לאיילת 1210, בזוגיות אין חוקים
אני מבינה אותך מאוד בהחלט מעצבן שבן זוג יודע שאת לבד בערב חג. אבל.... את קובעת כאן את הבסיס לזוגיות שלכם בזאת שאת מסרבת להצטרף אליו. ואם את רואה שלא מזיז לו והוא הולך אליהם מה שלא יהיה. אז יש לך שתי אופציות: להפגע, או לא להפגע. אם את לא רוצה לבוא אתו למשפחתו בחג ובימי שישי, ועם זאת לא מתאים לך להשאר לבד בבית, אז.... פשוט אל תשארי לבד!!! סעי להוריך, לכי לחברים, לא מתאים לך להיות לבד? אז אל תהיי לבד!! והאישיו של אם אכפת לו ממך זה אישיו נפרד!!! לא הייתי נכנסת בינו לבין משפחתו, מנסיון זה סתם בזבוז אנרגיה.את קובעת איך תראה הזוגיות שלכם, כי מוסכמות של תחילת קשר אחר-כך קשה לשנות! את רוצה ילדים ממנו, אז מה יהיה הלאה, הוא ייקח את הילדים להוריו ואת תשבי כמו אלמנת קש בבית? כנראה שכן. כי הוא התרגל לכך שאת לא באה אתו ונשארת לבד! הקטע שלו עם המשפחה שלו לא מוצא חן בעיני.... אבל זה לא משהו שבדרך כלל אפשר לשנות. בכלל אי אפשר לשנות העדפות של בן-זוג. זה או שאת זורמת עם זה, או שאת מבאוסה. ועדיף לזרום. מה שמציק לי בסיפור שלך, זה לא השבת והחגים אלא הזוגיות עצמה. "לפעמים צריך להשאר עם בן הזוג כשהוא כועס ולא ללכת" כתבת. יקרה, להשאר עם בן-זוג בגלל שבן הזוג כועס!!!???? ממתי? בדיוק ההפך. בעזרת כעס או עלבון לא תקשרי אותו אליך!!! יש לך נתון: בן-זוג, שהמשפחה שלו היא עבורו נומרו אונו. זה מה יש. מתאים לך? סבבה. תצטרפי אליו כשבא לך. וכשלא בא לך סעי להוריך, לחברים וכו' לא מתאים לך קשר כזה? זו ההחלטה שלך בלבד. עוד דבר, כתבת "הוא האיש שאני רואה את עצמי מתחתנת איתו והאבא של הילדים שלי (שהוא כבר יודע שאני רוצה)"..... אבל לא כתבת מה הוארוצה...