מתלבטת

[ס ק י ט ל ס]

מתלבטת ../images/Emo4.gif

בד"כ אני מפורום שכן, אבל הפעם יש לי התלבטות שונה, מקווה שאתם מקבלים גם אורחים

אני נשואה כבר קצת יותר מחצי שנה, את החתונה תכננו כמעט שנה ואנחנו יחד למעלה מ 4.5 שנים... ובכל זאת, יש בי תחושה שרק הולכת ומתגברת שאלו לא באמת החיים שאני רוצה לעצמי ולא זו הזוגיות שטובה לי. אנחנו רבים בלי הפסקה, בעיקר על דברים שקורים כתוצאה מהתנהגות המשפחה שלו, אבל לא רק. אם להיות אמיתית עם עצמי גם בתקופת ההכנות היו בי לבטים אבל הדחקתי אותם וחשבתי שהבעיות יפתרו (אולי בעצם לא באמת האמנתי בזה, אבל רציתי לקוות). ברור לי שאם אלו התחושות שלי עדיף לקום וללכת היום מאשר בעוד שנה- שנתיים עם ילד השאלה היא האם זה לא פרק זמן קצר מדי (של הנישואים) ע"מ לקבל כזו החלטה? הריבים שלנו נסובים בעיקר על השקפות עולם שונות בתכלית, נכון, ההבדלים היו ידועים גם קודם, נכון ההתלבטות היתה צריכה להגיע לפני כמה חודשים טובים ועדיין עדיף עכשיו מאשר מאוחר יותר או אף פעם לא... ההתלבטות היא איך באמת מחליטים שזהו, זה נגמר באמת... אילו אופציות (אם בכלל) הייתם ממליצים לי למצות ע"מ שלא ארגיש אח"כ חרטות על מעשה מסוג זה? דברנו כמה פעמים על ייעוץ, אבל בסופו של יום לא באמת הלכנו ואני בכלל תוהה האם יש טעם. ותודה למי שהגיע עד לכאן

 

[יוני יולי]

אני ממליצה לכם

ללכת יחד לייעוץ, לנסות לבדוק כיצד ניתן לפתור את הבעיות ואת המריבות, ובכלל לבדוק את עצמכם יחד, במקביל הייתי הולכת לייעוץ אישי(עדיף שכל אחד מכם יקח זאת לעצמו בנוסף לזוגי)... אחת הטענות שלי למי שהיה בזמנו בעלי זה על כך שהחליט לפרק את החבילה למרות שלטעמי ניתן היה לבדוק את הדברים בייעוץ זוגי ולא למהר כל כך להפרד... אז להתלבט זה בסדר אך עשי מעשה -מה גם שהרבה יותר פשוט לפרק כשההחלטה נעשית יחד.... בהצלחה לך

 

[ת פ ו Z י נ ה 4 2]

מצטרפת להמלצה של יוני יולי...

תתעקשי על ייעוץ זוגי ותדברי איתו על זה לא במהלך ריב אלא להיפך כשהדברים רגועים בינכם. תגרמי לו להבין שזה חשוב לך, שזה כדי להציל את הקשר שלכם, את המשפחה שלכם... על מנת לא להרגיש חרטה, תעשי כל מה שאת יכולה על מנת להציל. כשתגיעי למקום (בתקווה שלא תגיעי אליו) שבו תוכלי לומר לעצמך: "זהו, עשיתי הכול ואין עוד סיכוי", אז את צריכה לשקול מחדש את האופציות שלך ואת התחושות שלך... אני מאחלת לך רק טוב ושב"ה תגיעי למסקנה שתוביל אותך לאושר..

 

[רומנteaת]

אני רוצה להוסיף משהו על מה שנאמר עד כה-

תחליטו לכם על פרק זמן מסוים שאתם מקדישים לנסיון לשיקום (ייעוץ וכו', אני לא אחזור על הדברים)- כמה שנראה לכם שאתם מוכנים להשקיע, אבל בזמן הזה- אל תעשו ילד. אל. כי כמו שאמרת, זה באמת עדיף לגמור הכל בלי ילדים ולא עם.

 

[ש ו פ י ת]

רוצי לקנות אמצעי מניעה

לא משנה כמה התלבטות ישנה בנישואין הללו אל תעשי ילד לתוך הבלאגן רוצי לקנות אמצעי מניעה ואז תקבעו עם גורם טיפולי שמקובל על שניכם והופ תנו צאנס במידה ולא הצליח הדרך פתוחה לפנייך רק אל תצאי עם בטן ובהריון הסיוט הכי גדול להביא ילד לתוך גירושין בהצלחה יקרה שופית

 

[ו ו י נ ס ט ו ן]

אם את מוחקת

את המספר היחיד שכתוב בפוסט שלך (4.5), הייתי מהמר שאתם ביחד 15 שנים... 'רבים בלי הפסקה'... 'לבטים'... 'השקפות עולם שונות בתכלית'

