מתלבטת

alline

New member
מתלבטת

נשואה, מבולבלת, מתלבטת ומיוסרת

בעלי איש טוב לב, נראה מצוין, אבא מסור, איש משפחה, נאמן (מהידוע לי), מסור לבית, למשפחה שהקמנו, איש עבודה, לכאורה נראים הזוג המושלם מבחוץ.
מתחת לפני השטח אני מרגישה שאנו כמו שותפים לדירה ותו לא, בעלי אדם רציונלי, לא מיני, לא תשוקתי ולא חם. אין חיבוקים, נשיקות, ליטוף, מגע לא יוזם סקס. אם אני אזום הוא יזרום אבל גם כשכבר יש משהו - לא טוב לי כי זה מכני ונעדר תשוקה, הוא לא "נכנס" לזה כי זה לא הוא, הוא עצור מאד במיטה.
אנחנו שותפים מצוינים בבית, מגדלים 2 ילדות מקסימות ולמעשה מנהלים הורות משותפת. ניסיונות שלי להציע לפתוח את היחסים כאקט די נואש נתקלו בהתנגדות מצידו. מצד שני הוא לא חש צורך ליזום מגע מכל סוג שהוא ואנחנו כמו שני אנשים שחיים באותו בית אבל כל אחד בעולמו.
כן, זה היה ככה מההתחלה אך הוא אמר שהוא רוצה לעבוד על זה, היינו בטיפול לאורך 6 שנות הנישואין שלנו והוא אמר די מהר שהוא לא ישתנה באופן דרסטי ואם אני רוצה סקס, מגע וחום בקשר אני זו שאצטרך ליזום והוא לא יאמר לי לא.
כואבת מיוסרת ושואלת את עצמי מה לעשות
 
נשמע שהוא מסתיר משהו...

מה זאת אומרת רוצה לעבוד על זה אבל מצד שני מצהיר שהוא לא ישתנה? זה לא נשמע אמין..
מעולם מעולם לא נמשך אליך? גם לא לפני החתונה?
האם הוא גם קר בהתנהגות ולא רק במגע? האם הוא משתף אותך, מתיעץ איתך, צוחק איתך, מקשיב לך? נותן לך הרגשה שמעריך אותך כאדם?
אולי הוא מסתיר משהו. אולי שהוא הומו. שהוא אוהב מישהי אחרת.
 

alline

New member
אז ככה

מההתחלה אמר לי שחברות טובה יותר חשובה לו מסקס, לדבריו גם במערכות יחסים קודמות בנות הזוג הן אלו שיזמו מגע, הוא די אניגמה מבחינתי. הוא אומר שככה הוא.
הוא מכבד אותי ובדרכו שלו אוהב אותי למרות שלא אומר זאת כמעט בכלל, מחוות רומנטיות גם אין, לגבי שיחות לצערי אין לנו הרבה תקשורת, הוא חוזר הביתה מהעבודה מאוחר ואז כל אחד בפינה שלו רואה את התוכניות שלו, אין ביחד כי גם כשיושבים יחד כל אחד בפינה אחרת של הספה. זה לא מפריע לו ולא חסר לו וזה מאד קשה לי, הוא לא יוזם בכלל מגע אינטימי, לא רק סקס גם לא חיבוק או נשיקה. הוא מופנם ויש לו את העולם שלו, הוא לא יוזם שיחה והאמת היא שגם אני מאד התרחקתי כי הרגשתי לא נשית ולא נחשקת, נכנסתי לבועה שלי ולא התחשק לי לעשות דברים יחד או להיות יחד עם גבר שלא מתייחס אלי כאישה אלא כאל שותפה.
לאורך השנים נולדו לנו שתי בנות ופעמיים עברנו דירה וכל אלה סיפקו לנו פרוייקטים סביב השעון ותקתקנו אותם מצוין כך שלא היה לי הרבה זמן לראות את החוסר למרות שהוא תמיד היה שם והיו נקודות שבירה.
ההתנהלות היום היא כמעט רק סביב הילדות. כשכבר היינו שוכבים הוא תפקד מצוין אבל המין תמיד היה משמים, חוזר על עצמו ולא תשוקתי או רגשי.
 
