מתפרק

  • פותח הנושא ofrr
  • פורסם בתאריך

ofrr

New member
מתפרק

התכתבנו על נושא עבודה וקשר . אין לי חשק יותר לתרום. התגובה לכל דבר שאני עושה "למה את לא חושבת". נראה לי כי הכל תקוע. האם החיבור עם בן מזל עקרב (22.11.1946 )אין לי שעה מדויקת של לידה אך בשעור הצהרים -הינו טוב. מחכה לתגובה להודעה מ- 20.8.01
 
אולי הגיע הזמן להסיק מסקנות

במקום להכניס שוב ושוב את הראש בקיר. החיבור הוא בדיוק כמו שאת רואה אותו : קשה, ולא מפרגן. כמובן שאת רוצה לחשוב שיש אור בקצה המנהרה, אבל אם היה - מן הסתם כבר היית רואה אותו. מה עושים ? תלוי בך : אפשר להמשיך להאשים את עצמך ולפנטז, ואפשר לעשות מעשה. אישית, אני שונא להמליץ על משהו אקטיבי, כי אני משאיר את ההחלטה בידי השואל, ולא רוצה לקחת אחריות. אבל אם הכל תקוע, לא תורמים לך, מעבירים עליך ביקורת, מאשימים אותך שאת לא חושבת וזה בעצם הכל - ממי, סבתא שלי אמרה פעם : ´לפעמים גם כשיורקים עליך זה נראה כמו גשם, אבל נראה שאף אחד בסביבה לא נרטב חוץ ממך´..
 

ofrr

New member
quit.doc

ז.א. שאין ברירה אלא לעזוב. מצד שני למרות כל העלבונות-נאמר לי: אל תנטשי אותי והבטחתי לא. אז..
 
לנטוש אותו - או את עצמך ?..

כשמישהו מפעיל מניפולציה כזו למרות היחס הרע שהוא נותן, הוא כאילו מבקש ממך כרטיס להמשיך להתייחס אליך כרצונו, אבל בעצם מפעיל מניפולציה לא קטנה. נושא העזיבה הוא נושא כאוב, ומן הסתם לא רק אצל שניכם, אבל לפי התיאור שלך הדילמה היא בין לנטוש אותו - או את עצמך.. כי זה בדיוק מה שזה אומר, להפסיק להקשיב לצרכים האמיתיים הרגשיים שלך, ולהמשיך להיות למרות הכל עם מישהו רק בגלל שהוא מחובר לפחדים שלו יותר ממך. בקשה כזו מופנית ממקום של ילד להורה, ולא ממקום של בן זוג, שבעצם לא מוכן לקחת אחריות. וכדאי לזכור : יש מעין הסכם לא כתוב בין בני זוג, שבו יתנהגו האחד לשני בצורה יפה מכבדת ואוהבת. כשהוא מפר את ההסכם הזה איתך - איזו זכות בכלל יש לו להזכיר לך את ההבטחה שלו לא לנטוש אותו ? ובמלים אחרות, נראה לי שהוא נטש עוד קודם, והוא רק מפחד עכשיו שהפחד מנטישה יגרום לך באמת ללכת משם, למרות שהוא כבר לא שם.. אז נסי להפריד בין מניפולציה רגשית ופחדים שלך, לבין המציאות בשטח שנראית אחרת לגמרי מכאן.
 

ofrr

New member
thanks.doc

מניפולציה רגשית - מסכימה בהחלט , אך היא עובדת. מציאות-לא בטוח שהוא נטש -אך אם אומר שאני עוזבת-פרושו שנכשלתי בתפקיד? במציאות-הקשר הזה גורם לכאב לב, והסביבה לועגת. אז...מתי הזמן הטוב ביותר לעזוב (אותו או את המקום) עפרה
 
לעזוב - כשתרגישי שזה הזמן

למרות שלעזיבה אין זמן מוגדר :זה תמיד קשה, וכואב, וחבל. לגבי הכשלון בתפקיד - בואי נברר משהו : כלפי מי האחריות הגדולה שלך - כלפיך או כלפיו? אנחנו קודם כל מחוייבים לעצמנו, ולאושר שלנו. נכון, לא בכל מחיר, אבל אם זה בא מול אדם שלא מכבד אותנו - אין סיבה לקונפליקט : את קודם, יקירתי. בגדול, אני באמת לא רוצה להמליץ באופן חד משמעי על עזיבה, כי אני חושב שזה אינו תפקידי. מצד שני, נראה שהכתובת כבר מזמן על הקיר.. אז - להבין, לארוז בעדינות, ובזמנך החופשי..
 
למעלה