מתי עשיתם לאחרונה

[m i c h a l i]

מתי עשיתם לאחרונה

משהו בשביל עצמכם? נטו לכם כהורה... ולמה זה כל כך קשה?

 

[עוגיייייייייה]

כלום

למען עצמי. אולי כי תמיד אנחנו רואים את ילדינו מעל הכל, לפני הכל, ורק הכל. אולי כי עצם המחשבה שאנחנו נותנים לילדים עושה לנו טוב בלב, והטוב בלב זאת התמורה האישית. לא שזה תירוץ לחוסר עשיה/פירגון לעצמנו. מי יודע, אולי יום אחד נתפנה מגידול ילדינו ונפנה לטיפוח עצמנו, אם כי על מי אני עובדת, כשיסתיים גידול הילדים, נתחיל לגדל נכדים (אמאאאאאאאאאא, תעצרו ת'עולם....

) ראית איזה מזג אויר משגע יש בחוץ? חמימות כזו של שמש סתוית...אז פירגנתי לעצמי 10 דקות בין לבין. היה שווה.

 

[m i c h a l i]

ולמה בעצם?

למה לחכות ל"יום אחד" ולא להחליט שהיום הוא "היום" ? נכון שהנתינה לילדים מעשירה גם אותנו כהורים אבל מה עם דברים שכבר שכחנו שאנחנו צריכים? משהו לנפש... קצת לנשמה... משהו שממלא את המצברים כדי שיהיה לנו את הכוח לעשות למענם. הכל עיניין של סידרי עדיפויות האמיני לי. דברים שחשבתי שאין לי בשבילם זמן כי : כך וכך וכך ( לא חסרים תירוצים כשרוצים) פתאום גיליתי שזה כן אפשרי וכן אפשר לשלב בין השניים רק צריך להחליט שמגיע לנו אם לא עכשיו אז מתי? אגב, נכדים זה צ'ופר (ככה אבאמא שלי אומרים) לא צריך לגדל ולחנך אותם... רק לכייף

(געגעתי לך מאד מאד מקווה שניפגש בסוף השבוע הזה...

)

 

[עוגיייייייייה]

כשאת צודקת

אז את דפנטלי צודקת.

אני כנראה בשלב תירוצי ה-"אין לי זמן לנשום". מאליש, גם זה יעבור. לגבי געגועייך, טוב נו, שלי יותר, אבל אין משווין בין חברין, נכון?

והסופ"ש הזה....אם נרצה אין זו אגדה. ("הפתגמים" בהשראת השעה והעייפות)

 

[ליאור30]

היי מיכלי, יפה מצידך שאת מפיחה קצת

חיים בפורום... אז ככה, לפני שבועיים בערך אזרתי אומץ ופתחתי כרטיס באחד מאתרי השידוכים הוירטואלים..יצאתי קצת (לא משהו ששווה לרוץ לספר לחבר'ה עליו) אחרי תקופה ארוכה שממש לא יצאתי, כול היום בית ועבודה וכמובן הילד וזה דווקא רענון נחמד. הגעתי למסקנה שאני חייבת לעשות גם משהו לעצמי והילד שלי יגדל ויום אחד תהיה לו בעזרת השם חברה וחברים וחיים חברתיים משל עצמו ואני מה? אזדקן לבד ובגיל 50 אני יתחרט שלא היו לי חיים בגיל 33?? אז נכון שדי קשה למצוא אהבה בדרך הזאת, קצת כמו לחפש מחט בערמה של שחת אבל לפחות אני יוצאת ומתאוורת קצת.. זהו.

 

[orly 12]

היי ליאור

שמחתי לקרוא שלא אני היחידה שמתייבשת בבית, עוד לא הגעתי למצב של לצאת מהקונכייה,אבל קראתי את דברייך ומה שיש לי לומר- כל הכבוד על היוזמה והדאגה לעצמך.

 

[m i c h a l i]

אורלי שאלה לי עבורך

מה את עושה למענך? אין צורך לצאת לדייטים או להירשם למערכת היכרויות ( למרות שזה נחמד לא מצאתי עיניין רב בגברים שם... היה נחמד לצאת מדי פעם ותו לא) מה לגבי איזה קורס חדש באיזור מגורייך? מהם התחביבים שלך? ומה את עושה כדי לפתח אותם או להעשיר אותם? לפעמים דווקא במקומות האלה קל יותר להכיר אנשים (גברים ונשים) מכיוון שתחום עיניין משותף אחד לפחות כבר יש. חישבי על זה

 

[orly 12]