יש ביניכם איזושהי זוגיות?

החברות יותר חשובה לו מסקס....אבל יש ביניכם חברות? הוא שותף? הוא חבר? אתם מתייעצים ביניכם על עניינים שקשורים בבנות? הוא שותף במטלות הבית וגידול הבנות?
 

alline

New member
הוא שותף מלא

הוא שותף מלא בבית ובגידול הבנות אבל מעביר עלי הרבה ביקורת בנושא ומהחינת קרבה חברית - הוא תמך בי מאד במצבי משבר וגם אני בו אבל הוא לא נוגע בי, לא מקרב מגע או משתף ופותח שיחה זה סגר ונעל גם אותי. אני לא יכולה לומר היום שהוא חבר כי כשמשהו קורה התחלתי לראות שהוא לא הראשון שאני משתפת.
הקושי שלי הוא בחשש שאולי ככה זה אצל אחרים אולי אני כבר לא מבינה איך נראית זוגיות טובה.
גם ברמה האינטימית איני יכולה להיות פתוחה ולשתף ברצונות פנטזיות וכו. זה מביך אותו.
 
את חושבת שיש דרך להתקרב אליו?

אני לא יודעת מה להגיד לך...
זה בדרך כלל לא ככה אצל אחרים. רוב הבעלים לא יהיו נבוכים בכלל אם האישה שלהם תשתף אותם בפנטזיות האינטימיות שלה והם בדרך כלל מתלהבים מאוד לסקס.. וגם שותף מלא בבית זה משהו שקשה מאוד למצוא.
בכל מקרה זה לא פשוט לבנות זוגיות שניה. חלק מצליחים. חלק לא.
אני חושבת שהייתי ממליצה להתגרש רק אם את מרגישה שעדיף לך לבד מאשר איתו... וזה לא נשמע ככה אצלך.. אני צודקת?
את כתבת עליו דברים מאוד נעימים בהתחלה. אולי יש בכל זאת דרך להגיע אליו? יש לו תחביבים? דברים שמעניינים אותו ואפשר להצטרף? אולי בכל זאת מדי פעם לראות איתו את התוכניות שלו בסוף היום על הספה? מה את חושבת?
 

alline

New member
שאלות טובות

אני שואלת את עצמי מה עדיף לי כי כרגע אני מרגישה לבד - ואני איתו
הוא כמעט ולא נמצא בבית וכשכבר מגיע כל אחד מאיתנו בעולם שלו, זה נוצר כי לאורך קשר הרגשתי יותר ויותר לא אישה בעיניו, הרגשתי שהוא לא רואה אותי כפי שגבר אמור לראות את אישתו אלא כמו שותף לדירה. אני מרגישה שאני חיה עם שותף הומו - אחלה שותף אבל שוב - רק שותף. (ולדברי המטפל המיני שהיינו אצלו הומו הוא לא).
אני לא בדעה שצריך להיות במצב של חלילה גבר מתעלל, אלים וכו כדי לקבל החלטה להתגרש, גם לא מתגרשים כדי למצוא משהו יותר טוב בחוץ כלומר אם זה יגיע אז נהדר אבל הסיבה לסיום הקשר צריכה להיות כי לא טוב או לא מספק בתוך הקשר עצמו.
תחביבים ? הוא אוהב לשחק כדורסל ופוקר, חברים ? אין לו , להצטרף אליו לראות סדרות בסוף יום ? כמובן שאפשר אבל איפה כאן הביחד, השיח, התקשורת והחברות ? תוסיפי על זה היעדר חום, מגע אוהב מין ואינטימיות - אז מה נשאר ?
אז נכון הוא אדם טוב, שותף מלא בבית ואבא טוב השאלה אם זוגיות טובה בעיניי היא מישהו שיעשה את מטלות הבית אבל לא יהיה בזוגיות איתי, בשביל זה אוכל לקחת עוזרת...
 

