מתי, מתי הוא מפסיק?

[יש ילדות זיגזג]

הרי גם אתה גרוש עכשיו,

ולפיכך לא ברור לי כל הקטע. חבר שלך עם גרושתך? ואם הבנתי נכון, אז נשאלת השאלה - מה איכפת לך?! הרי אתה לא איתה יותר. ואם אני עדיין בהבנה נכונה של התסריט, נדמה לי שיש לך דרך לעשות בטיפול בעצמך. כי הכאב הזה מוכיח שאתה לא סגור על עצמך, על מי אתה, על מה באמת אתה רוצה. אל תנשום עמוק, תבחן את עצמך ומדוע זה כואב לך.

 

[t o t a l]

מה חשוב התסריט?

חשוב שכואב לו ומבאס אותו. וזה הרגש שלו וזה לגיטימי להרגיש כך. התסריט חשוב רק למי שרוצה להבין אם הכאב שלו "מוצדק", או לא. כפי שכתבת: "הכאב הזה מוכיח שאתה לא סגור". ואני אומר. שכאב אי אפשר לשפוט. וכאב אי אפשר לתייק ותייג ולקטלג. לכאב אי אפשר לתת ציונים. זה שלו... ומותר לו. מי שמחליט להתגרש, לא מוותר על הרגשות שלו. הוא מחליט כך כי ה"רע" גובר על ה"טוב" אבל הטוב שהיה לא נקבר. ומותר לכאוב ולהתאבל למרות ההחלטה שלא לחיות שוב ביחד. ולכן... הוא יכול להיות הכי סגור שבעולם. ובכל זאת לכאוב.

 

[יש ילדות זיגזג]

לקחת את זה לכיוון אחר לגמריי

ממה שכיוונתי אליו. כשכתבתי "הכאב שלו מוכיח שהוא לא סגור על עצמו" כיוונתי לעובדה שהוא בכלל לא שלם עם המהלכים שהוא עושה בחיים. ובאי ההשלמה הזו צריך לטפל, כי כשאדם לא שועה לרחשי ליבו במוקדם או במאוחר הוא יסבול. כשאדם עושה דברים בחיים בניגוד למה שהלב אומר לו לעשות, הוא נדון לסבול. אז.. מה שלדעתי הוא צריך לעשות זה לטפל בנושא ההקשבה לליבו ולהתחיל לעשות דברים בהתאם למה שטוב לו ולא לעשות דברים שהוא לא שלם איתם דהיינו לא "סגור עליהם". מה כל כך קשה להבין?

 

[t o t a l]

קשה....קשה....

וואלה...הבנתי פיקס.... ולמרות שאנחנו כבר חורגים מנושא השרשור.... רוצה להזכיר לך שלפעמים כן עושים דברים בניגוד לרחשי הלב. יש מקומות בחיים בהם נותנים לשכל לשלוט. לא הכל לפי להלב. יש אהבות רעות שחייבים להתרחק מהם. ואז מי שעושה את העבודה זה המוח. כי הלב עדיין אוהב למרות שמקבל כאפות. דוגמת הרומן עם הנשוי, או דוגמת הגבר המכה, הם קלות להבנה [בשל קיצוניותם] אבל גם בסתם גרושים זה יכול לקרא. היה חרא חיים משותפים, למרות שאהבה עוד הייתה. הלב לא שלם עם המהלך, אבל השכל לוקח אותו על הכתפיים למקומות טובים יותר. ו.... בלי עצבים. כולה מדברים. שבת שלום.

 

[יש ילדות זיגזג]

חלילה,

מה פתאום עצבים? בסהכ דיון. ומבחינתי הוא מאוד רגוע. מי כמוני יודעת מה זה לעשות דברים לפי השכל ולא לפי הלב.

אבל.. חייבת להודות שרק לאחרונה הבנתי איזשהו הבדל מאוד מאוד חשוב. ללכת לפי הלב זה לאו דווקא לפי ה"חשק". זה להרגיש את האינטואיציה. ללכת לפי הלב זה להרגיש מה טוב לנו ועל פי זה לפעול.