טוב אז ככה

לאחר גירושיי עברתי מהמרכז לצפון, והייתי מאוד עסוקה במעבר ובקליטה של הבת שלי בבית הספר, המעבר עבר בהצלחה והיה מאוד נכון והבת שלי השתלבה נהדר, ועכשיו אני פנויה לעצמי, אז אני כמעט ולא מכירה פה אנשים מלבד הורים של ילדים מהכיתה של הבת שלי, ומאוד עסוקה בלמצוא עבודה, אבל מכיוון שנוצר אצלי מקום שאני רוצה למלא בקשרים חברתיים שלי (לאוו דווקא קשרים רומנטיים, בשלב זה בחיי אני מרגישה שזה עוד לא נכון לי), אז אני בודקת ומחפשת את הדרך, לפעמים יש רגעי תסכול כי אני עוד לא עובדת וזה גם מפחיד מבחינה כלכלית, אז אני לאט לאט מגששת ובודקת מקומות ליצירת קשרים חברתיים, בשלב ראשון נרשמתי למכון כושר פה באיזור, ואני מאמינה שאם יש רצון ועשייה זה יקרה.

 

[m i c h a l i]

שמחה לשמוע ../images/Emo45.gif

שיהיה בהצלחה

 

[m i c h a l i]

כל הכבוד !

זה לא משנה אם זה נראה לך כרגע חיפוש של מחט בערימת שחת. העיקר שהתחלת מנקודה כלשהיא. וזוהי הכוונה. עצם העובדה שאת יוצאת לדייטים זה אומר שאת מתחילה לעשות למענך כאדם, כאישה ולא כאימא. רוב שעות היממה אנחנו עסוקים בלהיות הורים... לפעמים שוכחים את חיי החברה וקצת מזניחים ( כן, לפעמים גם את עצמנו) לצאת בערב, להתאוורר קצת משיגרת היום יום, למצוא תחביב חדש או ישן ולהתאהב מחדש. להרגיש את טעם החיים

ותודה על המילים החמות

אתם מוזמנים להעלות נושאים הקרובים לליבכם לדיון... אני אשמח.

 

[אריק 34]

מיכלי לא קשור

אבל קורא את הנחמדות למטה.... ותוהה למה? ראיתי פה כמה הזמנות כמה רעיונות אולי פשוט לכן בקונכייה ככה לבד?

 

[m i c h a l i]

רק על עצמי

מודה ומתוודה... עד לפני מספר חודשים היה גם לי קשה להתחבר ( לגברים ונשים כאחד). אין ספק שהביטחון העצמי מתערער כשחווים פרידה כואבת. יכולה להעיד על עצמי שכרגע אני משתדלת לבלות בחברת אנשים (גם מפה וגם מהפורומים השכנים) לצאת עם הילדה ובלעדיה ולחזור לסביבה חברתית ולא להסתגר בקונכייה הפרטית שלי

 

[מצפה שוב]

אני החלטתי שמשבוע הבא

אני נרשמת לחוג אירובי

הגיע הזמן אחרי כ"כ הרבה זמן שישבתי

.

 

[חרוזית היחידה]

UUUUU זאת נקודה מאד כואבת

הייתי אומרת , כי בזמן האחרון אני ממש מרגישה את חוסר הרצון שלי לעשות בכלל משהו מכל מיני סיבות, אבל אני מאשימה בזאת אך ורק את עצמי

 

[anat1970]

הי מיכלי.. הי כולם..

הי מה שלומכם ?? מיכלי ראיתי אותך ואת בתך בתמונות ואתן מקסימות, אז לשאלתך המצוינת.. אני , שבד"כ הייתי מלאת אנרגיות שמחת חיים וכוחות נפש מיוחדים...בשלושה חודשים האחרונים , מרוקנת לגמרי..וכל יום מנסה ומנסה לחזור לעצמי..אבל מה שאני לא מוותרת עליו (ולא משנה מתי נכנסתי הביתה באותו היום.. / מה עבר עלי באותו היום..וכו' וכו' ) זה " הריקודי עם שלי" !! , פעם אחת בשבוע (בשאיפה ליותר.., ). אני כל כך נהנת..אני מכורה לזה, מחכה בנרות שיגיע כבר היום של ההרקדה..ואין מאושרת ממני... בקרוב אעשה עוד משהו למען עצמי , שגם אותו אני מאוד אוהבת ..שזה צעדה בגולדה...(מי שמחולון יודע במה מדובר..), בקיצור , אתם נותנים לי כוחות, ואני שמחה שהיכרתי אותכם.. מקווה גם יום אחד להגיע לאחד המפגשים, ענת

 

[m i c h a l i]

אחחח ריקודי עם

נטשתי לאחרונה את התחביב לצערי... מקווה לחזור לזה בקרוב

 

[anat1970]

איך עשית את זה ????

תחזרי במהרה..זה חובה לנפש..

 

[m i c h a l i]

אולי בקרוב ../images/Emo13.gif סדרי עדיפויות...

 

[סוף עונה]

כלום!!!!

 

[m i c h a l i]

סופי

פרטי נמקי והביאי דוגמאות או בקיצור למה?