certified.woke
Well-known member
"החיים שלנו כאן נגמרו": מתנכלים הקימו מאחז בשטח כפר פלסטיני ליד יריחו וגירשו מאות מתושביו
מימין: פרחאת, סלימאן עלי ואברהים מליחאת – שלושה אחים שגורשו ממוערג'את בקרקע הזמנית אליה עברו, היום; צילום: איתי רון
בצה"ל טענו שפינו את המתנחלים, אך אלה העבירו את המאחז למיקום אחר בכפר מועראג'את. באחד מהגירושים הגדולים ביותר בגדה המערבית מתחילת המלחמה, החיילים שוחחו עם המתנחלים ולא עשו דבר בזמן שפלסטינים התפנו מבתיהם. "אין לי זכויות", אמר אחד התושבים. "רק למי שיש תעודת זהות כחולה יש חוק"
הגר שיזף
לעקוב
20:30 • 04 ביולי 2025
מאות תושבי הכפר הבדואי מועראג'את שבאזור יריחו גורשו היום (שישי) מבתיהם, באחד הגירושים הגדולים שהיו בגדה מאז תחילת המלחמה. זאת, בעקבות הקמת מאחז בתוך הכפר ביום רביעי. תושבי הכפר – שסובלים מהתנכלויות, אלימות וגניבות מידי מתנחלים כבר כמה שנים – החליטו אמש כי יעזבו, לאחר שהמתנחלים שהקימו את המאחז השחיתו בית של משפחה וגנבו כ־60 כבשים.
מתנחל רועה עדר צאן באמצע שטח הכפר, צמוד לבית הספר, אתמול. "כשקראנו למשטרה – היא לא עשתה כלום", סיפר אחד התושבים; צילום: נעמה גרינבאום
פלסטינים מפרקים את בתיהם, היום. ככל שהתגברו ההתנכלויות והאלימות מצד מתנחלים – החלו משפחות לעזוב; צילום: איתי רון
על פי התושבים, בכפר התגוררו בעבר כ־50 משפחות, אך לאורך השנתיים האחרונות – וככל שהתגברו ההתנכלויות והאלימות מצד מתנחלים – החלו המשפחות לעזוב. בצה"ל טענו כי פינו מהמקום את המתנחלים שהקימו את המאחז השבוע. עם זאת, אתמול העבירו המתנחלים את מוקד המאחז – שכולל פינת ישיבה ("זולה") ואת הצאן שלהם – קרוב יותר לבית הספר של הכפר. זאת, לאחר שהצליחו המתנחלים לגרש את המשפחה שגרה בבית הסמוך למקום הקמת המאחז.
לדברי התושבים הפלסטינים, אמש הגיעו כמה מתנחלים ואמרו להם כי יש להם 48 שעות להתפנות. הבוקר, בשעה שפינו התושבים את חפציהם, הגיעו חיילים בג'יפ למקום, שוחחו עם המתנחלים – ולא עשו דבר כשאלה הפריעו לפלסטינים לפנות את רכושם.
מתנחלים וחיילים בשטח הכפר, היום. "אין היום חוק בישראל, ובגלל זה שולחים לפה את האנשים האלה, שהם עבריינים", אומר יוסף; צילום: איתי רון
"נגמרו החיים שלנו כאן. המתנחלים הגיעו עד הבית שלנו ואיימו עלינו", אמר יוסף מליחאת, בן 35 ואב לשניים. "כואב לנו מאוד מאוד לצאת מהשטח הזה, נולדנו פה. אין היום חוק בישראל, ובגלל זה שולחים לפה את האנשים האלה, שהם עבריינים. זה נעשה בכוונה. בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה". לדבריו, לפני כמה חודשים כבר מכר את עדר הצאן שלו מחשש שהמתנחלים יגנבו אותו. "זה מסוכן להשאיר את הילדים כאן. הם פגעו בפרנסה שלנו, וכשקראנו למשטרה – היא לא עשתה כלום", הוסיף. "אין לי זכויות. מי שיש לו תעודת זהות כחולה – יש לו חוק. אני עם תעודת זהות ירוקה (התעודה שישראל מנפיקה לפלסטינים, ה"ש) – לא".