 

[נקיטה...]

נשימות עמוקות.

כשהכאב הגדול ישכח... הן יפעמו בתוכך. עכשיו אתה כואב, כועס. תן לעצמך...להחסיר נשימה... לפול להמעך ואז לקום...לנשום עמוק ו...להמשיך הלאה גם אם הכאב עדיין מנקר בתוכך. זה אפשרי. תן לעצמך זמן... זמן לנשימה.

 

[Kטלנית]

הזמן הוא התרופה הכי טובה../images/Emo140.gif

כואב לקרוא מה שכתבת זה בא עמוק מבפנים אבל ככה זה בחיים מכה ועוד מכה תן לזמן לאחות לרפות ולאט לאט זה יתחיל להרפות זה אומר שכבר שנתיים עברו ובליבך יש אליה עוד משהוא סרידי אהבה אחרת אך תסביר את זה שלמעשה אתה עוד מקנא לה??? ועכשיו למשפט הכי מרגיז והכי נכון תאמין לי, יש צרות יותר גדלות משלך אז, קום קח נשימה עמוקה ותמשיך הלאה כל החיים לפניך המון ב-ה-צ-ל-ח-ה!!!!

 

[folkman1]

אבל כל זה לאחר גרושך אז....

מה כאן הבעיה ?????????? שואל ומנסה להבין בכנות האמת לאם ילדי הייתי שמח להכיר חבר קרוב שאוכל לסמוך עליו כי היא אם ילדי

 

[ליאל10 המיוחדת]

שבוע טוב

סורי על תשובתי במשפחות הטובות שהכרתי זה קרה יהיה טוב

 

[בנתיים בעילום שם]

אני מנסה לחשוב כבר רבע שעה

מה לכתוב לך אבל את האמת אני לא יודעת מה ליכתוב. הסיפור שלך נגע לי ללב. תחזיק מעמד, תיהיה חזק.

 

[אלה43]

גם אותי החזרת כמה שנים אחורה

אין תרופות פלא. גם הזמן הוא רק זמן. מה שקורה בזמן הזה זה באחריותך. תכעס, תכאב, תתפרק, תתאבל. ולמרות שהיום מודה על כל רגע שהיתה לו מישהי, שנודע לי ו...שהכל נגמר ויצאתי מחיי נישואים אלימים, אז...בזמן שנודע לי...זה כאב. טיפשי, אני יודעת. אבל זו האמת.

 

[קרן אור של בוקר]

כמה זמן?

ואללה.. שאלה טובה. הלוואי והיה לי שעון שמודד את זה. יש שאומרים שהזמן הוא הרופא הכי טוב. אז אומרים. אז מה. בגידה היא בגידה. והיא כואבת. ולא משנה איך או על ידי מי נבגדת. הכאב הוא צורב. רק מילה אחת לעידוד יש לי להגיד לך: לא כולנו כאלה. יש גם כאלה שהיו נאמנות לבני זוגם. יש כאלה שנכבו בדיוק כמוך. מילה שלי.

 

[מעורר המתים]

אני הייתי יוצא עם גרושתו של ה"חבר",

עם הבת שלו, אמא שלו ואפילו עם הגוויה של הסבתא החורגת שלו העיקר להחזיר! אין כמו נקמה יפה, מתוקה וכואבת! ולכל המתחסדים אל תטיפו לי שזה לא בוגר. לפעמים שווה לעשות מעשים לא בוגרים למען הבריאות הנפשית!

 

[יערית]

ברור נשמה שאתה צודק

לצאת עם גוויה של סבתא זה נפלא,זה מרענן ומריח טוב! נקמה היא מזון למתוסכלים

 

[romiki]

6 שבועות

כואב לי לקרוא את כאבך. אבל אתה כבר גרוש. אולי הכאב גדול יותר בגלל שאתה חושב שהצמיחו לך קרניים (בזמן שהיית נשוי)...אבל אם זה קרה אחרי הגירושין, אז זו לא בגידה. קראתי פעם באיזה שהוא מקום, שלוקח 6 שבועות לכאב להתעמעם....כלומר התחושה של הבוקס בגרוגרת נעלמת אחרי הזמן הזה. תתחיל לספור מאותו יום שחטפת ת'בוקס 42 יום. ב ה צ ל ח ה

