ישנות שלכם עם רקע ועלילה שהם עברו כדי שיקבלו השראה איזה פוטנציאל יכול להיות לדמות משוחקת היטב ויבינו שיש עוד דברים מעבר לנק"נ ודרג"ש.

 

[הבלש חסר הבית]

שתי הערות

1) ספרות פנטזייה היא *בדרך כלל* ספרות פחות טובה שפחות מגרה את הדמיון. מומלץ באופן כללי לקרוא דברים שאינם בהכרח פנטזיית-נוסחא. ההמלצה האישית שלי היא פשוט לקרוא על היסטוריה ופוליטיקה - זה מופלא מכל דמיון (הידעת שישראל מכרה נשק למשמרות המהפכה האיראניים? חכה שתשמע על הקטע בו בכירים ישראלים ואמריקאים נסעו "לבקר" את האייטוללות עם עוגת שוקולד!). 2) ספרים משומשים בחיפה, כולל קיר שלם של פנטזייה, תוכל למצוא באזור של הדר (האזור הישן והסליזי). בחנות שברחוב החלוץ פינת שפירא. יש לא רחוק ממנה (מאחורה) עוד חנות של איזה זקן, אבל עם מבחר קטן יותר - תעשה סיבוב. אם יש לך רכב ואתה יכול לצאת מחוץ לעיר, שמעתי שיש חנות בטבעון שנקאת "קרון הספרים", אבל לא בדקתי אותה.

 

[Super Monkey]

RE: שתי הערות

1- תודה על המידע השימושי, אני אלך באמת לחפש שם ספרים

2- תחשוב גיל 13, שיתחילו קודם לקרוא פנטזית נוסחה, אח"כ יעברו לחומר כבד יותר. אתה לא תצליח להגיע לחבר'ה בגיל הזה על ידי המלצה שנשמעת כמו משהו שלקוח מהסילבוס של בחינות הבגרות (או תואר ראשון בהיסטוריה). בתור חובב היסטוריה גם אותי זה מעניין אבל הכל עניין של גיל ופרספקטיבה. כשקראתי את DUNE בפעם הראשונה בגיל 14 לא הבנתי 3/4 ממהמשמעויות הנוספות והרבדים הפוליטיים של הספר, רק כשקראתי אותו שוב בצבא עיקלתי את העומק שלו. לאט לאט.. קודם שיפסיקו לשחק כמו מנצ'קינים, אח"כ יעלו רמה ויוסיפו גם רקע עשיר ורגשות לדמויות. אגב, אם יש שחקנים צעירים שנותנים משחק עומק טוב והדיון הנ"ל לא רלוונטי לגביהם אז אני מתנצל על ההכללה אבל שלב המנצ'קיניות אני חושב הוא מחלה של רוב השחקנים הצעירים יותר (כולל אותי).

 

[הבלש חסר הבית]

חשבתי על גיל 13

וכשהייתי בגיל 13 פלוס-מינוס, לא היו כל כך הרבה ספרי פנטזיית-נוסחא (רומח הדרקון רק יצא לראשונה בעברית כשהייתי בכיתה ח'). אז מה קראתי? ספרי הרפתקאות, סיפורים מבוססי-היסטוריה וכו'. אני יכול להשוות אותם לספרי פנטזיית-הנוסחא (חבורה יוצאת למנוע ממישהו לעשות משהו), ולראות בקלות שהספרים ה"ישנים" יותר בדרך כלל כתובים בשפה עשירה יותר, יש בהם עלילות מעניינות יותר, ולא פעם - גם מידע מחכים. כמו כן בהמשך לטענה שהעלית בנקודה אחרת בפתיל הזה, אני לא בטוח שמשחק מתלבט ומיוסר הוא הרבה יותר בוגר ממשחק אץ-קוצץ. אמנם משחקי "אני הורג את הגובלין" מתאימים לגילאי 11-12, אבל משחקי "הגובלין מזכיר לי את סבי האכזר שאנס בפראות וגם רצח את הקנגורו האהוב עלי" מתאימים לגיל הלא-בהרבה-יותר-בוגר 15-16, בו כל אחד שמכבד את עצמו הוא צעיר זועם שיודע את האמת על טבעו האפל והנורא של העולם

אנשים מבוגרים ומיושבים יותר בדעתם, פשוט משחקים דמויות נורמליות עם סיפור מעניין. ולמען האמת, גם בגיל 13 אתה יכול לעשות את זה אם מעודדים אותך לאפשרות.

 

[ogmios]

פנטזיה

גם אם אתה ילד בן שלוש-עשרה שקורא פנטזיה, עדיין יש הבדל תהומי בין ספרים שהם באמת טובים (נגיד, נרניה או אגדות ארץ ים) לבין פנטזיית זבל נוסחאתית (רמז: אין לה לוגו של T$R על הכריכה).

 

[חצי אלף נצחי]

נרניה? קראתי את כולם, פרט לאחרון

 

[Super Monkey]

מסכים שנוער צריך השראה ובגלל זה

העלתי יוזמה שאנחנו בתור חבר'ה ותיקים נפרסם פה הרפתקאות ודמויות שיכולים לתת השראה לאנשים צעירים שמגיעים לפורום ויכולים לראות את הכיף האמיתי במשחק תפקידים. אני באופן אישי, הצטרפתי עכשיו לחבורה שהקמנו עם שחקנים מתחילים ואני אחלוק את קורות החבורה (השיטה זה AD&D בסיסי, לא משהו מורכב מדי...) פה בפורום כל זמן שלא יזרקו עלי עגבניות ...הה.

 

[snift]

לגבי היסטוריה, אני מסכים, לרוב

המציאות עולה על כל דימיון, אבל לך תשכנע ילד שלקרוא על נפוליאון זה יותר מגניב מלקרוא על בילבו. ספרי ההסטוריה, לפחות אלו שאני ראיתי בצעירותי, היו ספרים משמימים שכתובים בצורת דו"ח עובדתי וללא טיפת רצון לעורר עניין. יש מעט ספרים טובים, כגון סדרת הספרים של כריסטיאן ז'אק על רעמסס השני. שם הוא משלב כתיבה טובה עם הסטוריה. גם ספר כמו "שאנת המצרי" הינו טוב, למרות שהוא אינו ספר היסטורי אלא סיפור פנטזיה אשר מתבסס על נתונים היסטוריים. הספרים של טום קלנסי, למשל, הרבה יותר מעניינים מקריאת הספר של רודולף ג'וליאני, למרות שרודי כותב מנסיונו ומזיכרונותיו וקלנסי ממציא ואינו מייצג מציאות, קלנסי הרבה יותר זורם.

 

[עופר לובזנס]

מיומנות של סוכן מוסד?לא ממש

אני חיפאי ואני יכול להצביע לך על חנות ספרים משומשים נהדרת בהדר, ועוד אחת שקל מאוד למצוא במרכז הכרמל

, אני די בטוח שרוב החיפאים מכירים כזו חנות.מה שכן, כשהתחלתי לקרוא כמעט ולא היו ספרים משומשים בתחום- ברוב החנויות לא היה יותר ממדף וחצי של חדשים, כשהיום החדשים מצטופים בשלושה ארבעה מדפים ולפעמים גולשים הלאה.

 

[Super Monkey]

אבל זה עדיין יקר 90 ש"ח לספר!

איפה הזמנים שהיית קונה ספר חדש ב40-50 שח? פשוט שוד!

 

[עופר לובזנס]

כן, אבל בזמנו היית יכול לקנות ב40

או 50 שקל מה שאתה היום קונה ב90 בכל מקרה.זה מה שנקרא אינפלציה.