מתנה ממני לחג!

[נטשה מצפון הארץ]

איזו רקדנית בטן להזמין לאירוע?

אם אני הייתי צריכה להזמין רקדנית בטן לאירוע שלי - הייתי מזמינה רקדנית שרוקדת יפה ולא זאת עם ציצי גדול. אם הייתי צריכה לבחור בין כמה - הייתי בוחרת בטובה ביותר: רקדנית עם יכולת ריקוד גבוהה, זאת שיודעת לשעשע , זאת שמחייכת ומצחיקה, זאת שיודעת להרקיד קהל. הייתי כמובן מזמינה בחורה שנראית טוב - בלי שום קשר לגודל החזה שלה. לגבי הגברים - אולי את צודקת וזה רק מוכיח שאנו חיים בחברה שוביניסטית מלאה בגברים עם אובססיה חולנית. שאני אעודד את זה? רק בשביל ה"דווקא" הייתי מזמינה רקדנית שטוחה. לנועה יקרה: חזה גדול - זה לא תמיד כזה כיף : הוא מקשה על הקפיצות , ו"משקשק" גם כשלא צריך . וצריך חזיה שעולה הון!!!!

 

[n o a b i]

כנראה שבאמת לא הבנתי

ואני מתנצלת על המגננה המתקפתית, או על המתקפה המגננתית שלי. הבנתי מה רצית לומר כעת. עם זאת, מסתמן שטעמנו שונה. הגוף הנשי, דמוי הגיטרה, המלא במקצת הוא כקליפת השום בכל הנוגע לריקוד, מבחינתי. עד כאן מחלוקתנו. תודה על היחס הרציני, נועה

 

[תמרה חבצלת השרון]

אותי מרגיזה השאלה:

..."חשבתי שלרקדניות בטן צריך להיות "בזזים", "פרונט", "מרפסות" "ציצים" ג ד ו ל י ם ! ולך".... וכאן מגיע המבט שמסקר את שקיבלתי בירושה מכורח מיני .."אין משהו במיוחד לתפוס".... מרגיז אותי הקישור שבין רקדנית בטן לבין גודל החזה! דרך אגב אני לא כל כך מבינה מהיכן התפיסה שרקדנית בטן צריכה להיות שמנה, הרי הרקדניות המפורסמות במצרים היו רזות עד בנוניות מבחינת מבנה גופן כמו: נעימה עקף, סמיה גאמל, תחיה כריוכה, נאגוואה פואד, דינה, לוסי (חוץ מפיפי עבדו שמבנה גופה עגלגל-מלא). בכל אופן אישית אני לא אוהבת לצפות ברקדנית שמבנה גופה רזה רזה רזה כמו של הרקדנית קמליה שביקרה והופיעה לא מזמן בארץ (למרות שאין קשר בין איכות למבנה גוף. ועוד בעיה מציקה - המשקל שעלה בגלל החגים! ה-צ-י-ל-ו ! השנה לא שמרתי בכלל, למרות שאני תמיד מקפידה לשמור על המשקל גם בשישי-שבת וגם בחגים. אבל החגים היו ארוכים בגלל שהם התחילו כבר באמצע השבוע והם נמשכים ונמשכים ונמשכים... ועכשיו יש עלי מספר קופסאות של שומן מיותרות שממש ממש אני לא מעוניינת בהן! (בלי לשים לב כבר חיסלתי 3 ופלות אגו בזמן כתיבת שורות אלו). זהו זה - ממחר דיאטה!... להתראות אחרי החגים... תמרה

 

[סביוני]

רגע רגע, יש להתבונן:

היתה לי לא מזמן שיחה עם אישה יקרה ושמנה למדיי, שלומדת גםפ מחול מזרחי. אמרתי לה שלדעתי יש משהו מאוד בשל ונשי באישה מלאה בכלל, וברקדנית מחול מזרחי בפרט. ממש כך, ברמת אסתטיקת הגוף הנשי. אין לי כמובן בעיה גם גזרה כוסית וכו' (לא נהיה מתחסדים, נכון?). התגובה שקיבלתי היתה חדשה עבורי. וזה מה שהיא אמרה לי: אתה ידוע שיש תנועות שאאני לא מצליחה לעשות בגלל הבטן שלי? אתה יודע שיש תנועות שאני עושה ובגלל שאני גדולת מימדים רוחביים התנועות לא מצליחות לצאת לי כמו שצריך? אתה יודע שאני מתנשפת יותר מידי בריקוד? אתה יודע שלא בריא להיות שמנה? פתאום כל הנושא של האסתטיקה הבשלותית, השמנמנית, המלאה, הנשית - לא מסתדרת בהתאם לאותם דברים שהיא אמרה ליעם תפיסת המחול המזרחי, חיבור גוף נפש וכו'. הגברת התחילה לרזות, ולא רוצה לראות עצמה שמנה, או שישכנעו אותה לגבי בשלות, נשיות וכו'. אסתטיקה לעומת בריאות. זו כנראה הסוגיה האמיתית העומדת לדיון המאלף שמשתרשר כאן. עושה רושם שבחינת מודל הנשיות והתאמתו למחול המזרחי (אם להתנסח בדיוק לא מלא) הופכת כנראה למשנית יותר. לא רלוונטי, אבל אולי יש למישהו 5 קילו לתת לי?

 

[tamarind1]

נכון אבל עם הסתייגות -

הרזון שמדברים עליו היום הוא הרבה מעבר לרזון בריאותי. אשה שיש לה גוף שהוא שיא הבריאות, כלומר, מבנה בינוני, עם שומן בירכיים, באגן, בחזה - במידה טבעית ביותר - יכולה בקלות להחשב מלאה או שמנמנה. ברור שעודפי שומן יכולים להיות לא נוחים, לא בריאים ומגבילים, אבל יש מרחק מאוד גדול בין שומן לא בריא לבין מה שנחשב היום רזה.

 

[leah1010]

קליפים

קישורים מעניינים

לאה

 

[tlingit]

ממש נהדר

קודם אמצא זמן לראות את הכל... (ממש לא משימה פשוטה, נטשה מצאת פה אוצר) וכמובן נוסיף לקישורי הפורום אח"כ אולי אוכל לומר מי מצאה חן בעיני יותר או פחות

 

[ה ש ו ש נ ה]

../images/Emo127.gif יופי של מתנה לחג!

ותודה חמה ומרשרשת! צפיתי בקליפים כל הבוקר עד שהגברברים הצעירים שלי בבית "גירדו" אותי בכח מעמדת המחשב... אימהות - נכון שאתן "מתות" על החופשים האלה של הילדים...?

 

[lydiamai]

הקליפים נחמדים, והחופשים באמת ממש

כבר עלו על העצבים. כל הזמן מנדים אותי מהמחשב, מהטלביזיה, ואומרים לי לסגור את המוסיקה הערבית.. אבל אני מתנחמת בכך ש'תפסתי' את בני בן ה- 4 וקצת שר - בינו לבין עצמו - את חביבי יא נור אל עין.

 

[RotemOsnat]

גם לי לא מרשים בבית לשמוע מוסיקה...

ערבית... כל כך צחקתי כשקראתי מה שכתבת. הגעתי למסקנה שדיסקמן יפתור לי את כל הצרות- חוץ מזה אני מידי פעם חומקת לחדר השינה שלי-שם יש מערכת מיני ושם אני יכולה לשמוע וגם לרקוד, החדר ענק, עד שבאים להציק לי...

 

[iruthya]

אורית מפציר מופיעה ברשימה

תודה לך נטשה, אתר מענין ומרתק - מוסיק3 צנהדרת, הכי התרגשתי שאורית מפציר ברשימה. כנסו ותהנו.

 

[lydiamai]

יש עוד ישראלית שם. אמירה מור.

 

[fifi ness]

שבוע טוב וחג שמח../images/Emo25.gif

ובראש הרשימה ,יש את שמה של אירנה איבהי, למי שלא מכיר.היא היתה גרה ברמת גן,מעצבת אופנה.דרך אגב ,החולצות הפופולאריות שנמכרות בסהרה סיטי ואני מתכוונת לחולצות עם האבזמים במרכז החולצה ,הן חולצות שעיצבה אירנה איבהי. היא חזרה לגור ליד הוריה ,נדמה לי בקליפורניה. אני יודעת שעכשיו היא מאוד מצליחה בתחום הריקוד וכל הקשור בו. תהנו, פיפי.

