מתנה ליום המישפחה

rastotman

New member
מתנה ליום המישפחה

קודם כל כמנהג המקום- צוהוריים טובים. -- אין לי ילדים מיתבגרים. יש לי שני הורים שאני רוצה לעזור להם להפוך את הבית שלי למקום יותר נעים. את היחסים בינינו אפשר להגדיר בתור בסדר, אנחנו לא מחפשים חיכוכים, ויש לי חדר ואני יודעת ללכת אליו כשצריך- אבל אני רוצה יותר מזה. אני בת חמש עשרה, זה הגיל הזה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים הכל ויותר טוב מכולם, אבל זה שאני פארנואידית לא אומר שלא רודפים אחרי. ההורים שלי לא מבינים איך להפוך אותנו למישפחה- למרות או בגלל שאנחנו המישפחה הכי נורמלית וחסרת בעיות שאפשר לבקש. יותר מזה, הם מרגישים שהם קורבנות של משהו, של הזוגיות הלא מתפקדת שלהם, של העבודות הלא מספקות ושל ילדים שלא מחפשים קשר איתם. נימאס לי לתכנן איך אני אעשה את זה יותר טוב מהם, איך כשתהייה לי מישפחה אני לא אהייה קורבן. זה הבית שלי וזאת המישפחה שלי, ואומנם אני הילדה והם ההורים, אבל אני רוצה לעזור להם ללמוד. אני כותבת מחיפה, יש לנו פה מין פיצול אישיות בגלל שאבא חושי בחר לשים את יום האם שלנו בתאריך אחר משאר הארץ, ובגלל זה אני לפחות לא באמת יודעת אם יום המישפחה קיים כאן או לא. אבל היום נישואים הבא שלהם מאוד רחוק. ואני רוצה לקנות לכולנו מתנה. קורס, סמינר, לא ספר- משהו שהם יעשו ביחד, אולי איתנו (יש לי אח בן 13). תעזרו לי?
.
 

גליה12

New member
ערב טוב לך

נעם לי לקרוא מכתב כל כך רגיש מנערה צעירה כמוך- קשה קצת להמליץ לך מה לתת להם מתנה- אבל אני חושבת שטיול משפחתי שאת ואולי עם אחיך תארגנו- יהיה רעיון נחמד. תגידי להם שהיום הוא יום של "יחד" ותנסו ליצור יחד אווירה טובה- ובטוחה שתהיה מתנה נפלאה.
 

rastotman

New member
יום של יחד

זה כמו לקחת אקמול- ואני אפילו לא בטוחה אם ייצא מזה טיול שמח ומאושר כשיש עליו כל כך הרבה לחץ. טיול זה הפיתרון היחיד שהם יודעים להציע לנו, טיול וארוחה משפחתית ביום שישי- וזה לא מספיק. אני רוצה לתת להם ידע ולעזוב את תפקיד המארגנת-ימי-יחד-כשמתחיל-להיווצר-לחץ-בבית לפני שאני ניכנסת אליו, זה לא בריא בשבילי ולא בשביל אף אחד אחר. הם ההורים. אני אפילו לא מחפשת מתנות ניפלאות, מתנות כאלה מתאימות לימי הולדת שלהם, אני חושבת קודם כל על עצמי- אני רוצה להעריך את ההורים שלי יותר, ואחר כך גם עליהם שגם להם מגיע להעריך את עצמם יותר. חשבתי שאם אתם כותבים בפורום באינטרנט על החיים איתנו, (שזה הרבה יותר ממה שההורים שלי עושים), אתם גם יודעים לאן אני יכולה לשלוח אותם להישתפר. אני ממשיכה לחשוב
.
 