אלו דברים שאת כתבת. תשמעי - ייעוץ יכול להרגיע את הריבים התכופים שלכם - אבל הם יצוצו שוב במוקדם או במאוחר. ייעוץ יכול לפתור לבטים מסויימים, אבל לא את כולם. ייעוץ לא יכול לגשר על השקפות עולם שונות בתכלית. בוקר טוב

 

[Bubble Girl 27]

אני לא יודעת בת כמה את וזה היה עוזר קצת

אני במקומך לא הייתי מתייאשת כל כך מהר בגלל ריבים ומחלוקות... תמיד יהיו... אני הייתי לוקחת אותו לייעוץ זוגי ומנסה לעשות הכל לפני שאני בכלל שוקלת גירושים. תמיד אפשר ללכת ולפרק הכל, אתם בקושי נשואים.. אומרים שהשנה הראשונה היא הכי קשה, אני לא יודעת אם זה נכון או לא אבל אני יודעת שנישואים זה קשה ודורש עבודה ויכול להיות שזה הפתיע אתכם. אני אומרת ייעוץ! ואם הוא לא מסכים, פסיכולוג/ית לעצמך כדי לראות אם יש מה בכלל לפתור ולהתמודד איתו. בהצלחה

 

[ס ק י ט ל ס]

תודה על התגובות

תודה לכולכם על התגובות, קודם כל אני אדגיש, ילד לא עלה על הפרק, ממש לא רלוונטי כרגע, אני לרגע לא חושבת ש"ילד יפתור את הבעיות" . מעבר לזה קצת פרטים, אני בת 27 הוא בן 30, אני לרגע לא חוששת מהלבד (למרות שאף פעם לא הייתי, ועדיין לא מודאגת) הוא מסכים לייעוץ, וקבענו יחד שנלך, אבל אף אחד מאיתנו לא באמת עשה משהו ע"מ להוציא את זה לפועל... אני אשמח לקבל המלצות על יועצים זוגיים / פסיכולוגים (עבורי לייעוץ אישי)

 

[גילי74]

אני אומר

שאין חמצן - אין חמצן, ואפשר למצוא הרבה תרוצים, אפשר לנשום לפרקים, אפשר למצוא ווסתים ובלוני חמצן על הדרך, אבל הראות כבר לא יהיו מלאות באוויר נקי, זה תמיד ישאר סוג של השרדות, ובאותה עת במקום אחר קיים חמצן מועשר, חמצן שיעורר את כל תאי המח, חמצן שיחדיר אוויר לכל התאים שהלכו לישון מזמן. חמצן ששכחנו שקיים - חמצן שעושה אותנו יפים יותר.

 

[ס ק י ט ל ס]

מדהים, כמה שפשוט הצלחת לקרוא אותי ../images/Emo10.gif

אין ספק שחוסר חמצן זו ההגדרה הכי טובה שאני יכולה לתת למצב שלי כרגע...

 

[Bubble Girl 27]

ואני אומרת

שנכון שכשנגמר נגמר אבל אני לא בטוחה ממה שהיא כתבה שנגמר... אני חושבת שיש יאוש קצת ואני חושבת שיש רצון לשבור מסגרת כי זה קל וכי היא צעירה. למה ישר ללכת למקום הזה במקום לבדוק עוד קצת אם אולי יש אפשרות להתחיל לנשום שוב? אני לא יודעת אני בעד לנסות הכל לפני שמפרקים חבילה כזאת, מילא סתם היו זוג וכו'... אבל נישואים? הם כבר שם הם עשו את הצעד למרות החששות והכל, כרגע אין להם מה להפסיד רק את הנישואים שלהם... אני אומרת פוש אחרון ואם גם אז אין אוויר אין חשק ואין אהבה יאללה ביי!

 

[פ ו ז מ ק]

"כשאין חצמן, אין חמצן" ? חס וחלילה !

