מתכננת טיול בלעדיי
שלום לכולם,
רוצה לשתף אתכם במשבר בזוגיות ולשמוע את דעתכם בנושא.
אני ובת זוגי בני 25, וביחד מעל 5 שנים.
לפני כחצי שנה היא החליטה לטוס לטיול של חודש וחצי באוסטרליה, והציעה לי להצטרף. אני סרבתי מכל מיני סיבות, לא חשבתי שיסתדר לי לגמרי עם העבודה, ולא הייתי בטוח אם זה טיול שמתאים לי (הרבה טראקים וספורט). היא שאלה אם זה יהיה בסדר מבחינתי שהיא תטוס בלעדיי ואמרתי שכן.
היא התחילה לחפש שותפים באינטרנט, ולתכנן את הטיול. היא הכירה שותפה ותכננה לטוס איתה, ואחרי כמה שבועות השותפה ביטלה והיא הייתה צריכה לחזור לחיפושים. ואז היא מצאה שותף.
היא והשותף סגרו שהם מתכוונים לטוס ביחד, וקנו כרטיסים, ואני אמרתי לה שמפריע לי שזה שותף ולא שותפה. היא אמרה שהיא מבינה אבל שזה מה שהסתדר. יש עוד כחודשיים עד הטיול, ובינתיים היא והשותף מתכתבים בהודעות בסלולרי באופן קבוע על בבסיס יום יומי, לטענתה בענייני הטיול.
לפני כחודש אני החלטתי לשנות את דעתי, גם בגלל נושא השותף, ואמרתי לה שאני כן רוצה להצטרף אליה. אבל עכשיו היא כבר לא רוצה שאני אבוא. היא חושבת שאני עושה את זה מהסיבות הלא נכונות (קנאה), ושזה לא טיול שמתאים לי (כמו שאמרתי לה בהתחלה), ושאם אני אבוא שנינו לא נהנה וזה יהרוס לה את מה שהיא מתכננת כבר הרבה זמן.
למרות הרבה בכי מצידי והסבר כמה קשה לי עם המחשבה שהיא טיסה בלעדיי עם מישהו אחר, דעתה בעניין לא השתנתה.
היא כן מבטיחה שלא יקרה שום דבר בטיול שהוא מעבר ללטייל, שהיא לא מעוניינת באנשים אחרים, אלא רק במישהו בראש כמו שלה לטיול כזה. היא גם דואגת להזכיר ולדבר על העתיד המשותף שלנו וכמה זה חשוב לה ושהיא רואה אותנו מקימים משפחה ביחד.
אבל היא לא מוכנה לוותר על לטוס עם השותף או לאפשר לי להצטרף.
הנושא כבר עלה בשיחות ביננו כמה פעמים ועכשיו כבר מביא לכעס מצידה, על כך שאני גורם לה לרגשות אשם והורס לה את ההתרגשות. היא רמזה שהיא לא תוכל להמשיך להיות איתי אם אני אמשיך לגרום לה להרגיש ככה. היא הציעה לי ללכת לפסיכולוג בגלל הדכאון והעצבות שהמצב הזה הכניס אותי אליו...
עכשיו המחשבות באות אליי בגלים, לפעמים פשוט בא לי לסיים את הקשר בגלל זה, כי קשה לי שמי שאני אוהב אומרת לי שהיא מעדיפה לא לטוס איתי, ומוכנה לשים אותי במצב שהוא כל כך קשה לי. מצד שני, חוץ מנושא הטיול, הקשר שלנו עובד ממש טוב, וכבר 5 שנים שאנחנו שומרים על התשוקה והאהבה ביננו, ואנחנו מוצאים התאמה בהמון תחומים משותפים.
מה אתם חושבים? מה הייתם עושים במקומי? האם היא צודקת ואני מגיב בהגזמה? אני פשוט צריך להבליג על זה? או שאולי מה שהיא עושה לא מקובל במערכת יחסים?
