מתלבטת איך לנהוג?

מתלבטת איך לנהוג?

אני נשואה הרבה מאוד שנים - מעל 20 שנה - בן זוגי הוא לא איש שיחה, אדם שאין לו בכלל חברים, וקשה לו מאוד ליצור קשרים עם אנשים. הבעיה היא שבזמן מריבות וויכוחים הוא מגיע לרמות שקשה לתאר. לדוגמא הוא יכול להתפרץ ולצעוק (אין לו שום בעיה לצעוק בנוכחות הילדים) שאני מתעללת מינית בבני, אני מתעללת עד מוות בבנותי, אני משפילה את בנותי, וכו'. חשוב לי לציין שהקשר ביני לבין ילדי הוא קשר מעולה ומהווה ממש מודל לחיקוי. הקשר של בעלי עם הילדים רחוק מלהיות כמו הקשר שלי ושלהם. הוא לא מנהל איתם שיחה, לא מתעניין וכו'. היום כשהם גדולים יותר הם לא נוטים לשתף אותו במה שעובר עליהם לטוב או לרע, בעוד שאני שותפה לכל מה שעובר עליהם. חשבתי הרבה פעמים על אפשרות של פירוק הקשר, אך מסיבות כלכליות זה לא ניתן. מה לדעתכם אני צריכה לעשות? אין באפשרותי ללכת לייעוץ. מה עוד שבזמנו ניסינו ושום דבר לא עזר.
 
יערה,

היות שייעוץ כבר ניסיתם, ומסיבות כלכליות אינך רוצה להתגרש, נותר לך רק: להמשיך לחיות את חייך, להמשיך בקשר טוב עם ילדייך ולהתעלם ממנו כאשר יש לו התפרצויות זעם. אם לא תעני - הוא יירגע או פשוט יראה שאין מענה. מאידך, מדוע את צריכה לשאת התנהגות שכזו? דברי איתו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים שאינך מסכימה להיות שק האיגרוף שלו. יכול להיות שיש לו משבר גיל ה 40 + ואינו יודע להתמודד עם זה. הוא גם מבין את קרבתך הרבה לילדים ומקנא. שוחחי איתו והסבירי לו שזו המשפחה של שניכם ויש לעבוד על הקשרים המשפחתיים עם כולם. כך גם הוא יוכל להנות מהפירות. הסבירי לו שאם ישקיע - יצא מורווח מכל הבחינות. ואם בכל זאת אין עם מי לדבר, חיי את חייך והתעלמי ממנו בכל הנוגע להתפרצויות הזעם. בהצלחה
 
ו....ייתכן

שעלייך לעשות מעשה למען ילמד לקח. אל תזמיני אותו שולחן לאכול, אל תכבסי לו, אל תשתפי אותו בכל הקורה עם הילדים, השתדלי לא לבקש עזרתו בכלום. אז, הוא ירגיש בצד ואולי יעשה חושבים. ישנה התנהגותו ויישתפר. או שיחליט שהוא מיותר בביתכם. בכל מקרה, עליו לשנות גישה. לפעמים בדרך הקשה משתפרים ולומדים להסתכל על דברים ממקום אחר. אני בכל אופן הייתי נותנת לו שיעור טוב. או שישתפר, או שיעזוב וילך. ככה אי אפשר להמשיך להתנהג, לא איתך ולא עם הילדים.
 
במה שקורה עם הילדים

אני כמעט ולא משתפת אותו, הענין הוא שזה גם לא כל כך מעניין אותו. הוא לא מגלה שום ענין. אם ילדי משתפים אותו, אז הוא שומע ואם לא אז לא. זה ממש לא אכפת לו. כך זה נראה בכך אופן. במשך השנים הרבה מאוד פעמים אמרתי ואמרתי דברים, והיום הוא טוען למשל שההתפרצויות שלו קורות לעיתים רחוקות בהשוואה למה שהיה פעם. ובזה אני צריכה להתנחם
 
כשאני מדברת איתו הוא טוען שאני

מביאה אותו להתפרצויות. ההתפרצות האחרונה היתה כי ביקשתי שיזרז את בנינו הקטן שיצא מהאמבטיה... ואז שמעתי איך אני מתעללת ומשפילה את ילדי...
 