 

[אודם44]

מאוד אהבתי

את הקליפים של NAJUA מברזיל. במיוחד הקליפים הראשונים. פעם ראשונה שאני רואה רקדנית רוקדת עם חרב. מקסים

 

[נטשה מצפון הארץ]

אני אישית לא מתחברת

לריקוד עם חרב. בעיניי - יש משהו אלים, שמזכיר מלחמה, בריקוד עם החרב. . לדעתי , רקדניות רבות, במיוחד אמריקאיות (יש לי בעיה עם רקדניות אמריקאיות, עם הסגנון הקיטצ' האקשן שלהן) פוחדות שריקוד נטו ישעמם וצריך לתת אפקטים מיוחדים כדי שהקהל יתלהב. בגלל זה יש כל כך הרבה עבודה על הריצפה, שני צעיפים, שני חרבות , כל מיני חפצים מיותרים שהן רוקדות אתם. אני חושבת שזה פאטתי . מי שלא מבינה את היופי התהור של הריקוד תנסה להפוך אותו לשואו נוצץ שאין בו אמת אלה כל מה שמסביב.

 

[n o a b i]

אני מבינה אותך

גם אני מרגישה שעודף שואו פוגע בריקוד. אם כי, לא כל ריקוד עם חפץ פוגע בריקוד הטהור. לפעמים חפץ יכול לתת לריקוד איזה מוקד עניין. השאלה היא איך יצא שריקודי בטן עושים דווקא עם חרב, מקל או מנורת קנים (??!!) על הראש, ולא עם משהו שיש לו ערך סיפורי. תציצי בקישורים של נטלייה מרוסיה. היא רוקדת יפה, חמודה מאוד (אהבתי את הריקוד בוורוד לצלילי "חרמת אחיבּכּ" של וורדה). ועם זאת, אחרי שרואים שלושה קליפים שלה מבינים את הפרינציפ והולכים הלאה. יש מה ללמוד ממנה, אבל היא לא מעניינת. רוצה לומר, שגם הריקוד הטהור הוא לפעמים שואו ותו לאו.

 

[סביוני]

לנועהבי - 3 ערכים גם ל"מנורת הקנים"

אבל ראשית אבקש להשתמש במלה המקצועית לשם כך - "שמעדאן" (צירוף של סיומת פרסית לשם ותחילית של השורש הערבי שמ"ע - נר). הערך הראשון: אין כזה דבר יחסיות תרבותית. לא כל דבר בתרבות אחת מובן ע"י ילידי תרבות אחרת. מי שמבקש להבין בעיני רוח תרבותו רכיבים של תרבות אחרת ובעקבות זאת גם לשפוט אותם אם "יש להם ערך סיפורי או אין להם ערך כזה" - טועה ומטעה. לפי דברייך - אין לשמעדאן ערך סיפורי. אין גם לחרב ערך סיפורי וכך גם לא לחרב. עצם הפסיקה הזו מביא למצב שבו את מרמזת על כך שיש לרקוד עם משהו שיש לו ערך סיפורי. הם לא רוקדים עם ערך סיפורי, ואנחנו [תרבות אחרת, על דרך המשל] כן. יש כאן השוואה של תרבות אחת לאחרת ברמה השיפוטית, וזה פשוט לא נכון משום בחינה: לא פסיכולוגית, לא סוציולוגית וגם לא אנתרופולוגית. מחשבה כזו עלולה להביא לשיפוט גם בנושאים חברתיים אחרים, (גזענות למשל, להבדיל אלף אלפי הבדלות כמובן), ולא לשם כך נועד המחול המזרחי, וכל מחול אחר בעולם. הערך השני: אסרטיביות נשית: עשו אהבה ולא מלחמה. הנה האישה סוחבת לגבר את כלי הזין הכי מיני, מצ'ואיסטי וגברי - את החרב, את המקל שאיתה הוא מכה, הורג, נלחם ויוצר לפעמים אנושות לא ממש טובה - הנה היא לוקחת לו אותם, ומשחקת איתם תוך כדי ריקוד. מתריסה, מראה לו שהד משתין גם כן בדיוק מאותו מקום שגם ההוא משתין. הנה שימוש אחר לא פוגעני בכלי המשחית הללו. איזה הומור יפה לקחת אלמנט מגדרי בולט ולהופכו למגדרי הפוך. הערך השלישי: קיום האש בתרבות. בכל תרבויות העולם יש לאש תפקיד חשוב בדת ובהיבטים אחרים של התרבות החילונית. בתרבות המזרח יש לאש תפקיד מן הסתם גם במחול המזרחי. אז להקת מטאליקה עושה זיקוקי דינור בהופעה שלה, ורקדנית מחול מזרחי אחרת במקום זאת מעדיפה להשתמש בשמעדאן... זה אותו עיקרון. יש משהו אלוהי באש, יצרי, דרמטי. מי שיטען שאין בכך מן הסיפוריות - שישקול את דעתו שוב: הנה הרקדנית יצרית, דרמטית, שונה, מה היא אומרת בשיר? איך משתלבת יפה האש במלות השיר ובכלים המנגנים אותו להעצמת המסר הריקודי. וקטונתי אם חטאתי בהטעייה או בהטעייה. סביוני