אודה למגיבים.
שלום לכולם,
רוצה לשתף אתכם במשבר בזוגיות ולשמוע את דעתכם בנושא.
אני ובת זוגי בני 25, וביחד מעל 5 שנים.
לפני כחצי שנה היא החליטה לטוס לטיול של חודש וחצי באוסטרליה, והציעה לי להצטרף. אני סרבתי מכל מיני סיבות, לא חשבתי שיסתדר לי לגמרי עם העבודה, ולא הייתי בטוח אם זה טיול שמתאים לי (הרבה טראקים וספורט). היא שאלה אם זה יהיה בסדר מבחינתי שהיא תטוס בלעדיי ואמרתי שכן.
היא התחילה לחפש שותפים באינטרנט, ולתכנן את הטיול. היא הכירה שותפה ותכננה לטוס איתה, ואחרי כמה שבועות השותפה ביטלה והיא הייתה צריכה לחזור לחיפושים. ואז היא מצאה שותף.
היא והשותף סגרו שהם מתכוונים לטוס ביחד, וקנו כרטיסים, ואני אמרתי לה שמפריע לי שזה שותף ולא שותפה. היא אמרה שהיא מבינה אבל שזה מה שהסתדר. יש עוד כחודשיים עד הטיול, ובינתיים היא והשותף מתכתבים בהודעות בסלולרי באופן קבוע על בבסיס יום יומי, לטענתה בענייני הטיול.
לפני כחודש אני החלטתי לשנות את דעתי, גם בגלל נושא השותף, ואמרתי לה שאני כן רוצה להצטרף אליה. אבל עכשיו היא כבר לא רוצה שאני אבוא. היא חושבת שאני עושה את זה מהסיבות הלא נכונות (קנאה), ושזה לא טיול שמתאים לי (כמו שאמרתי לה בהתחלה), ושאם אני אבוא שנינו לא נהנה וזה יהרוס לה את מה שהיא מתכננת כבר הרבה זמן.
למרות הרבה בכי מצידי והסבר כמה קשה לי עם המחשבה שהיא טיסה בלעדיי עם מישהו אחר, דעתה בעניין לא השתנתה.
היא כן מבטיחה שלא יקרה שום דבר בטיול שהוא מעבר ללטייל, שהיא לא מעוניינת באנשים אחרים, אלא רק במישהו בראש כמו שלה לטיול כזה. היא גם דואגת להזכיר ולדבר על העתיד המשותף שלנו וכמה זה חשוב לה ושהיא רואה אותנו מקימים משפחה ביחד.
אבל היא לא מוכנה לוותר על לטוס עם השותף או לאפשר לי להצטרף.
הנושא כבר עלה בשיחות ביננו כמה פעמים ועכשיו כבר מביא לכעס מצידה, על כך שאני גורם לה לרגשות אשם והורס לה את ההתרגשות. היא רמזה שהיא לא תוכל להמשיך להיות איתי אם אני אמשיך לגרום לה להרגיש ככה. היא הציעה לי ללכת לפסיכולוג בגלל הדכאון והעצבות שהמצב הזה הכניס אותי אליו...
עכשיו המחשבות באות אליי בגלים, לפעמים פשוט בא לי לסיים את הקשר בגלל זה, כי קשה לי שמי שאני אוהב אומרת לי שהיא מעדיפה לא לטוס איתי, ומוכנה לשים אותי במצב שהוא כל כך קשה לי. מצד שני, חוץ מנושא הטיול, הקשר שלנו עובד ממש טוב, וכבר 5 שנים שאנחנו שומרים על התשוקה והאהבה ביננו, ואנחנו מוצאים התאמה בהמון תחומים משותפים.
מה אתם חושבים? מה הייתם עושים במקומי? האם היא צודקת ואני מגיב בהגזמה? אני פשוט צריך להבליג על זה? או שאולי מה שהיא עושה לא מקובל במערכת יחסים?
אודה למגיבים.
