קצת סדר בנושא סננים (מידע חלקי וכללי)
קיימים מספר סוגי סננים, כל חברה משלבת בין סננים וטוענת לנמצאת הגלגל. מה שצורך (והרבה) חשמל הם מתקני הקירור/חימום, זו שיטה המתאימה לעסק עם עשרות עובדים / מבקרים אך לא לבית (בשביל כוס חלב לא קונים פרה). אז ככה: סנן עומק - מיכל עם ספירלה שמיועד לעצור אבנים, חלקי מתכת וחול. סנן קוקוס - כמו הראשון, מסנן חלקיקים קטנים יותר. סנן חבל/נייר - כמו הקוקוס. סנן פחם פעיל (כמו במסכת האב"כ) - מסנן כימיקלים (כלור) ומשפר את טעם המים. נורת אולטרה סגול - הורגת את החיידקים. סיליפוס - כימיקל מתמוסס המפרק את האבנית, מצויין למדיחים, מכונות כביסה ודודים, אמנם יש לו אישור לשתיה, אני מוותר. קיימת מערכת של אוסמוזה הפוכה העובדת על הפרשי לחץ ואוגרת את המים המטופלים במיכל. המים מסוננים ביחס של 1:3, כלומר 2 חלקים לביוב וחלק אחד לשתיה. הנוזל המתקבל במוצא חסר כל כימיקל ואבנית וטעמו מוזר בהתחלה. בזמנו שווקו מים בשם "מיראבל" שהיו למעשה מים מטופלים באוסמוזה הפוכה. מערכת בסיסית עשויה לכלול סנן משולב (מוכר כסנן אמריקאי, מותקן במקררים עם מערכת מים ו/או קרח). איך מזהים שהמים מכילים אבנית ? האבנית מצטברת על גוף החימום במכשירים כמו קומקום חשמלי (בעיקר עם גוף חימום נסתר), מדיחים, מכונות כביסה ודודים. אבל לא רק, מים שהוקפאו יכולים להראות עד כמה המצב טוב או רע, קרח שקוף מציין מים נקיים, קרח אטום/לבן מציין תכולת אבנית (לפעמים האבנית נמצאת רק בחלק התחתון). במקום להשקיע עשרות שקלים בחומרים מסחריים, ניתן להתקין מיכל סיליפוס למכשירי החימום, צריך רק להקפיד (כמו במדיח) למלא את המיכל בסיליפוס.