תושבי הכפר באדמה הזמנית שאליה התפנו, היום. "זה מסוכן להשאיר את הילדים כאן", אומר יוסף; צילום: איתי רון
סלימאן ואוטאן מליחאת, זוג הורים לשמונה ילדים, נמלטו מביתם כבר שלשום בלילה. הם גרים בבית הקרוב ביותר למקום שבו הוקם תחילה המאחז. "הגיעו עשרים מתנחלים והפחידו את הילדים. הם היו שיכורים. הם לא היו קטינים, הם היו בוגרים", סיפרה אוטאן. היא משחזרת כיצד לקחה את ילדיה וברחה לבית השכנים – שם העבירה את הלילה מבלי שיכלה לשוב לביתה. פעילים מקבוצת "מסתכלים לכיבוש בעיניים", שהיו באותו לילה בכפר כדי לסייע לתושבים, סיפרו כי כשניסו להתקרב לבית – המתנחלים יידו עליהם אבנים.
בבוקר חזרה המשפחה לביתה וגילתה שחפציה נבזזו. "הבית היה הפוך. הם פיזרו את הבגדים, לקחו את המזרנים, את הכריות, 200 דינר, וגם תיק שהיה בו ארבעת אלפים שקלים ותעודות זהות ומסמכים חשובים של הילדים", מספרת אוטאן. חלק מהכסף שנגנב, לדבריה, קיבלה לאחרונה לאחר שמכרה תכשיטי זהב – מתוך תחושת דחיפות כי ייתכן שייאלצו לעזוב את הכפר. זאת, לאחר שמתקפות המתנחלים, שכללו יידוי אבנים על חלונות הבית, התגברו. "יש לי חבר שנתן לי חדר כדי שנוכל לישון בו זמנית", אמר סלימאן, שאיבד את רגלו לפני כחמש שנים לאחר שנורה בידי מתנחלים בזמן שרעה את צאנו. "הילדים ואני בדיכאון. הם עייפים", הוסיפה אוטאן.
סלימאן מליחאת, אתמול. איבד את רגלו לפני כחמש שנים לאחר שנורה בידי מתנחלים בזמן שרעה את צאנו; צילום: נעמה גרינבאום
הקהילה – כמו קהילות נוספות שגורשו – התפרקה, וחבריה התפזרו לאזורים שונים שבהם יכלו למצוא מגורים. משפחתו של פרחאת מליחאת, בן 30, עברה באופן זמני לכפר עוג'א, יחד עם משפחותיהם של אחיו סלימאן עלי ואברהים. המתנחלים גנבו מאחיו של מליחאת 60 כבשים לפני יומיים, כשהמאחז הוקם בכפר. האחים ומשפחותיהם עברו לקרקע פרטית של תושב עוג'א שהסכים להשכיר להם אותה לשנה.
בביקור במקום שאליו עברו, נראו נשים וילדים יושבים בשמש, בחום כבד. לדבריהם, האוהל שהקימו ללינה עף ברוח. במקום אין מים או חשמל. "אין פה כלום, וזה יקר", אמר פרחאת על המקום. אח נוסף, מוחמד, הקים אוהל בשטח אחר של הכפר מטלאי בד ויושב תחתיו עם שני ילדיו הקטנים. "המתנחלים דפקו על דלתות הבתים כדי שלא נישן, והילדים לא ישנו במשך ימים. הלכנו בניגוד לרצוננו", אמר מוחמד. לדבריו, באוהל ישנים ביחד 13 אנשים. "זה לא המקום שלנו, אז אנחנו פה באופן זמני. אנחנו לא יודעים לאן נלך".
מוחמד מליחאת עם ילדיו, במאהל הזמני שהקימו בעוג'א אחרי שגורשו, היום. "זה לא המקום שלנו, אז אנחנו פה באופן זמני. אנחנו לא יודעים לאן נלך", אמר; צילום: איתי רון
בשנה האחרונה התרחשו מספר תקריות אלימות במיוחד במועראג'את. באחת מהן תקפו המתנחלים פלסטינים בבית הספר וחטפו את המנהל. המתנחלים הגיעו מהחווה של זהר סבח – מאחז אלים שהוקם סמוך לכפר בשנים האחרונות. הבוקר, סבח ביקר במאחז שהוקם בתוך הכפר. החיילים הסתודדו עימו ושאלו אותו על מנגל שערך לאחרונה. סבח גם קיבל לאחרונה רכב מסוג ריינג'ר מתקציב משרד ההתיישבות.
בתקרית נוספת, בחודש פברואר, הוצת המסגד שבמועראג'את בידי מתנחלים. לאורך כל התקופה סבלו התושבים מהתנכלויות חוזרות – שכללו הגבלות על שטחי המרעה עד שלא יכלו לרעות את הצאן, וכן חסימות של כניסות לבתיהם ולשטחים החקלאיים של אנשי הכפר. אמש נכח במאחז גם גבריאל קליש, רבש"צ ההתנחלות מבואות יריחו, שמוכר היטב לתושבים הפלסטינים.