אני הגעתי היום למצב שאני

באמת רוצה לחיות את חיי. ולהנות עד כמה שניתן. הענין הוא שאני מחפשת כבר זמן רב קבוצה של אנשים במצבי. כלומר לא גרושים לא פרודים אבל לא טוב להם עם בן הזוג ומסיבות אילו ואחרות הם נשארים בבית. ואולי יש קבוצה שיוצאת יחד לסרטים להצגות להרצאות וכו' הבעיה היא שאני לא מוצאת.
 

seeyou

New member
מעל 20 שנה נשואים זה משמעותי

עושה לי רושם שאת סוג של אישה המתאקלמת מהר לכול מצב חדש את קצת חריפה,מלאת-חיים מצד שני , ייתכן שאת: דרוכה ועצבנית חטטנית כול הדברים העלו גורמים למשבר בזוגיות לא ברור לי עדיין מה היתה כבנתו של הבעל: "שאני מתעללת מינית בבני".... מכול המכתב שלך זה צורם זה לא סתם משבר גיל ה-40 שלו-יש מעבר. יוסי
 
אני חושבת שמצב כזה

הוא בלתי נסבל , וחייבת להיות איזה שהיא דרך לשינוי , אחרת תאלצי וחיות עם אדם בעל אישיות מעוותת כל חייך וזה עלול להיות דבר איום ובלתי אפשרי . הבעייה היא כמובן לא רק היחס כלפיך , אלא שכאן יש בעיה משפחתית כוללת , ויחס משפיל כלפי ילדיך , דבר שהוא בלתי נסלח . הילדים גדלים באוירה איומה , ואני לא רואה שום פתרון אחר זולת מחשבה על פרידה ( תסלחי שאני מציעה דבר שהוא קיצוני , אבל עם כל המשפחה נמצאת במצב קיצוני של סבל והשפלה , התנהגותו המשפילה פוגעת במכלול הכולל של כולם . גם כאשר הילדים יגדלו ואפילו יעזבו את הבית , הם ימשיכו לסבול ולהתבייש באבא גס ואלים מילולית , שמעמיד את כל המשפחה במצב משפיל ובלתי בריא , ואת תאלצי לבלות את שארית חייך עם אדם שכזה . אם לא תעשי מעשה כיום , תצטערי בעתיד, וכאשר תסתכלי אחורה ותעשי חשבון נפש עם עצמך , המאזן יהיה שלילי . מצפה לכולכם עתיד לא זוהר , ולמעשה למסגרת משפחתית כזאת אין כל עתיד. תסלחי לי שאני מתנסחת כך , אבל אני המומה .
 
אני חיה עם אדם בעל אישיות מעוותת

כבר הרבה מאוד שנים, כמו שציינתי מעל 20 שנה... לילדי אני מנסה לתת את המקסימום כדי שיחיו באווירה נעימה עד כמה שזה ניתן. לפרק את החבילה הזו, מבחינה כלכלית היום מסיבות שונות זה ממש לא ניתן... אין לי ספק שאין כל עתיד ורוד בהיר או כהה לזוגיות כזו. ולכן אני מחפשת רעיונות איך להפיק את המכסימום ממה שיש. אל לך להיות המומה, גם את נחת זרועו כבר הרגשתי פעמיים בעברי... היום הוא טוען שהוא לא יחזור על זה, וזאת הודות להתערבותם של ילדי הבוגרים... רק היום היתה לי על כך שיחה עם אחד מילדי, העלתי את הענין ואמרתי שמתגנב החשש לליבי שמא הוא יחזור למעשיו, והתשובה שקיבלתי היא שהיום הוא לא יעז כי ברור לו, שגם הקשר המזערי שיש לו עם ילדי לא יהיה במקרה והוא יעשה זאת, אני גם הבהרתי לו בזמנו, שאם הוא יחזור שוב על מעשיו אפנה הפעם למשטרה, ואין לי ספק שהוא יעצר, והוא יודע שיש לו הרבה מה להפסיד בכך מעבר למשפחה... אני פשוט לא רוצה לפרט מה יש לו להפסיד.
 
