מתי סיפרתן על ההריון?

[אמא2221]

מתי סיפרתן על ההריון?

אוף, נושא שממש מציק לי - בבחינת "צרות של עשירים"
אני בשבוע 12, ולא סיפרתי לחברות ולמשפחה, אחרי 2 הריונות שהסתיימו מוקדם לא רציתי לספר לפני שהבדיקות תקינות
אתמול עשיתי שקיפות ועכשיו מוכנה לספר למשפחה..אך נראה לי מוקדם מידי לחברים. הבעיה היא שהבטן כבר בולטת!! (מבנה מאוד רזה והריון תאומים אולי קשורים?) ואני לא יודעת מה אנשים חושבים. כבר לא מוצאת כ"כ בגדים שמסתירים וזה מעסיק אותי שאולי אנשים מנחשים...
מתי אתן סיפרתן בעבודה? לחברים? ומתי ראו?
תודה

 

[דנהדנה781]

אני סירתי קצת לפני השקיפות להוריי

וגם רק בגלל שאימי שאלה אןתי אם אני הרה (הייתי מאושפזת שבוע בגלל כאבי בטן). ולאחר השקיפות התחלנו לספר. היו לי 2 חברות שכן סיפרתי להן לפני השקיפות כי זה הרגיש לי נכון.
אני חושבת שאין כאן נכון או לא נכון. זה מה שמרגיש לך נכון, למידת החיבור והאנרגיה מול אותם אנשים. אני יודעת שבשלב מסויים כבר התעייפתי לבזבז אנרגיה לגבי למי לספר או לא. גם אנחנו פחדנו לספר כי זה היה היריון של PGD/
בכל מקרה, מאחלת לך היריון קל וידיים מלאות

 

[hatalya]

כשאי אפשר היה להסתיר (;

להורים אחרי השקיפות, למשפחה המורחבת אחרי הסקירה. כל השאר - מי שראה ראה, מי שלא ראה אותי בכל התקופה הזאת הופתע לגלות אותי עם תינוקת (; אל תתייחסי לאחרים, לא בא לך לדבר על ההריון, פשוט אל תדברי על זה. את לא צריכה לשקר, אבל את גם לא חייבת לגלות מיוזמתך לאף אחד. תהני..

 

[ענבל מ]

דווקא אני סיפרתי לפני שהבטן יצאה

מההתחלה הרגשתי נפיחות בגלל התמיכה, והרגשתי איך שום בגד לא עולה עליי. בדיעבד בתמונות לא רואים כלום אז כנראה שזה היה עניין של הרגשה.
בכל מקרה סיפרתי אחרי השקיפות, לפני שהבטן יצאה, כי לא רציתי לתת לאנשים בעבודה לרכל ולתהות אם אני בהריון או לא. המשפחה הקרובה ידעה מהבטא בערך. השאר ידעו אחרי הסקירה.
זה היה הריון ראשון אצלי והבטן יצאה בשלב די מאוחר והיתה די קטנה + זה היה בחורף אז עם כל השכבות היה קשה לשים לב לבטן.

 

[גילגולגיל]

אני בשבוע 17 ועדיין לא סיפרתי לאף אחד

התעניינתי בחוק לגבי מתי צריך להודיע בעבודה ולפי החוק בחודש החמישי.
מעבר לכך רק עכשיו מתחילה להרגיש את הצורך להתחיל לספר, לפני כן היה לי נחמד לשמור את זה רק שלי ולא לחלוק. ל"מזלי "- אני שמנה ולא רואים - סוף סוף יתרון בלהיות שמנה , אפשר להסתיר עד חודש תשעי

ומכיוון שאני מבמעקב של דאטנית, בשליש הראשון אפילו רזיתי ... אז גם קיבלתי מחמאות על כך...

 

[malina83]

אני

סיפרתי להורים אחרי שקיפות תקינה. בערך בשבוע 12. אבל לשתי טובות שידעו על כל התהליך עוד לפני. פשוט הייתי חייבת לתשאל אותן על כל התחושות ( כמובן ששתיהן אמאות כבר, רק אני קצת מאחור).

 

[a morph]

מי שיודע זה רק מי שידע מראש שהייתי בטיפולים

שזה אומר משפחה קרובה ו-2 חברות קרובות, אחת מהן בעבודה.
בעבודה אני מתכוונת לספר רק כשחובה לפי החוק ואחרי הסקירה השנייה, וגם זה רק לבוסית.
לשאר אני לא מתכוונת "להודיע" (חוץ מהחברה ההיא שכבר יודעת), מי שיראה יראה, שיהיה לו לבריאות, אני מניחה שגם הבוסית תספר שלא מיוזמתי אז המידע ממילא יעבור.

אני לא חושבת שזה צריך עד כדי כך להעסיק... ההתעסקות הזאת עם מה אנשים חושבים סתם מעייפת ולא תורמת כלום. המחשבות שלהם לא משפיעות עליי כמו שהמחשבות שלי לא משפיעות עליהם.

 

[gato44]

גם אותי מעסיק הנושא הזה

ממש ממש בהתחלה, בשבוע 9, זה הריון שני מטיפולים, אז כבר יש בטן, אני חוששת משאלות של אנשים, יהיה לי לא נוח לשקר ומצד שני הדרך היתה לא קלה, הריון בסיכון, עדיין רק מתרגלת למצב החדש ולא נוח לי לספר, אני צריכה זמן.
איך התמודדתן עם שאלות ישירות? האם סיפרתן? האם התחמקתן וכיצד?
תודה

**מוסיפה בעריכה שההודעה לא הקפיצה למעלה את השרשור, אז פותחת פוסט חדש