 

[נטשה מצפון הארץ]

זה מה שאני חושבת (ויודעת)

ריקוד עם מקל הוא ריקוד מסורתי שמחקה את הריקוד הגברי של רועי צון. רוקדים אותו בדרך כלל על מוזיקת בלאדי , סעידי או ג'ווזי או סגנון עממי אחר (למרות שהיום זה כבר לא תמיד ככה). ריקוד עם שמדאן (קנדלברה) רקדו בחתונות ואני לא יודעת למה אבל בטח יש הרבה הסברים (שהם כמובן בגדר הנחות ולא עובדות). לגבי החרב - אני לא בטוחה אך חושבת שזאת המצאה אמריקאית כי אף פעם לא ראיתי רקדנית מצרית (או לבנונית) רוקדת עם חרב. קשה לי להאמין שזאת מסורת תורקית כי בתורקיה הריקוד הוא של צוענים וצוענים הם עם של שלום שאף פעם לא היה במלחמה וחרב - זה חפץ שזר לו. אולי ששייך למסורת של עם מזרחי כלשהו אחר? שווה בדיקה. לדעתי , חשוב ללמוד לרקוד עם מקל וכל רקדנית שמופיעה עושה ריקוד עם מקל כחלק ממופע שלה. רקדנית שרוקדת עם שמדאן - זה רק מראה את היכולת הקמצועית וידע בתחום. אבל חרב ? בעיניי זאת אופנה חולפת כמו ריקוד עם נחש.

 

[n o a b i]

את יודעת מה

אני לא מבינה למה דווקא החרב נראית לך זרה, לטעמי הריקוד עם השמעדאן הוא ריקוד קרקסי שקצת מעורר גיחוך. העובדה שגם ערביות משתמשות בו אינה הופכת אותו ליותר איכותי או יותר נכון פולקלורית. ובכלל, ראיתי כמה וכמה קליפים של רקדניות ערביות ולא התרשמתי שהן עושות חסד עם הריקוד. את תמיד מפרידה בין רקדניות אמריקאיות חובבות שואו לרקדניות ערביות בעלות רקע תרבותי. לדעתי ההפרדה הזו אינה נכונה. באתר של הקליפים יש קישור ל"דינה ואחרות" ואפשר לראות שהאחרות אינן מציעות יותר לקהל מן האמריקאיות.

 

[n o a b i]

../images/Emo12.gif אההה... ובכן -

זכותך לפרשנות גבוהה וארכנית עומדת לך כמו לכל חובב אומנות. לצערי דבר ממה שאמרת לא נראה לי רלוונטי לריקוד הראווה השטוח והמשעמם שרוב הבנות מציגות בקליפים.