באמת רציתי להפנות אליך את השאלה

מה חושבים הילדים . את מציינת שהם כבר גדולים ( לא קטינים ) , ומזלך שהם לא יצאו ניזוקים מכל האוירה הזאת ( או שאני טועה ) . בכל אופן , אני מאוד מקווה בשבילם שהם לא יצאו ניזוקים , כי לשמוע שטויות כאלו , רמיזות להתעללות מינית , ובכלל התבטאויות מהסוג הזה , אני לא מקנאה לא בך ולא בהם . פשוט נסחפתי ואמרתי לך מה אני הייתי עושה אם הייתי במצב שכזה . אם אין לך שום אפשרות לפרק את החבילה , אז תשתדלי להיות איתו כמה שפחות בקשר , למעט דברים שהם הכרחיים , ותנסי לחיות את חייך בלי קשר לחייו , למרות שזה קשה מאוד לחיות בצורה כזאת באותו בית . בנוסף על כך תדאגי לעצמך ולטיפוח אישיותך - תצאי לחוגים , לחברות , אולי תלמדי משהו בשביל הנשמה , תצאי עם חברות , תתמקדי בילדים, ותשתדלי להנות מהחיים , כאילו הוא משהו משני ומינורי . כך תוכלי להיות כמה שיותר עסוקה בלי קשר אליו , ותנסי למלא את חייך בתוכן. מקווה שתצליחי .
 
על פניו נראה לי שילדי לא ניזוקו

הם מתפקדים מצויין ולעניות דעתי הם משמשים תמיכה אחד לשני. הענין הוא איך ממלאים את החיים בתוכן?
 

seeyou

New member
"החשש לליבי שמא הוא יחזור למעשיו"

"רק היום היתה לי על כך שיחה עם אחד מילדי, העלתי את הענין ואמרתי שמתגנב החשש לליבי שמא הוא יחזור למעשיו, והתשובה שקיבלתי היא שהיום הוא לא יעז כי ברור לו, שגם הקשר המזערי שיש לו עם ילדי לא יהיה במקרה והוא יעשה זאת, אני גם הבהרתי לו בזמנו, שאם הוא יחזור שוב על מעשיו אפנה הפעם למשטרה, ואין לי ספק שהוא יעצר, והוא יודע שיש לו הרבה מה להפסיד בכך מעבר למשפחה.." סתם שאלה כמה זמן עבר מהפעם האחרונה שהרים יד עליך? מה גרם לך להעלות את הנושה לשיחה עם אחד הילדים.? למה את אומרת :" הקשר המזערי שיש לו עם ילדי ..." הם לא גם הילדים שלו?
 
מאז שהוא הרים יד בפעם האחרונה

עברו מעל ל 10 שנים. האם זה אומר משהו לגבי העתיד? אני לא יודעת... בגלל אופיו ואולי בגלל דברים נוספים בו שאיני יודעת הקשר שלו עם הילדים הוא קשר מיזערי, כן לא טעיתי, הם לא משתפים אותו במה שעובר עליהם, הוא גם לא מתעניין, הוא אף פעם לא היה להם אבא שישחק איתם, שישוחח איתם, שישכיב לישון, אני לא יודעת אם זה נובע מזה או לא. עם אחד מילדי הבוגרים אני משוחחת על כך, כי היא משמשת לי אוזן קשבת, מייעצת ומרגיעה.
 