אביב890

New member
אני חושב ששיחררת את "הג'וקר",

כדברייך: " הוא אוהב לשחק כדורסל ופוקר,"...

תבדקי את הכיוון הזה.
אני לא יודע באיזו רמה הוא משחק וכמה הוא מכור להימורים, אבל יתכן מאוד שזו השריטה שלו שמנתקת אותו ממך.
אני לא יודע אם זו אכן הבעיה אצלכם אבל זה כיוון ששווה מאוד לבדוק.
אני מכיר זוגות שהתגרשו בגלל הימורים, גם אם בסכומים לא גדולים.
ואגב, בשני הכיוונים, ז"א לא רק גברים מכורים (והם אכן הרוב) אלא גם בגלל שנשים היו מכורות.
 

alline

New member
הוא כמעט בכלל לא משחק

פעם בכמה חודשים עם חברים ואחת לשנה טס לשבוע לוגאס - נהנה להשתתף בטורנירים ואף מצליח היטב

למרות שלא משחק הרבה זה אכן תחביב שלו
 
אכן התלבטות

אני מאוד מבינה את ההתלבטות שלך.

זוגיות רעה היא לא רק אלימות. מספיק שאת מרגישה לבד ואומללה. ולא כל כך משנה אם זה בגלל הסיבות שלכם או סיבות שונות לגמרי של כל זוג אחר. כשהתוצאה היא שאין קשר חברי וחם אז המצב גרוע.

מצד שני הדברים שכתבת עליו: תמך בי במשבר. איש טוב לב. מסור. אבא טוב. נוטל חלק במטלות הבית (וזה לא דומה לעוזרת. את בטח יודעת את זה). ובנוסף כתבת שרדף כדי שתתחתני איתו. אולי יש מה להפריח בשממה שלו.

אני הייתי הולכת לטיפול לבד כדי להבין בעזרת מישהו מקצועי מה אפשר לעשות.
 

בדד1

New member
על פניו נראה

שאם זה היה כך מההתחלה (כמו שאת אומרת)
את יכולה לבוא בתלונות רק לעצמך
לא חכמה גדולה עכשיו לקחת את הרגליים, את הילדות, לברוח ולבקש מזונות
מצד שני אם יש סקס כשאת יוזמת, אז בכל פעם שבא לך
תסתערי עליו, ותעשי איתו את הדברים שמביאים לך את הכי הרבה הנאה
בקטע המיני ממליץ לך שתתחשבי רק בעצמך ותשוקה? מהכ'פת לך ממנו תדאגי לעצמך אין כמו ללכת לישון אחרי אורגאזמה טובה - אפשר גם בבוקר אבל במילא בשביל זה צריך לשלוח את הילדות לסבתא

מי יזם את הנישואין (תחשבי טוב טוב לפני שאת עונה ואין צורך כאן - רק לעצמך)
 