מימין: פרחאת, סלימאן עלי ואברהים מליחאת – שלושה אחים שגורשו ממוערג'את בקרקע הזמנית אליה עברו, היום; צילום: איתי רון
בצה"ל טענו שפינו את המתנחלים, אך אלה העבירו את המאחז למיקום אחר בכפר מועראג'את. באחד מהגירושים הגדולים ביותר בגדה המערבית מתחילת המלחמה, החיילים שוחחו עם המתנחלים ולא עשו דבר בזמן שפלסטינים התפנו מבתיהם. "אין לי זכויות", אמר אחד התושבים. "רק למי שיש תעודת זהות כחולה יש חוק"
הגר שיזף
לעקוב
20:30 • 04 ביולי 2025
מאות תושבי הכפר הבדואי מועראג'את שבאזור יריחו גורשו היום (שישי) מבתיהם, באחד הגירושים הגדולים שהיו בגדה מאז תחילת המלחמה. זאת, בעקבות הקמת מאחז בתוך הכפר ביום רביעי. תושבי הכפר – שסובלים מהתנכלויות, אלימות וגניבות מידי מתנחלים כבר כמה שנים – החליטו אמש כי יעזבו, לאחר שהמתנחלים שהקימו את המאחז השחיתו בית של משפחה וגנבו כ־60 כבשים.
מתנחל רועה עדר צאן באמצע שטח הכפר, צמוד לבית הספר, אתמול. "כשקראנו למשטרה – היא לא עשתה כלום", סיפר אחד התושבים; צילום: נעמה גרינבאום
פלסטינים מפרקים את בתיהם, היום. ככל שהתגברו ההתנכלויות והאלימות מצד מתנחלים – החלו משפחות לעזוב; צילום: איתי רון
על פי התושבים, בכפר התגוררו בעבר כ־50 משפחות, אך לאורך השנתיים האחרונות – וככל שהתגברו ההתנכלויות והאלימות מצד מתנחלים – החלו המשפחות לעזוב. בצה"ל טענו כי פינו מהמקום את המתנחלים שהקימו את המאחז השבוע. עם זאת, אתמול העבירו המתנחלים את מוקד המאחז – שכולל פינת ישיבה ("זולה") ואת הצאן שלהם – קרוב יותר לבית הספר של הכפר. זאת, לאחר שהצליחו המתנחלים לגרש את המשפחה שגרה בבית הסמוך למקום הקמת המאחז.
לדברי התושבים הפלסטינים, אמש הגיעו כמה מתנחלים ואמרו להם כי יש להם 48 שעות להתפנות. הבוקר, בשעה שפינו התושבים את חפציהם, הגיעו חיילים בג'יפ למקום, שוחחו עם המתנחלים – ולא עשו דבר כשאלה הפריעו לפלסטינים לפנות את רכושם.
מתנחלים וחיילים בשטח הכפר, היום. "אין היום חוק בישראל, ובגלל זה שולחים לפה את האנשים האלה, שהם עבריינים", אומר יוסף; צילום: איתי רון
"נגמרו החיים שלנו כאן. המתנחלים הגיעו עד הבית שלנו ואיימו עלינו", אמר יוסף מליחאת, בן 35 ואב לשניים. "כואב לנו מאוד מאוד לצאת מהשטח הזה, נולדנו פה. אין היום חוק בישראל, ובגלל זה שולחים לפה את האנשים האלה, שהם עבריינים. זה נעשה בכוונה. בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה". לדבריו, לפני כמה חודשים כבר מכר את עדר הצאן שלו מחשש שהמתנחלים יגנבו אותו. "זה מסוכן להשאיר את הילדים כאן. הם פגעו בפרנסה שלנו, וכשקראנו למשטרה – היא לא עשתה כלום", הוסיף. "אין לי זכויות. מי שיש לו תעודת זהות כחולה – יש לו חוק. אני עם תעודת זהות ירוקה (התעודה שישראל מנפיקה לפלסטינים, ה"ש) – לא".
תושבי הכפר באדמה הזמנית שאליה התפנו, היום. "זה מסוכן להשאיר את הילדים כאן", אומר יוסף; צילום: איתי רון
סלימאן ואוטאן מליחאת, זוג הורים לשמונה ילדים, נמלטו מביתם כבר שלשום בלילה. הם גרים בבית הקרוב ביותר למקום שבו הוקם תחילה המאחז. "הגיעו עשרים מתנחלים והפחידו את הילדים. הם היו שיכורים. הם לא היו קטינים, הם היו בוגרים", סיפרה אוטאן. היא משחזרת כיצד לקחה את ילדיה וברחה לבית השכנים – שם העבירה את הלילה מבלי שיכלה לשוב לביתה. פעילים מקבוצת "מסתכלים לכיבוש בעיניים", שהיו באותו לילה בכפר כדי לסייע לתושבים, סיפרו כי כשניסו להתקרב לבית – המתנחלים יידו עליהם אבנים.