שמע, אני מקווה שלא יוצא לך לצלול. כי במקרה כזה, אתה תטוס למעלה מעומק מסוכן ותקרע לעצמך את הריאות. לא חבל ? כשאין חמצן, נלחמים על כל שאיפה. לא מרימים ידיים ואומרים "אין חצמן, נו, אין, מה אתם רוצים ממני". הדוגמא שלך היא דווקא מצויינת בשביל להמחיש ש - נכון, לפעמים אנחנו מרגישים חנוקים, אבל אסור לנו, פשוט אסור, להרים ידיים בביטול ולהגיד "נו, לא נורא". שמע, נישואין זה לא קשר של ידידות ואפילו לא זוגיות של זוג חברים. אני לא יודע איך אתה מסתכל על זה, אבל מבחינתי נישואין זה החלטה משותפת של שני אנשים לקשור את גורלם זה בזו וזו בזה. אז, נכון, לפעמים יש קשיים. בעצם, תמיד יש קשיים. מי שסיפר לך שחיי הנישואין זה "walk in the park" - שיקר לך. מילא אם הם היו אחרי נסיון לטפל בבעיות והיו מגיעים להסכמה והבנה (או גם בלי הסכמה / הבנה אבל לכל הפחות אחרי נסיון לתקן, לדבר, לטפל בבעיות!!). כולה נישואין של חצי שנה. עוד לא התחילו את חיי הנישואין. וכבר אתה שולח אותה להתגרש ? סקיטלס - כמו שכתבו לך כבר. לנתץ, לשבור, להרוס, להחריב, לכסח, לפוצץ ולשרוף תמיד אפשר. אני כותב לך את זה ממקום מאוד אמיתי - אל תעשי את הצעד המהיר הזה, בלי לנסות לפחות ללכת לייעוץ. אף אחד לא עושה את הצעד ? זה אומר שגם את לא עושה אותו. תחשבי עם עצמך למה, ואז תעשי את הצעד הזה. הרי כן התחתנתם. כן יש שם אהבה, קשר טוב, זוגיות.. לכל הפחות תנסו. את חייבת את זה לעצמך, לקשר שלכם, ולבעלך. ** כל מה שכתבתי כאן כמובן וכמובן לא תקף במקרים של אלימות מילולית / פיזית, שבהם, אני חושב, אין מקום לתיקון.

 

[טלה המקורי]

השנים הראשונות בחיי הנישואים הם הקשות ביותר,

לכן צריך המון סובלנות ואורך רוח,כמובן שחיי נישואים מוצלחים מושתתים על תקשורת בריאה עם בן הזוג והמון התפשרויות לכן אני ממליץ לך בחום לקחת יועץ נישואים טוב שידריך אתכם בדרככם החדשה והקשה וכמובן בעניין הילדים פשוט תמתינו קצת,ילדים הינם פירות האהבה וחבל להביא אותם לעולם לא בשל. אז במילים אחרות שיהיה המון בהצלחה בחיי הנישואים ו-welcome to the club

 

[dokishot]

ומה איתו?

היי, אני רואה שהתייחסת בעיקר לעצמך, אבל מה הוא אומר כל המצב? האם הוא באמת יודע שאת מרגישה ככה תקופה ארוכה? האם יש לו הסברים או דיעה על המצב? (ואני לא מתכוון ל"יהיה בסדר, אנחנו אוהבים" וכדומה...אלא אמת עמוקה). אני מגיע ממצב דומה לשלך ועולות לי אלפי שאלות עבורך, שאלות שאני שואל את עצמי... אשמך להרחיב אם תפני אלי. נגעת ללבי.

 

[shon שון]

רק אל תעשי ילדים

עד שלא תהיי בטוחה שזה זה לתמיד

 

[HADARIהדרי]

לדעתי ...

את צריכה לחשוב טוב טוב אם האהבה חזקה יותר מהכל, ואם שווה לחיות לתמיד עם תחושה לא נעימה בבית. אני מבינה שאין לכם ילדים, אז זה הזמן הכי מתאים לגרושים ... מצד שני חבל להרוס. תחשבי עם עצמך, אם האהבה הזאת גדולה מספיק בשביל לכסות על כל הריבים, תנסו לפתור את הבעיות, טיפול זוגי, שיפור התקשורת ביניכם וכו'. אני אומנם צעירה, אבל את הריבים שהיו בין הוריי, אני לא מאחלת לאף ילד לראות. אל תלדי ילדים לבית שרק כעס יש בו.

 

[cottoneyejoe]

אולי אתם ילדותיים ולא יודעים לקחת אחריות

הכי טוב יעוץ זוגי כדי לפתור בעיות.

 

[שי השקעות]

לדעתי כדאי לך ללכת לייעוץ

כמו שמשהו שמתעסק בהשקעות למשל הולך ליועץ השקעות. ולמי שיש בעיות בשניים הולך למומחה שיניים.

 

[ס ת י ו 5]

6 חודשים

6 שנים. 60 שנה. ההחלטות שלך הם רק שלך. על ההחלטות שלך יש לך בלעדיות. יהיה בך כוח להחליט שניה אחת אחרי שתדעי שעשית הכל בשביל לנסות להחזיר אליך את הזוגיות הטובה עליה את חולמת ואת החיים שרצית בשבילך. בהצלחה.

 

[פ ו ז מ ק]

כתבת שם, אולי בלי לשים לב, משפט מפתח

"עשית הכל בשביל לנסות להחזיר אליך את הזוגיות הטובה עליה את חולמת ואת החיים שרצית בשבילך." לצערי, אני רואה את זה גם על עצמי, יש גירושים והליכי גירושים רבים שבהם לא רק שלא היה "עשית הכל", בשביל זה, אלא שלא היה כל נסיון. אז, כן, אם אחרי שעושים הכל ועדיין אין מצב, לצערנו, כמובן, זה נישואין שנכשלו או בדרך לשם. אבל אם עוד לא עשינו הכל ?