מתקשה להחליט
אני כרגע נמצאת בדילמה, לא יודעת לאיזה כיוון לפנות. תמיד ידעתי שאני רוצה לעסוק בתחום ילדים ונוער. אם זה עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, נערות עם הפרעות אכילה, נוער בסיכון וכד'. בעיקר בפן של האבחון, היעוץ, הטיפול וההכוונה. כרגע אני מתלבטת בין מדעי ההתנהגות ולבין עבודה סוציאלית. אומנם מדעי ההתנהגות משלב בתוכו יותר תחומים שאני מתחברת אליהם כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה וכד', הוא תואר רב תחומי, כך שרק בסוף התואר אני אחליט במה להתמקצע. זה כמו להתחיל תואר בלי לדעת מה יהיה כשאקבל אותו. (הכוונה שלי היא שזה לא כמו שהולכים ללמוד משפטים, למשל, ויודעים שבסופו של דבר אהיה עורכת דין..). מהצד השני יש את האפשרות לעבודה סוציאלית, ששם עם תואר ראשון אני כבר כן אוכל להיות בצד המייעץ והמטפל, אבל אני לא כ"כ מעוניינת בארגוני רווחה, משפחות במצוקה וכו', אלא יותר במה שציינתי בתחילת ההודעה. מה אתם מציעים לי לעשות? לימודי מדעי ההתנהגות (במכללה למנהל) או לימודי סוציולוגיה (במכללת ר"ג, השלוחה של האונ' הפתוחה) ? אשמח לשמוע את דעתכם.. תודה
אני כרגע נמצאת בדילמה, לא יודעת לאיזה כיוון לפנות. תמיד ידעתי שאני רוצה לעסוק בתחום ילדים ונוער. אם זה עם ילדים עם הפרעות קשב וריכוז, נערות עם הפרעות אכילה, נוער בסיכון וכד'. בעיקר בפן של האבחון, היעוץ, הטיפול וההכוונה. כרגע אני מתלבטת בין מדעי ההתנהגות ולבין עבודה סוציאלית. אומנם מדעי ההתנהגות משלב בתוכו יותר תחומים שאני מתחברת אליהם כמו פסיכולוגיה, סוציולוגיה, קרימינולוגיה וכד', הוא תואר רב תחומי, כך שרק בסוף התואר אני אחליט במה להתמקצע. זה כמו להתחיל תואר בלי לדעת מה יהיה כשאקבל אותו. (הכוונה שלי היא שזה לא כמו שהולכים ללמוד משפטים, למשל, ויודעים שבסופו של דבר אהיה עורכת דין..). מהצד השני יש את האפשרות לעבודה סוציאלית, ששם עם תואר ראשון אני כבר כן אוכל להיות בצד המייעץ והמטפל, אבל אני לא כ"כ מעוניינת בארגוני רווחה, משפחות במצוקה וכו', אלא יותר במה שציינתי בתחילת ההודעה. מה אתם מציעים לי לעשות? לימודי מדעי ההתנהגות (במכללה למנהל) או לימודי סוציולוגיה (במכללת ר"ג, השלוחה של האונ' הפתוחה) ? אשמח לשמוע את דעתכם.. תודה