AYELET1

New member
היי לך ../images/Emo39.gif

אני בספק רב אם את יכולה "לשפר" את הוריך. רעיון הטיול נראה לי פנטסטי, לגיבוש משפחתי. הבנתי שאת מתכוונת לקורס או סדנה ליחסי אנווש בכלל או יחסי משפחה בפרט. אך זה דבר שלא נותנים מתנה, אלא זה דבר שאדם צריך להחליט שהוא רוצה ומעוניין ואז ליזום בעצמו (מתכוונת לכך, שאדם צריך ליזום ולרצוות לשפר יחסים, ואז יזום השתתפות בסדנא כזו). זה גם לא תפקידך, לדאוג ליחסים בין הורייך. הם האחראיים הבלעדיים ליחסים בינהם! וגם לא תפקידך לדאוג לימי יחד! לחץ בבית איננו נעים, ואף מזיק. נכון. ניסית לדבר איתם עד כמה הדבר מפריע לך? לא חושבת שהעניינים בינהם יסתדרו בגלל זה. אבל אולי יוכלו להוריד מעליך את הלחץ? וחוץ מזה, את נשמעת כנערה נבונה ונהדרת
!
 

rastotman

New member
-תודה-

אני פה כדי להרגיש נבונה ונהדרת. לחץ זה היה ניסוח לא טוב. אין אצלנו לחץ. ההורים שלי קלים איתי ואני קלה איתם, אפשר רק לקנא בנו. אני גם מדברת איתם לפעמים, אבל להם אין מה להגיד לי, אין להם מה ללמד אותי, אין להם מה לתת לי חוץ מאוכל וכסף ועצות לגבי במה לא להכישל- ואני מנסה לקחת מהם, אבל הם אנשי טלויזיה, אין להם כלים. אם הייתי חיה עם אנשים שהם לא המישפחה שלי, היחסים בינינו היו הרבה יותר נעימים והייתי אוטומטית מעריכה אותם יותר. בכתבה בהארץ האישה של הפיסיקה המישפחתית אמרה שהבית הפך לפח זבל ריגשי. אני מפסיקה עכשיו ניסחתי מספיק- בפורום שלי קוראים לזה הודעת אוננות אומנם לא עזרתם לי לתת להורים שלי להרגיש איך זה כשניראה לך שיש לך מה לכתוב ויש לך רעיונות לגבי איך אתה רוצה לחיות- מה שעדיין ניראה לי שחשוב שיהייה לכל מי שמנהל בית, אבל עזרתם לי להרגיש איך זה. רוב תודות
. גם לכם מגיע.
 
ילדה יקרה-אי אפשר ואי אפשר

לשלוח מישהו ל"השתפר" או לשנות את עצמו או ללמוד ל"תקשר" או כל מה שכרוך בשינוי דפוס התנהגות וחשיבה אלא אם האדם עצמו רואה קושי בדרך החיים הנוכחית ובוחר בעצמו לעשות שינוי, ובוחר גם את הדרך לעשות אותו. מה לעשות? זה לא מסוג הדברים שאפשר לתת ארוזים בקופסא עם סרט סגול כמתנה, ועצם חיפוש הדרך והתובנה הוא חלק מהתהליך של השינוי. אבל התחושה שלך,שאין להורים מה להגיד לך, ואין להם מה ללמד אותך,והם אנשי טלוויזיה(מה זה?) ואין להם כלים- מעידה על חיים לא כל כך "קלים" לפחות לגבייך. האם גם הם מרגישים כך? האם שיקפת להם את התחושות שלך? ואני מדברת אך ורק על התקשורת שלך איתם,ולא שלהם בינם לבין עצמם. את נשמעת מאוכזבת במידת מה. למה? ממה? אל "תברחי" לבעיות של ההורים שלך עם עצמם, אלא תתמקדי במה שמציק לך! ושיהיה לך שבוע טוב.
 