seeyou

New member
עברו מעל ל 10 שנים?-


אני חושב שאת דוחפת את גרושים-(סליחה-זו תחושת בטן שלי) מהכורסה שלי לא יכול להבין את גישתך בעלך "השתנה קצת" במשך 10 השנים האחרונות אז למה לעלות נשכחות? אני חושב שיש דבר(ים) אחר(ים) שאת לא מוכנה לציין. אישה אשר מסופקת(במובן הרחב של המילה)-לא צריכה לשמור בזיכרונה מה שקרה לפני 10 שנים-אלא מה טוב לה עכשיו. אני לא מגן עליו-הוא מתנהג כאב באופן הצר של המילה. ראית עם מי יש לך עסק למרות זאת המשכת להביא ילדים לעולם. לעניות דעתי,המצבכם יחמיר בעתיד, כאשר הילדים יעזבו את הבית. נכון למדוד "זוגיות טובה" אחרי גיל 40 ולא בגיל 20. Immature love: I love you because I need you. Mature love; I need you because I love you.
 
נכון שהאלימות הפיזית פסקה לעת

עתה אבל מה עם אלימות מילולית ואלימות נפשית? האם הם לא משפיעים על אדם?
 

seeyou

New member
צודקת-../images/Emo140.gif-אבל,האם הזכרת בשיחה עם

הילדים רק מה שקרה לפני 10 שנים או כול המכלול של היחסים בינך לבינו?
 
אני לא בטוחה שאני מסתגלת מהר

לכל מצב. אני פשוט עשיתי לעצמי חשבון שאין באפשרותי לפרק את הקשר הזה, ולכן אין לי ברירה, אם אני עצבנית? אני לא בטוחה - אני חושבת שפעם זה גרם לי להיות עצבנית, אחרי מריבות מהסוג שציינתי, היום כבר לא, היום אני מרחמת... "אני מתעללת מינית בבני..." כשביקשתי דוגמאות, התשובה היתה שהוא לא חייב לתת לי דוגמאות, אמרתי זה בדיוק כמו שתבוא ותאשים אותי ברצח וישאלו את מי רצחתי תגיד אין דוגמאות. בכל אופן הוא לא יודע לתת דוגמאות. ולכולנו בבית ברור שהוא אומר דברים כי בא לו להגיד אותם אבל הדברים הם פרי דמיון פורה בלבד. אני בהחלט מסכימה שזה לא משבר גיל ה 40 זה הרבה מעבר לכך. הוא בא מבית של הורים גרושים, ומי ששלט בחייו היו אמו ואחותו. וגם כשהם פגעו בי והעליבו אותי כי אני לא הייתי פרי הבחירה שלהן, הוא תמיד שתק... ולי הוא סיפר שהוא לצידי וכששאלתי למה אתה נותן להם לפגוע בי כך? הוא טען שהוא עונה להן כשאני לא נמצאת... על כך נאמר אשרי המאמין. היום הוריו נפטרו, וילדי שהם מעל גיל 18 החליטו שהם לא רוצים שום קשר עם משפחתו.
 

1רגיעה

New member
אל תתרגשי ...

מכירה את זה שבשעת הקריזה נאמרים דברים .... מזל שיש לך ילדים מקסימים שיש לך קשר טוב איתם תמשיכי לחיות את חייך.... אולי יקרה הנס ובעלך יבין שהוא צריך להשתנות למרות שקשה להשתנות אך קוראים ניסים בעולם גם אני הייתי רוצה ללכת לקבוצות תמיכה לזוגות במשבר כי העליות והירידות האלה נמאסות כבר בעלי עושה המון למען בני , אך במקביל ....אני לא מבינה אותו מזדהה איתך נשמה
 
את עדין מאמינה בניסים???

אני הפסקתי להאמין ולצפות לניסים אחרי למעלה מ 20 שנה! ניסים, שינוי??? אין סיכוי. אם תדעי על קבוצת תמיכה אשמח את תיידעי אותי.
 
למעלה