 

[Dont even ask]

אני ממש מופתע

לא פתחתי את המחשב כל השבת , ומהבוקר אני קורא.. אז תודה לכולם, גם לאלו שבפרטי. תודה על התמיכה והנקודות מבט השונות, תודה על ההשתתפות באכזבה, מדהים עד כמה תגובות מאנשים וירטואלים יכולות לעשות הרבה. אז כמה הבהרות : נפרדנו בחברות ( ככה היה נדמה) היה ברור שאף אחד לא פגע/פוגע /יפגע באמון ההדדי. כל התהליך היה מבוסס על חברות טובה ופתיחות בין שנינו. הרומן שלהם התחיל עוד בהיותינו נשואים. זהו. אני לא תקוע בעבר אבל זו חרא של תוספת לחיים שלי. לא יודע עדיין להקיף את כל המשמעויות של זה על החיים שלי. אולי אין לזה משמעות, בינתיים מנסה לתת לעלבון לשקוע. פתאום כל דבר קטן מקבל משמעות אחרת. אני מתעצבן הכל פעם שאני קולט איך היא תמרנה אותי, כל"ויתור- בשם החברות" מקבל משמעות אחרת. אני לא טיפוס נקמן, וגם לא מריר. ועבורך ערס עלק לייט- אני ממש לא מרגיש קרבן. כועס כן. לא קרבן. קשה לי כי פתאום אני מבין שהמערכת יחסים שלי איתה לא היתה זהה לזו שלה היתה איתי. מניח שיהייה לי אפילו יותר קשה. ובסוף הכאב יתעמעם. בינתיים אני אנסה לתת לגל צונמי הזה שתפס אותי לעבור אותי. שוב תודה חמה לכולם על ההתיחסות.

 

[מקפיצים]

כמה מילים...

שנתיים, זה הזמן שלקח לי להתאושש. אל תצפה לניסים. אבל, נפרדתם ברוח טובה, אולי, אם היית יודע את האמת, הרוח לא היתה כל כך טובה. אם ההסכם בגדול הוא טוב אז ל"כן בגידה, לא בגידה" אין משמעות מבחינת ההסכם, חוץ מן העובדה שאם היית יודע, היית עלול להשתמש בו לניגוח שלה (מנסה להגיד בדרך קצת עקומה, שאולי טוב שלא ידעת, בשבילך ובשביל ילדיך, לא בשבילה, למרות שברור שגם היא נהנית מזה). ולבגידה עצמה, בגידה היא דרך שבוחרים אנשים לבטא את התשוקה שלהם לבני זוג נוספים שלא במסגרת הנישואין (בהנחה כמובן שלא היה פה גם צורך ל"הראות" לך). בדרך כלל קורה, אחרי שהנישואין מתקררים לטמפרטורה פושרת משהו. אם אתה מבין שאשה לא יכולה לחיות איתך לנצח בלי שיעבור בה הרצון להיות עם אחר, עשית חצי דרך. נכון, היא בחרה לממש את הרצון, אבל, רובנו לא חסינים במלחמה היומיומית הזו (ב"הצטרפות מקרים" הנכונה...). תנסה לחשוב האם בכל שנות נישואיך לא ניתקלת במישהי, שאם היית במגע יומיומי איתה, והיא היתה מתקרבת ומשדרת זמינות, היית בצרות... מקווה שעזרתי. מקפיצה ...

 

[ד ו ל ה]

רוצה לומר לך...

שאני פשוט נהנית לקרוא אותך ואת התגובות החכמות שלך...

דולה (נהנית כל פעם מחדש)

 

[מקפיצים]

רוצה לומר לך...

שכנ"ל אצלי

, אבל זו לא חכמה, כי אנחנו בדרך כלל מסכימות... מקפיצה ...

 

[קרן אור של בוקר]

אל תהיה מופתע,

בגידות זה הנושא האהוב עלינו