זהבה נ

New member
יקירתי יש לך בעיה

ואם את מצפה שמישהו יתן לך עזרה בלהרגיש אז את טועה טעות חמורה רגשות זה דבר מאוד אינדיבידואלי ואי אפשר לעזור לך איך להרגיש אולי תתני מתנה לעצמך לכבוד יום המשפחה ולכי להתייעץ עם איש מקצוע לגבי רגשותייך עושה לי הרושם שכאן הבעיה היותר קשה שלך לא תמיד מה שאת מרגישה זה גם מה שגם הם מרגישים הם בגילך כבר היו את עדיין לא היית בגיל שלהם זה שהם יושבים מול הטלויזיה לא עושה אותם אנשים פחות מרגישים ומבינים את צריכה לומר להם תודה יום יום שעה שעה על החיים ה"יציבים" שהם מעניקים לך ולאחיך נכון לפעמים יש מן מצב של שיגרת חיים הורסת אך לא זה מה שהבנתי ממך. לדעתי את נמצאת במה שאני קוראת לו "הגיל המגעיל" אולי את צריכה להסתכל מסביב ולראות שאלוהים ישמור איזה משפחות נוראיות יש היום של הורים מזניחים ומתעללים רגשית ופיזית בילדיהם ורק אז תביני כמה טוב לך המשפחה "השקטה" שלך והמשעממת שלך כאמא למתבגרים אני שומעת לא פעם את המשפט "מה אתם מבינים" ולא פעם אני מתקוממת על כך. עצתי לך המשיכי להיות "ילדה טובה להורייך" ואל תנסי לשנות אותם כי אנשים מבוגרים שיש להם כבר דפוסי חיים ורוטינה מאוד קשה לשנות. נסי את להשתנות ולהתיחס אליהם בכבוד הראוי ותנסי את להכניס לביית רגשות הכיני ארוחה חגיגית בערב שבת הכיני להם הפתעה לא שיגרתית (נרות ריחניים) בחדר השינה, פרחים על המיטה,ואולי את ואחיך תזמינו להם ארוחה רומנטית במסעדה טובה, שוחחי אתם על רגשותיכם ועל שאתם אוהבים אותם,שתפו אותם במה שאתם מרגישי וכד´ להיות כנה עם ההורים זה אף פעם לא מזיק אולי הם עוברים תקופה קשה בזוגיות שלהם? אז שיהיה לך יום משפחה שמח זהבה נגבי - פורום זכויות הורים
 

עופר 42

New member
והדרת פני זקן

כך קראו ליום הזה (לקח לי קצת זמן להיזכר) שבו היינו אנחנו הילדים לוקחים על עצמנו את כל המטלות של המבוגרים, ליום אחד. נכון שזה היה בקיבוץ ושם אני מניח שקל יותר לארגן את זה, אבל אם תוותרי לעצמך על חלק מהמטלות של ההורים, ותקחו על עצמכם, את ואחיך נאמר את כל המטלות של ההורים בבית זה גם יהיה כיף. אני לא רוצה לנסות להכתיב לך מה ואיך לעשות, אבל כרעיון בסיס, שעליו תבני את היום הזה (אם תחליטי שמתאים לך). אתם קמים בבוקר לפני אבא ואמא ומגישים להם קפה למיטה, עם פרח ובעיקר חיוך. הם יוצאים לעבודה, אתם מתגייסים לנקות את הבית ולסדר אותו ולהכין ארוחה משותפת לכל המשפחה כשההורים יחזרו... לא יודע מה ואיך, הרעיון הוא שיום אחד בשנה הילדים מפנקים את ההורים. הרעיון הוא שאין מי שיתנגד לפינוק מצד אחד, ומצד שני אתם כאילו מחזירים להורים על מה שהם עושים עבורכם כל השנה... זה לא קשה, זה לא מלחיץ ונראה לי שאם תיכנסו לראש, זה יכול להיות אחלה יום שיקרב וישמח מאד את כל המשפחה. ספרי לנו איך היה
 
בתור אמא אני חושבת ש.....

1. הרעיון של עופר 42 הוא אחלה רעיון 2. מכיוון שהוא לא פותר את הבעיה - אלא "רק" נותן הרגשה משפחתית טובה יותר.......... את או את ואחיך יכולים לנסות להסביר מילולית את מה שכתבת לנו (וכאשר האוירה בבית נעימה יותר - יותר קל לקבל הערות בונות), אבל אם לך קשה - הדפיסי את מה שכתבת והניחי את ההדפסות במקום שברור שההורים יראו ויקראו. מאד יכול להיות שהם לא מודעים למה שאת חושבת - וכשיראו את הדברים בכתוב - ירד להם האסימון ויבחרו לעשות מעשה שיגרום לאוירה טובה יותר. בתקווה שתצליחו להיות יותר משפחה ופחות יחידים שחיים יחד יום משפחה נעים אורית
 
למעלה