פיקשושים זה חלק מגמילה
אני אמא לשניים, בת 5 ובן 2.2. הקטן נגמל הקיץ מחיתול (שניהם נגמלו סביב שנתיים). כמה דברים: 1. כל הכבוד לקטן שהוא מודע ורוצה להיות בוגר ולעשות בשירותים! לעודד את הבעת הרצון שלו (אפילו אם בפועל זה קצת מתפקשש לו). הוא קטן יחסית, אבל בהחלט אפשר וצריך לגמול אותו אם הוא מגלה מודעות ורצון! 2. סיר. היום יש איזה נטיה לגמול ישר לשירותים. מהמון יעוץ לאימהות, הכנסה של סיר יפה ואטרקטיבי (מומלץ הכיסא בצורת דובי) פותרת המון בעיות. הרבה פעמים הקטנטנים מתעצלים להפסיק לראות קלטת, לשחק, לשבת עם אמא, וללכת עד לשירותים, ולפעמים הם פשוט לא כל כך זוכרים. הסיר מושך, נגיש, בנקודה מרכזית בבית (מול הטלבזיה?..)עוזר גם כתזכורת וגם נגד עצלנות. 3. סבלנות! לא לכעוס על פיקשושים. הם פיקשושים. הוא לא עושה לך בכוונה. אם הוא יגלה שזה נורא מעצבן אותך ועושה דרמה בבית, הוא יעשה לך בכוונה. מנקים בענייניות, ומושיבים על הסיר. גם אם כבר סיים, שילמד את ההקשר - פיפי זה לסיר. לא בכפיה - הכל ברוח טובה - אפשר לשים לו קלטת, לספר לו סיפור, לתת לו לשבת כמה דקות ושילך לדרכו. 4. לשים לב. תנסי לבדוק כמה זמן עובר בין פיפי לפיפי. אם זה בערך שעה, חצי שעה וכו', ואז אחרי פיקשוש, כשמתקרב המועד הבא, תציעי לו שוב לשבת על הסיר. 5. כשיוצא פיפי בסיר, שירותים, בחוץ - בקיצור איפה שמותר - לחזק, לתגמל, להתלהב, לעשות דרמה, להראות לאבא, לשכנה (טוב, נו, אולי לא לשכנה), לדבר על כמה הוא גדול, איזה בוגר, עושה פיפי כמו אמא ואבא. אפילו פרס אפשר (לא חייבים). טוב, זה מספיק לעכשיו. שיהיה בהצלחה. תעדכני.