alline

New member
לא מדויק

זה היה מההתחלה אבל בהתחלה הוא אמר שהוא מודע לכך שיש לו בעיה ושהוא מתכוון לטפל זה, היינו בטיפול ועבדנו לא רע על דברים אחרים, לא הייתה לי סיבה לחשוב שזה לא בר טיפול במיוחד כשהייתה נכונות מצידו. בהמשך הטיפול הוא החל לומר שזה מי שהוא, שהוא יכול לעשות עבודה רק עד גבול מסויים אבל שלתחושתו זה לא באמת יגיע למה שאני מצפה. גם את העבודה הזו - הוא לא עשה, לא נגע ולא טיפל בכלל בחלק הזה של היעדר אינטימיות ומיניות.
אז - להאשים את עצמי ? ממש לא, לא ראיתי לנכון לוותר על הרבה דברים טובים שהיו לו להציע, הגעתי לביחד הזה מאהבה ורציתי להקים בית ומשפחה.
מי יזם את הנישואין ? יצאנו שנה וחצי, הוא היה גרוש לפניי ללא ילדים והציע לי נישואין כי אני שידרתי שהוא צריך לקבל החלטה, היה אולם והכל ואז הוא קיבל רגליים קרות וביטל . נפרדנו וכעבור חודשיים הוא יצר קשר , לא רציתי בקשר איתו אבל הוא לא ויתר וממש נלחם עלי באופן שמאד לא אופייני לו, בסופו של דבר נפגשנו כמה פעמים, היו שיחות חשובות ואני התניתי את החזרה בטיפול כדי להגיע לנישואין ממקום שלם - היינו בטיפול ונראה היה שהתקדמנו יפה, אז הוא הציע שוב ונישאנו. אני לא חושבת על מה שהיה ועל מי שהציע כנקודה רלוונטית, את העבר אי אפשר לשנות - ניתן רק ללמוד ממנו ובהינתן שהחיים האלה קצרים צריך לחשוב איך נכון לחיות אותם. מגיע לנו להיות מאושרים.
לגבי "להסתער עליו, זו בדיוק הבעיה - הוא נבוך מכך דבר , מצחקק במיטה ולא יודע איך לגשת אלי, בעקבות הראייה שלו את הפתיחות המינית שלי והפתיחות בלשוחח איתו במיטה על מה שאני אוהבת כסירוס והורדת הביטחון שלו - הפסקתי גם את זה ובעיניי זו בעיה כשאני לא יכולה להיות מי שאני באותנטיות מלאה.
גם אם אני יוזמת המין לא טוב כי הוא לא באמת "נכנס לזה" בתשוקה, הכל בשליטה וברציונליות - אין רגש, הכל טכני. בשביל אורגזמה טובה אני יכולה להסתדר עם ויברטור, כל העניין בסקס עם בן זוג הוא המגע והתשוקה.
 

בדד1

New member
כנות

זו תכונה שמכבדת אותך
אבל אם תקראי את מה שכתבת לי ומה שכתבת בפוסט הראשי
תוכלי להבין שעשית כל טעות אפשרית במערכת היחסים שביניכם
אולי לא יכולת להבין את זה מהמקום שלך
אבל משנים רבות של קריאת פוסטים כאן וסיפורי חברים אני רואה את זה בבירור
אין לי עצה טובה לתת לך אם תחליטי להתגרש תהיי הוגנת
והזמן להתגרש יגיע (אם יגיע)
כשלהיות לבד יהיה לך פחות מפחיד מאשר להמשיך לחיות כמו שהמצב כעת
אה, ושכחתי לספר לך שגירושין משמעם ירידה ברמת החיים ב50% ויותר - כדאי שתבדקי היטב איך תוכלי להתנהל כלכלית אם תתגרשי (דירה, כלכלה, לימודים, ילדים, עבודה)
ומערכת יחסים חדשה ורצינית?! לא מובטח לך שום דבר בטח לא בשנים הראשונות ואם תהיה תשתדלי ללמוד משהו ממה שעברת
 

חזקוש

New member
היי

מה שלומך, שנים שלא ראינו. זוכר?
מה עם NDR ? אתה בקשר עם כאלו מהוותיקים שגלשו כאן?
מלבדך כל הניקים הם חדשים עבורי.
 

חזקוש

New member
יש גם מפגשים

של פנים אל פנים?
לעת עתה לא פתחתי חשבון בפייסבוק,
אני מבין שבמידת מה פייסבוק החליף את רעיון הפורמים.
פעם לפני שנים, היה כאן פורם מאוד סוער.
 

בדד1

New member
אם זה היה מכוון אלי

נראה שזה הגיע למישהו אחר
או שסתם לא הגיע
 
למעלה