בבוקר חזרה המשפחה לביתה וגילתה שחפציה נבזזו. "הבית היה הפוך. הם פיזרו את הבגדים, לקחו את המזרנים, את הכריות, 200 דינר, וגם תיק שהיה בו ארבעת אלפים שקלים ותעודות זהות ומסמכים חשובים של הילדים", מספרת אוטאן. חלק מהכסף שנגנב, לדבריה, קיבלה לאחרונה לאחר שמכרה תכשיטי זהב – מתוך תחושת דחיפות כי ייתכן שייאלצו לעזוב את הכפר. זאת, לאחר שמתקפות המתנחלים, שכללו יידוי אבנים על חלונות הבית, התגברו. "יש לי חבר שנתן לי חדר כדי שנוכל לישון בו זמנית", אמר סלימאן, שאיבד את רגלו לפני כחמש שנים לאחר שנורה בידי מתנחלים בזמן שרעה את צאנו. "הילדים ואני בדיכאון. הם עייפים", הוסיפה אוטאן.
סלימאן מליחאת, אתמול. איבד את רגלו לפני כחמש שנים לאחר שנורה בידי מתנחלים בזמן שרעה את צאנו; צילום: נעמה גרינבאום
הקהילה – כמו קהילות נוספות שגורשו – התפרקה, וחבריה התפזרו לאזורים שונים שבהם יכלו למצוא מגורים. משפחתו של פרחאת מליחאת, בן 30, עברה באופן זמני לכפר עוג'א, יחד עם משפחותיהם של אחיו סלימאן עלי ואברהים. המתנחלים גנבו מאחיו של מליחאת 60 כבשים לפני יומיים, כשהמאחז הוקם בכפר. האחים ומשפחותיהם עברו לקרקע פרטית של תושב עוג'א שהסכים להשכיר להם אותה לשנה.
בביקור במקום שאליו עברו, נראו נשים וילדים יושבים בשמש, בחום כבד. לדבריהם, האוהל שהקימו ללינה עף ברוח. במקום אין מים או חשמל. "אין פה כלום, וזה יקר", אמר פרחאת על המקום. אח נוסף, מוחמד, הקים אוהל בשטח אחר של הכפר מטלאי בד ויושב תחתיו עם שני ילדיו הקטנים. "המתנחלים דפקו על דלתות הבתים כדי שלא נישן, והילדים לא ישנו במשך ימים. הלכנו בניגוד לרצוננו", אמר מוחמד. לדבריו, באוהל ישנים ביחד 13 אנשים. "זה לא המקום שלנו, אז אנחנו פה באופן זמני. אנחנו לא יודעים לאן נלך".
מוחמד מליחאת עם ילדיו, במאהל הזמני שהקימו בעוג'א אחרי שגורשו, היום. "זה לא המקום שלנו, אז אנחנו פה באופן זמני. אנחנו לא יודעים לאן נלך", אמר; צילום: איתי רון
בשנה האחרונה התרחשו מספר תקריות אלימות במיוחד במועראג'את. באחת מהן תקפו המתנחלים פלסטינים בבית הספר וחטפו את המנהל. המתנחלים הגיעו מהחווה של זהר סבח – מאחז אלים שהוקם סמוך לכפר בשנים האחרונות. הבוקר, סבח ביקר במאחז שהוקם בתוך הכפר. החיילים הסתודדו עימו ושאלו אותו על מנגל שערך לאחרונה. סבח גם קיבל לאחרונה רכב מסוג ריינג'ר מתקציב משרד ההתיישבות.
בתקרית נוספת, בחודש פברואר, הוצת המסגד שבמועראג'את בידי מתנחלים. לאורך כל התקופה סבלו התושבים מהתנכלויות חוזרות – שכללו הגבלות על שטחי המרעה עד שלא יכלו לרעות את הצאן, וכן חסימות של כניסות לבתיהם ולשטחים החקלאיים של אנשי הכפר. אמש נכח במאחז גם גבריאל קליש, רבש"צ ההתנחלות מבואות יריחו, שמוכר היטב לתושבים הפלסטינים.
. כזאת גם לא צפויה להתקבל והמניע לכך ברור לכל בר דעת.
