זה מזכיר לי את חצי המנשה
הפרק הקרוי "מילכה ליום אחד"
מילכה ממשפחת אליפז נבחרת להיות ראש הכפר והיא מורידה גזרות והיטלים קשים מנשוא על הכפר. לסדר, לנקות, ליפות ולשפץ.
בתחילת הפרק יושבים נעמה (בת מילכה), שלח בן שילה האפרתי (הידוע בתור סלח בן סילה), ושני הידידים-אויבים הפלישתים אכיש ומפיש וכותבים את גזריה של מילכה.
בכל פעם הם מנסים לעצור אותה וכל מילה שהם אומרים יוצר אצל מילכה זרם חדש ומתלהב של גזרות
(אומרת נעמה - "אתם לא רואים שכל מילה מלהיבה אותה? אז בואו כולנו ניסתום", ומילכה משיבה "יפה מאוד נעמה, ניסתום. ניסתום את הבורות, המהמורות ..." וכו').
אני מרגיש שכל פעם שעולה פה באיזשהי וועדה איזשהו ביקורת ואיזשהי דרישה לתת משהו לאוכלוסיה החלשה זה איכשהו תמיד ניתן רק- ואך ורק - לאוכלוסיות החרדיות!
אוף אני כבר משתוקק שהמהפכה בקיץ תהיה אלימה.
מי יתן וכל הממשלה הזו תעלה בלהבות (מטאפורית)