ExtremeFantasy
New member
מתנה
"עוד 20 דקות" זה כל מה שהיה כתוב על המסך, אבל היא ידעה טוב מאוד מה זה אומר. היא כבר הייתה מתורגלת. נשמה נשימה עמוקה, מאלצת את גופה להרגע, והחלה בהכנות האחרונות לקראת בואו. פעם נוספת היא בחנה את הלבוש שהיה מונח והמתין לה על המיטה, מקווה שזה ימצא חן בעיניו. את הלבוש היא בחרה כבר בשעות הצהרים כאשר הודיע לה שהוא מתכוון להגיע אליה היום. באיטיות היא הסירה מעליה את החלוק אשר כיסה את גופה והחלה להתלבש בעבורו. הפעם זה היה מחוך תחרה אשר חיטב את מתניה אולם השאיר את שדיה חשופות בעבורו. היא ידעה שהוא אוהב לעשות שימוש מלא בגופה ואהב שהיא חשופה ומוכנה בעבורו. זאת הסיבה גם שהיא בחרה היום שלא ללבוש תחתון. הניסיון לימד אותה שכאשר בחרה שכן ללבוש תחתון, הנ"ל לא תמיד שרד את המפגש שלהם, ולכן העדיפה להישאר בלי. בדיקה אחרונה לוודא כי מפשעתה חלקה לחלוטין כפי שהוא דרש ממנה, ואז צעדה בהתרגשות למרכז החדר, מציבה את עצמה בדיוק באותה הצורה כפי שהורגלה בכל הפעמים הקודמות. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ "את תמתיני לי עירומה, על בירכייך, ועם כיסוי עיניים במרכז הסלון של ביתך" כל נפשה התמרדה לנוכח ההוראות שהוא העביר לה, והיא כל כך השתוקקה לשלוח אותו לכל הרוחות, אולם משהו בה ידע כי אין בזה תועלת. למרות כל מה שהיא ידעה על 'כללי הזהירות' ולמרות הרצון שלה להתמרד ולעשות מה שהיא בוחרת כמו בכל תחומי החיים שלה, היא כבר ידעה שזוהי אינה הבחירה שלה. בשבועות האחרונים היא למדה דברים חדשים על עצמה והבינה כי אין לה סיכוי להתנגד לו. השיחות שהתחילו מתוך סקרנות חסרת כיוון סחפו אותה לאט לאט עד שהבינה כי היא מתמכרת לקשר הזה איתו, הקשר עם האדם הזה מעולם לא פגשה, מעולם לא ראתה, ויתכן שגם לעולם לא תראה. לאט לאט הפכו השיחות אינטנסיביות יותר ובמקביל גם אינטימיות יותר. היא מצאה עצמה חושפת את עצמה בפניו לחלוטין – נפשית וגופנית, ומצאה עצמה מתמכרת לחשיפה זאת. במקום מסויים היא כבר קיוותה לזמן שבו יאמר לה כי הוא מעוניין לפגוש בה, אולם לא ציפתה לדרך שבה יבחר לעשות כן. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ לא היה עליה להמתין זמן רב לאחר שמיקמה עצמה במרכז החדר על בירכיה, ידיה שלובות מאחורי גבה, וכיסוי העיניים לראשה. באפלה אשר עטפה אותה היא שמעה את קולה של הדלת נפתחת וליבה כמעט איים לזנק מחזה מהתרגשות, אולם היא ידעה כי אל לה לעשות דבר ללא אישורו. את הלקח הכואב הזה היא למדה זה מכבר. היא האזינה לקול צעדיו המדודים על ריצפת החדר סביבה, יכלה רק לדמיין כיצד הוא סובב סביבה, בוחן אותה ומתכנן כיצד לעשות בה שימוש. זרם חשמל מטורף חלף בגופה כאשר חשה סוף סוף את מגע ידו. המגע שהיא כה השתוקקה להרגיש, תחילה מלטף את לחיה, מרפרף על שיערה החלק, ולאט לאט גולש במורד צווארה אל פיטמותיה הזקורות עד כאב מהתרגשות וציפיה לבאות. "כרגיל, בחרת היטב את לבושך. גם הפעם אני גאה בך" שמעה את קולו העמוק לוחש באוזנה כעבור זמן מה אשר במהלכו הרגישה אותו בקרבתה, וכמעט ויכלה להרגיש את עיניו סורקות אותה. "אפשר בהחלט להמשיך" הוא המשיך ללחוש באזנה, וכאילו זה היה האות לו המתין גופה, היא חשה את הרטיבות המתגברת בין רגליה, יודעת שבקרוב יהיה לזה צורך..... ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ למרות הוראותיו המפורשות, היא הייתה חייבת להראות ולהוכיח לו ולעצמה כי יש לה שליטה מסויימת על מעשיה. היא בחרה בסט מיוחד אשר רכשה במיוחד לפני מספר ימים כאשר הבינה כי מועד המפגש הראשון שלהם מתקרב, והתאימה אותו לגופה. בכדי לא להמרות את פיו יתר על המידה היא אכן קשרה לראשה את כיסוי העינים אשר סיפק לה והמתינה לו כשדרש, יודעת כי לבטח יאהב את אשר יראה, ולא יקח זמן רב עד אשר ישבה בקסמי גופה ויחשוף עצמו בפניה את תחושת הזמן היא איבדה מזמן, ואחרי הפעמים הראשונות זה כבר לא היה לה איכפת. לעיתים נשאר במחיצתה דקות ספורות, ופעמים אחרות נשאר במחיצתה עד אור הבוקר. כל אשר ידעה ואיכפת היה לה מאז הפעם הראשונה בה נגע בה, בגופה ובמקביל גם בנשמתה, הוא כי היא תמשיך ותעשה ככל אשר יורה לה. הכל על מנת לחוש שוב את העונג הזה, הסיפוק, התשוקה, וההתמסרות אשר מילאה אותה כאשר בחל לענג ולהתענג עליה. כאשר התעוררה בבוקר הוא כבר לא היה שם. את עקבותיו היא יכלה לחוש בגופה אשר היה רגוע לחלוטין לאחר שבא על סיפוקו פעם אחר פעם, ובתמורה בעמידה עצמה לרשותו ולשרותו בכל אופן שידעה ויכלה על מנת לגמול לו. רק לאחר שהייתה בטוחה לחלוטין כי הוא אינו בדירתה הרשתה לעצמה להסיר את כיסוי העיניים שלה, משאירה את עיניה עצומות למספר שניות, מנסה להאחז בשרידי הנוכחות שלו, ורק אז פקחה את עיניה והביטה סביבה, בוחנת את הבלגן אשר פעילותם הותירה אחריה וחיוך של סיפוק מרצד על שפתיה. החיוך הפך לתמהון כאשר הבחינה את אשר בחר להשאיר לצד מיטתה, ובחשש היא הושיטה את ידה, חוששת לגעת ובאותה המידה נמשכת למתנה אשר זה עתה קיבלה. אצבעותיה ליטפו בעדינות ובחרדת קודש את המרקם של העור עד אשר השתכנעה כי אמיתי הוא, ואז כאשר החזיקה בידה את הקולר החדש שהוענק לה ידעה כי שלו היא, בכל אשר יחפוץ, ושפתיה מילמלו בדממה את אשר נפשה רצתה לזעוק "תודה אדוני..."
"עוד 20 דקות" זה כל מה שהיה כתוב על המסך, אבל היא ידעה טוב מאוד מה זה אומר. היא כבר הייתה מתורגלת. נשמה נשימה עמוקה, מאלצת את גופה להרגע, והחלה בהכנות האחרונות לקראת בואו. פעם נוספת היא בחנה את הלבוש שהיה מונח והמתין לה על המיטה, מקווה שזה ימצא חן בעיניו. את הלבוש היא בחרה כבר בשעות הצהרים כאשר הודיע לה שהוא מתכוון להגיע אליה היום. באיטיות היא הסירה מעליה את החלוק אשר כיסה את גופה והחלה להתלבש בעבורו. הפעם זה היה מחוך תחרה אשר חיטב את מתניה אולם השאיר את שדיה חשופות בעבורו. היא ידעה שהוא אוהב לעשות שימוש מלא בגופה ואהב שהיא חשופה ומוכנה בעבורו. זאת הסיבה גם שהיא בחרה היום שלא ללבוש תחתון. הניסיון לימד אותה שכאשר בחרה שכן ללבוש תחתון, הנ"ל לא תמיד שרד את המפגש שלהם, ולכן העדיפה להישאר בלי. בדיקה אחרונה לוודא כי מפשעתה חלקה לחלוטין כפי שהוא דרש ממנה, ואז צעדה בהתרגשות למרכז החדר, מציבה את עצמה בדיוק באותה הצורה כפי שהורגלה בכל הפעמים הקודמות. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ "את תמתיני לי עירומה, על בירכייך, ועם כיסוי עיניים במרכז הסלון של ביתך" כל נפשה התמרדה לנוכח ההוראות שהוא העביר לה, והיא כל כך השתוקקה לשלוח אותו לכל הרוחות, אולם משהו בה ידע כי אין בזה תועלת. למרות כל מה שהיא ידעה על 'כללי הזהירות' ולמרות הרצון שלה להתמרד ולעשות מה שהיא בוחרת כמו בכל תחומי החיים שלה, היא כבר ידעה שזוהי אינה הבחירה שלה. בשבועות האחרונים היא למדה דברים חדשים על עצמה והבינה כי אין לה סיכוי להתנגד לו. השיחות שהתחילו מתוך סקרנות חסרת כיוון סחפו אותה לאט לאט עד שהבינה כי היא מתמכרת לקשר הזה איתו, הקשר עם האדם הזה מעולם לא פגשה, מעולם לא ראתה, ויתכן שגם לעולם לא תראה. לאט לאט הפכו השיחות אינטנסיביות יותר ובמקביל גם אינטימיות יותר. היא מצאה עצמה חושפת את עצמה בפניו לחלוטין – נפשית וגופנית, ומצאה עצמה מתמכרת לחשיפה זאת. במקום מסויים היא כבר קיוותה לזמן שבו יאמר לה כי הוא מעוניין לפגוש בה, אולם לא ציפתה לדרך שבה יבחר לעשות כן. ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ לא היה עליה להמתין זמן רב לאחר שמיקמה עצמה במרכז החדר על בירכיה, ידיה שלובות מאחורי גבה, וכיסוי העיניים לראשה. באפלה אשר עטפה אותה היא שמעה את קולה של הדלת נפתחת וליבה כמעט איים לזנק מחזה מהתרגשות, אולם היא ידעה כי אל לה לעשות דבר ללא אישורו. את הלקח הכואב הזה היא למדה זה מכבר. היא האזינה לקול צעדיו המדודים על ריצפת החדר סביבה, יכלה רק לדמיין כיצד הוא סובב סביבה, בוחן אותה ומתכנן כיצד לעשות בה שימוש. זרם חשמל מטורף חלף בגופה כאשר חשה סוף סוף את מגע ידו. המגע שהיא כה השתוקקה להרגיש, תחילה מלטף את לחיה, מרפרף על שיערה החלק, ולאט לאט גולש במורד צווארה אל פיטמותיה הזקורות עד כאב מהתרגשות וציפיה לבאות. "כרגיל, בחרת היטב את לבושך. גם הפעם אני גאה בך" שמעה את קולו העמוק לוחש באוזנה כעבור זמן מה אשר במהלכו הרגישה אותו בקרבתה, וכמעט ויכלה להרגיש את עיניו סורקות אותה. "אפשר בהחלט להמשיך" הוא המשיך ללחוש באזנה, וכאילו זה היה האות לו המתין גופה, היא חשה את הרטיבות המתגברת בין רגליה, יודעת שבקרוב יהיה לזה צורך..... ------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------ למרות הוראותיו המפורשות, היא הייתה חייבת להראות ולהוכיח לו ולעצמה כי יש לה שליטה מסויימת על מעשיה. היא בחרה בסט מיוחד אשר רכשה במיוחד לפני מספר ימים כאשר הבינה כי מועד המפגש הראשון שלהם מתקרב, והתאימה אותו לגופה. בכדי לא להמרות את פיו יתר על המידה היא אכן קשרה לראשה את כיסוי העינים אשר סיפק לה והמתינה לו כשדרש, יודעת כי לבטח יאהב את אשר יראה, ולא יקח זמן רב עד אשר ישבה בקסמי גופה ויחשוף עצמו בפניה את תחושת הזמן היא איבדה מזמן, ואחרי הפעמים הראשונות זה כבר לא היה לה איכפת. לעיתים נשאר במחיצתה דקות ספורות, ופעמים אחרות נשאר במחיצתה עד אור הבוקר. כל אשר ידעה ואיכפת היה לה מאז הפעם הראשונה בה נגע בה, בגופה ובמקביל גם בנשמתה, הוא כי היא תמשיך ותעשה ככל אשר יורה לה. הכל על מנת לחוש שוב את העונג הזה, הסיפוק, התשוקה, וההתמסרות אשר מילאה אותה כאשר בחל לענג ולהתענג עליה. כאשר התעוררה בבוקר הוא כבר לא היה שם. את עקבותיו היא יכלה לחוש בגופה אשר היה רגוע לחלוטין לאחר שבא על סיפוקו פעם אחר פעם, ובתמורה בעמידה עצמה לרשותו ולשרותו בכל אופן שידעה ויכלה על מנת לגמול לו. רק לאחר שהייתה בטוחה לחלוטין כי הוא אינו בדירתה הרשתה לעצמה להסיר את כיסוי העיניים שלה, משאירה את עיניה עצומות למספר שניות, מנסה להאחז בשרידי הנוכחות שלו, ורק אז פקחה את עיניה והביטה סביבה, בוחנת את הבלגן אשר פעילותם הותירה אחריה וחיוך של סיפוק מרצד על שפתיה. החיוך הפך לתמהון כאשר הבחינה את אשר בחר להשאיר לצד מיטתה, ובחשש היא הושיטה את ידה, חוששת לגעת ובאותה המידה נמשכת למתנה אשר זה עתה קיבלה. אצבעותיה ליטפו בעדינות ובחרדת קודש את המרקם של העור עד אשר השתכנעה כי אמיתי הוא, ואז כאשר החזיקה בידה את הקולר החדש שהוענק לה ידעה כי שלו היא, בכל אשר יחפוץ, ושפתיה מילמלו בדממה את אשר נפשה רצתה לזעוק "תודה אדוני..."
