בשמחה, אוכלת כיום רק חומוס ביתי
אתחיל בשאלת ההקפאה:
מניסיון אישי, אפשר להקפיא את המוצר המוגמר אבל הוא מאבד קצת מהטקסטורה שלו וצריך להעביר אותו שוב תחינה כדי לרע
אני מעדיפה לבשל את גרגרי החומוס ולהקפיא אותם עם המים של הבישול במנות קטנות, (הסבר לשמירת המים יינתן בתהליך ההכנה) להפשיר כל פעם מנה ולאז להכין את הממרח עצמו, כל פעם כמות שתספיק ל4 ימים עד שבוע מקסימום.
חשוב לי לציין, שלחומוס ביתי יש חיי מדף מאוד קצרים.
ועכשיו לתהליך ההכנה שיפתיע אותך כמה הוא פשוט.
דבר ראשון שצריך הוא מאבד מזון או בלנדר שניהם יעשו את העבודה.
וסיר (עדיפות לגדול, כדי לבשל כמות גדולה במכה ואז להקפיא, כי זה החלק הכי מייגע צורך זמן ומשאבים בתהליך)
המרכיבים:
גרגרי חומוס, (יבשים או קפואים, גדולים או קטנים, אין לי אישית העדפה)
מים לבישול (אני אוהבת להוסיף להם עלי דפנה ופלפל אנגלי)
טחינה גולמית (ממליצה על מלאה),
מלח,
מיץ לימון,
שום כטוש,
כמון.
כמויות...? תלוי כמה את מכינה. וכמובן כמו כל "סבתא טובה" לפי הטעם!
ולתהליך ההכנה
מתחילים בגרגרי החומוס, אם הם יבשים הם יצטרכו השריה של לילה לפני הבישול, אם הם קפואים אפשר ישר לעבור לשלב הבישול.
הבישול הוא בישול ארוך מאוד, יכול לקחת כמה שעות טובות....(אני בדרך כלל מתחילה בבוקר ומסיימת אחר הצהריים)
לאורך הבישול, אני משלימה מים רותחים מקומקום חשמלי כדי שלא יגמרו.
הבישול מסתיים כשהגרגרים ממש נימוחים. (מקררים אחד מחת למים קרים ומועכים בין האצבעות ואז זה אמור להיות נמעך בקלות)
למי הבישול אני אוהבת להוסיף עלי דפנה וגרגרי פלפל אנגלי אבל ממש לא חובה, אני לא מוסיפה מלח)
(אחרי הבישול זה השלב שאני מחלקת למנות ומקפיאה)
ולחלק המהנה והקצר.
מסננים את הגרגרים מהמים אבל שומרים את המים.
מעבירים את הגרגרים לבלנדר (או מעבד מזון או כוס של מאבן מזון ידני)
מוסיפים מעט ממי הבישול, מלח, כמון, שום ומיץ לימון ומעבדים למשחה.
מוסיפים לפי הטעם גם מעט טחינה גולמית (בערך ככף לכוס משחה)
זה השלב שמתאימים לטעם שלך.
יותר מים יותר נוזלי, .
כל השער בהתאם לטעם, טועמים ומחליטים מה חסר.
כדי לקחת בחשבון שאחרי קירור, החומוס מתקשה מעט. הופך ליותר סמיך וקרמי מהמרקם המקורי.
וזהו יש לך חומוס ביתי נהדר.
