מתלבטת

[אמא של עמרי]

מתלבטת

לתזכורת עברתי לפני כ- 5 שנים לפרסקופיה בת"הש לקילוף אנדומטיומה שחלתית 10 X10 ,, והיא חזרה וגדלה שוב .. היום הייתי אצל רופא נשים כדי לברר מה מצבי והיא כמובן גדלה שוב וכיום כבר כ- 6 או 7 ס"מ לדבריו הוא לא מדד ושלח אותי למכון אולטרא סאונד, והצהיר בפני "שאני הולכת לניתוח" .. אני מסתובבת עם הציסטה הזו שגדלה לאיטה כבר נכ- 4 שנים וחיינו טוב יחד , אין לי כאבים (מלבד במחזור) , אני שואלת את עצמי ואותכן מתי באמת אני חייבת (הדגש על המילה חייבת) ללכת לניתוח ? כי כמובן שזה מתחשק לי כמו..... כבר כל היום בכיתי זה זכור לי כסיוט כי היה לי חום בזמנו ואושפזתי לשבוע עם עירוי אנטיביטיקה וכל יום אחרי הניתוח עליתי על כסא ה..לבדיקות , פשוט סיוט צרוף..

 

[זואילי]

הי אמא של עמרי

אני לא חושבת שלמישהי מאיתנו יש את הסמכות להגיד לך מתי באמת ללכת לניתוח. את הראשונה והיחידה שמכירה את הגוף שלך ואני חושבת שהכל תלוי באיך שאת מרגישה ועד כמה זה מפריע לך ומשבש לך את איכות החיים. נראה לי שהציסטה די גדולה, או שמא בינונית? לא מבינה בזה. מדוע את לא פונה ליעוץ במרפאה בתה"ש? אני לא יודעת מה היה לפני 5 שנים בתה"ש אבל מה שבטוח הוא שהיום כבר יודעים שם הרבה יותר בענייננו. את כותבת שכל יום אחרי הניתוח פגשת בכיסא. אני טרייה אחרי ניתוח, והכיסא היחיד שהטריד אותי היה אותו כיסא גלגלים עם חור עליו ישבתי בחרדה גדולה עת שלפו ממני בקלילות את הקטטר. שום בדיקה על הכיסא שאת מזכירה. האם את על דיכוי כלשהוא?

 

[שמחה על התמיכה]

צר לי שגם אני לא יכולה לייעץ לך....

כמו שזואלי כתבה לך, האם זה משבש לך את אורח החיים? ומה יותר סיוט, הבדיקות כל פעם או החיים עם הציסטה? רק את יכולה לדעת... והכי כדאי, להתייעץ עם רופא המתחמחה.

בכל דרך בה תלכי.

 

[מישמש33]

לאמא של עמרי

כולנו חיות עם האנדו' בצורה כזו או אחרת, השאלות שאת צריכה לשאות את עצמך - האם איכות חייך תקינה או שקיימת פגיעה כזו באיכות החיים שניתוח הוא מחוייב המציאות ? כמובן שאת חייבת להיות על דיכוי, זריקות או גלולות ע"מ לשמור על האנדו' על אש קטנה וכמובן מעקב אחת לחצי שנה בשביל לראות שאין התפתחות חמורה או פגיעה באיברים חשובים, חשוב מאוד שתהיי במעקב אצל מוממחה לאנדו' והכי טוב כמובן בתה"ש, בכדי שידעו איזה בדיקות את צריכה לעשות במעקב. תרגישי טוב

 

[זק המקורית]

שלום לך

כל מה שנאמר כבר רוצה לומר שאני נוטה להסכים עם הרופא ציסטה של 6-7 ס"מ זה כבר גדול. יכול מאוד להיות שלפני חמש שנים כמו לפני שנתיים הידע שהיה בתה"ש הוא לא מה שקיים היום. היום לאחר שצוות המרפאה התמחה בנושא אנדו' הסיכויים לאיכות חיים גדולה יותר...אני נותחתי שם כשהמרפאה הייתה עדיין בחיתוליה ולא היה את כל הידע שיש היום ועדיין החזירו לי את איכות החיים... מאוד ממליצה שתפני שוב לתה"ש למרפאה שלהם הידע והמקצועיות בנושא. ההחלטה אם ללכת על ניתוח או לא צריכה להיות שלך. אבל לפחות תעשי את כל הבדיקות של לפני כדי לדעת איזו החלטה את לוקחת ותקבלי ייעוץ נוסף כולל של רופא מומחה לפריון ושמבין באנדו.(מהמומלצים שלנו) קחי בחשבון שאנדו יכול לשבת בשקט שנים ואז פתאום תוך זמן קצר מאוד להגיע למצבים מאוד מסובכים ומסבכים.

 

[אמא של עמרי]

כולכן כולנו צודקות אבל..

גם מבלי שעדיין הייתי ביעוץ נוסף בתה"ש .. כבר ששאלתי בפורום שלו את המומחה שכולכם משבחות ,לפני כשנה הוא המליץ בחום על הסכין שלו ..ו אני לא ממש אהבתי את התשובה .. וההתנפלות. לגבי גלוגלות זה לא פתרון אסור לי באמתחתי גם טרומבפילה ודיכוי כמו זריקות דכא .. זה פתרון לתקופה קצה לא לכל החיים. אין לי שום פגיעה באיכות חיים או כאבים אז אני באמת לא יודעת מתי להחליט לקחת את זה בידיים .. בינתיים אעשה בדיקות .. היה גם עוד מומחה שניתח אותו לראשונה שאמר לי בזמנו ש- החל מ- 5 ס"מ זה כבר גבולי לניתוח האם יש למישהי עוד תובנות :? לגבי רופא פריון אין צורך אני אחרי 3 IVF שכשלו ובתחום הזה הרמתי ידיים . יש לי אוצרון בן 7 בבית .

 

[ר ו מ י ה]

ציסטה בגודל שציינת

בדרך כלל מחייבת ניתוח. את כן יכולה לנסות ולהיות בדיכוי של דקאפפטיל במשך מספר חודשים (עד חצי שנה) ולראות האם הציסטה קטנה, אך חשוב לציין שבגודל כזה שנחשב בינוני + הסיכוי לכך הוא נמוך.

 

[בואינג 707]

נראה שאת לא מתלבטת

נראה שאת יודעת מה את רוצה ומה את מרגישה, את לא רוצה ניתוח. איכות החיים שלך סבירה ואת לא מעוניינת להינתח. הייתי ממליצה לך על דיכוי בכפוף למגבלות הקרישיות יתר שלך כדי לנסות ולמזער את הציסטה. ובכל אופן, להיות במעקב רצוף אחת ל- חודשיים שלושה לודא שאין שינוי קיצוני בגודלה. בהצלחה