מתי מספרים
- פותח הנושא ij4478
- פורסם בתאריך
מההתחלה, עוד לפני שהם מבינים, שיתרגלו למנגינה
ובהמשך לכל גיל יש את השאלות שלו ומידת ההתעניינות של הילדים שונה מילד לילד. לפעמים ז דיון של חצי אמירה ולפעמים ממש דיונים עמוקים. אבל המידע נמצא אצלם מההתחלה. ירצו? יאכלו. אגב, אהבתי את המשפט הראשון מאד איך שהיצגת את משפחתכם. התחלה מצויינת.
ובהמשך לכל גיל יש את השאלות שלו ומידת ההתעניינות של הילדים שונה מילד לילד. לפעמים ז דיון של חצי אמירה ולפעמים ממש דיונים עמוקים. אבל המידע נמצא אצלם מההתחלה. ירצו? יאכלו. אגב, אהבתי את המשפט הראשון מאד איך שהיצגת את משפחתכם. התחלה מצויינת.
נחמד,"שיתרגלו למנגינה" וזה מזכיר לי
שבעצם הפעמים הראשונות שבהן סיפרתי לילד שלי שנסעתי להביאו במטוס מארץ רחוקה היו כמה חודשים אחרי שהגענו לארץ,בשעת ההשכבה,כשהוא נשען על הכתף שלי בין "נומי נומי ילדתי" לבין "שיר היקינטון". אני זוכרת שהפעמים הראשונות היו פעמים עם חנק בגרון שלי. אני חושבת שבעצם מדובר בכך שכשאנחנו מחוייבים לאמת,אנחנו במו ידינו סודקים סיטואציה שעבור התינוק שלנו היא פשוטה למדי ללא סיפור האימוץ. וזהו בהחלט סדק,כי עיבוד סיפור האימוץ בהדרגה לובש את המימדים שלו,ועושה בנפש הילד דרך לא קצרה ולא קלה ולא רק "ורודה",גם אם בשנים הראשונות מדובר בקבלת הדברים as is ועם רוח תמימה,פחות או יותר.
שבעצם הפעמים הראשונות שבהן סיפרתי לילד שלי שנסעתי להביאו במטוס מארץ רחוקה היו כמה חודשים אחרי שהגענו לארץ,בשעת ההשכבה,כשהוא נשען על הכתף שלי בין "נומי נומי ילדתי" לבין "שיר היקינטון". אני זוכרת שהפעמים הראשונות היו פעמים עם חנק בגרון שלי. אני חושבת שבעצם מדובר בכך שכשאנחנו מחוייבים לאמת,אנחנו במו ידינו סודקים סיטואציה שעבור התינוק שלנו היא פשוטה למדי ללא סיפור האימוץ. וזהו בהחלט סדק,כי עיבוד סיפור האימוץ בהדרגה לובש את המימדים שלו,ועושה בנפש הילד דרך לא קצרה ולא קלה ולא רק "ורודה",גם אם בשנים הראשונות מדובר בקבלת הדברים as is ועם רוח תמימה,פחות או יותר.
מתי מספרים
תודה על התגובות להודעה הקודמת. בני בן 4 וחצי . הצטרף למשפחתינו כשהיה תינוק . האם לא עדיף לחכות שהילד יבשיל להבין את משמעות האימוץ , ובינתיים לטפטף לו מידע : תמונות , סרט על האימוץ ,להזכיר את הטיול שהיה לנו בחו"ל ואת שם המדינה בא היינו.. האם יועיל לו להתעסק בנושא שנים לפני שהוא מסוגל להבין ? נושא האימוץ מקבל משמעות מעוותת בספרות ובטלויזיה וגם מבוגרים שלא קרובים לנושא לא יכולים להבין מה זה אימוץ. בגיל הרך אני מרגיש שזה רק יכול לבלבל אותו ולחכות שנתיים שלוש רק יכול להיטיב עימו. הייתי שמח לקבל דוגמאות קצת יותר מפורטות ולשמוע את דעתכם תודה
תודה על התגובות להודעה הקודמת. בני בן 4 וחצי . הצטרף למשפחתינו כשהיה תינוק . האם לא עדיף לחכות שהילד יבשיל להבין את משמעות האימוץ , ובינתיים לטפטף לו מידע : תמונות , סרט על האימוץ ,להזכיר את הטיול שהיה לנו בחו"ל ואת שם המדינה בא היינו.. האם יועיל לו להתעסק בנושא שנים לפני שהוא מסוגל להבין ? נושא האימוץ מקבל משמעות מעוותת בספרות ובטלויזיה וגם מבוגרים שלא קרובים לנושא לא יכולים להבין מה זה אימוץ. בגיל הרך אני מרגיש שזה רק יכול לבלבל אותו ולחכות שנתיים שלוש רק יכול להיטיב עימו. הייתי שמח לקבל דוגמאות קצת יותר מפורטות ולשמוע את דעתכם תודה
ככל שתדחה את הדיבור עם הילד
יהיה לך עצמך קשה לעבור לשפת אימוץ,ועוד יותר מכך-יש סכנה שתסדוק את אמונו של ילדך בך. עד הרגע הזה הוא ככל הנראה שחושב שהצטרף למשפחה שלך בדיוק כמו חברים אחרים שלו בגן. וזה לא כך. שורש ביולוגי,זהות,הוא משהו שלגדול ללא ידיעתו ורק אחר כך לגלותו-שורט יותר מהידיעה על האימוץ-ולהיפך-ילדים קטנים נוטים לקבל את עובדת אימוצם כעוד עובדת חיים. האימפקט היותר טעון שייך לתפיסות בגיל גבוה יותר. אני מכירה ילד שרצו "לחסוך" לו את הסיפור וגילו לו מאוחר יחסית. היה שם משבר אמון לא קטן,כל המשפחה נזקקה לליווי ותמיכה פסיכולוגים.
