דוקא אדם אחד אכזב אותי כרגיל
דוקא אבא שלי, האדם היחידי שיש לי בעולם אדם שחי במסגרת מקובעת כל חייו ללא שינוים ואף פחד להתגרש בשל חוסר הביטחון שלו, גם כשלמדתי לפני 3 שנים אכזב אותי באותה הצורה לא מפרגן ומפחד פחד מוות מאי תשלום משכורת, שמע רק לפני חצי שעה שפוטרתי והדבר היחיד שזרק לי זה: ידעתי שזה יקרה.....(מה זה אומר לא הובן לי), עצוב שאין לך אף אחד בעולם שיכול להיות יד ימינך לעודד ולפרגן (חוץ ממכם כמובן ומחברות קרובות), אבל אני החלטתי, והוא שיחיה את חייו כרצונו נכון שהייתה לו עבודה מסודרת 30 שנה אז? יכלה להיות לי אותה עבודה כבר 15 שנה אך בחרתי שלא להיות במסגרות כפי שהוא בחר וזאת זכותי. נשארת אופטימית, שואפת להצליח, זה לא פשוט ולא מהר אך צריך סבלנות וכוח רצון בכל דבר וכנראה שיש לי אף אחד לא ישבור אותי (עם בנישואים שלי לא הצלחו אז...), ובנימה אופטימית, שמחה שיש לי אותכם ואתכן, אוהבת אותכם/ן ומאחלת לכם בריאות שלום ואהבה.