יהיה לך עצמך קשה לעבור לשפת אימוץ,ועוד יותר מכך-יש סכנה שתסדוק את אמונו של ילדך בך. עד הרגע הזה הוא ככל הנראה שחושב שהצטרף למשפחה שלך בדיוק כמו חברים אחרים שלו בגן. וזה לא כך. שורש ביולוגי,זהות,הוא משהו שלגדול ללא ידיעתו ורק אחר כך לגלותו-שורט יותר מהידיעה על האימוץ-ולהיפך-ילדים קטנים נוטים לקבל את עובדת אימוצם כעוד עובדת חיים. האימפקט היותר טעון שייך לתפיסות בגיל גבוה יותר. אני מכירה ילד שרצו "לחסוך" לו את הסיפור וגילו לו מאוחר יחסית. היה שם משבר אמון לא קטן,כל המשפחה נזקקה לליווי ותמיכה פסיכולוגים.
הילד מסוגל להבין כל מה שמספרים, תלוי איך
עושים את זה. ובכל גיל הוא מסוגל להבין מה שמתאים לגיל שלו. כך סיפור האימוץ משתנה עם הזמן, נוספים לו צידע, פרטים, משמעויות. אבל עדיף שילש יגדל בתוך הסיפור שלו באופן טבעי, - כך הם תופסים את עובדת האימוץ. שני הילדים שלך באו מאהבה, אך הדרך היית שונה. זה הכל. ככל שמוקדם יותר מתחילים כך פחות יהיהו לילד הפתעות לא- נעימות בהמשך. ככל שתדחי יותר יהיה מאוד קשה להסביר לו אחר כך למה הסתרת את הנושא עד לרגע זה. גיל 4.5 הוא עדיין גיל שנית להגיש לו את הנושא בתור סיפור מעניין ומרתק אשר קרה דווקא לו, - עם כל היתרונות של הייחודיות שלו. בגיל בוגר יותר זה יהיה מאוד קשה והפתעה עלולה להיות כה חזקה שלא תוכלי לצפות מראש את התוצאות.
עושים את זה. ובכל גיל הוא מסוגל להבין מה שמתאים לגיל שלו. כך סיפור האימוץ משתנה עם הזמן, נוספים לו צידע, פרטים, משמעויות. אבל עדיף שילש יגדל בתוך הסיפור שלו באופן טבעי, - כך הם תופסים את עובדת האימוץ. שני הילדים שלך באו מאהבה, אך הדרך היית שונה. זה הכל. ככל שמוקדם יותר מתחילים כך פחות יהיהו לילד הפתעות לא- נעימות בהמשך. ככל שתדחי יותר יהיה מאוד קשה להסביר לו אחר כך למה הסתרת את הנושא עד לרגע זה. גיל 4.5 הוא עדיין גיל שנית להגיש לו את הנושא בתור סיפור מעניין ומרתק אשר קרה דווקא לו, - עם כל היתרונות של הייחודיות שלו. בגיל בוגר יותר זה יהיה מאוד קשה והפתעה עלולה להיות כה חזקה שלא תוכלי לצפות מראש את התוצאות.
מה שאתה מתאר הוא בעצם שיחה על האימוץ
אצלנו אלבום התמונות שצילמנו בגוואטמלה היה נגיש, הוידאו שהסרטנו שם הוקרן לבני משפחה וגם לעצמנו בנוכחות הבן. דאגנו לדבר איתו ולהזכיר ש"כשנסענו לקבל אותך". באופן טבעי נכנס נושא האימוץ לשיחה. כפי שאנשים מספרים כאן- כשפעוט בגן מתחיל לשאול על אמהות בהריון זה הזמן להזכיר שאישה אחרת הרתה אותו, וככל שהוא גדל ושאלותיו מעמיקות כך גם המידע שאנחנו מעבירים נעשה יותר מפורט. אתה שואל על להמתין עד שיבשיל? הוא לא יבשיל אם לא תספקו לו תנאים להבשלה. דיברת על הגישה של הסביבה, הספרות והטלויזיה? הגישה הזו לא תשתנה בשנתיים שלוש הקרובות בהן אתה מתכוון להמתין עם סיפור האימוץ. בינתיים זו בדיוק הגישה שהבן (בעצם 2 הילדים) קולט, כשאתם- ההורים- לא מספקים לו גישה אחרת. אם הוא קולט מכם את הגישה הנכונה לאימוץ (שזו עוד דרך להורות, שאתם הוריו במלוא מובן המילה וללא הסתייגויות מרגע שבחרתם להיות כאלה, ששניהם אחים ושניהם בניכם) יש לו כלים לענות לסובבים אותו. רצית דוגמאות? מכירה משפחה שאימצו בארץ בשנות החמישים. הם הסתירו את הסיפור מהבן ומהאחות שלו שנולדה אחרי שאומץ. אחרי שסיים את השירות הצבאי החליטו שגדל, בגר והבשיל מספיק, וסיפרו לו שהם אימצו אותו כתינוק. הבחור התאבד. ברור לי שמדובר במקרה קיצוני.
אצלנו אלבום התמונות שצילמנו בגוואטמלה היה נגיש, הוידאו שהסרטנו שם הוקרן לבני משפחה וגם לעצמנו בנוכחות הבן. דאגנו לדבר איתו ולהזכיר ש"כשנסענו לקבל אותך". באופן טבעי נכנס נושא האימוץ לשיחה. כפי שאנשים מספרים כאן- כשפעוט בגן מתחיל לשאול על אמהות בהריון זה הזמן להזכיר שאישה אחרת הרתה אותו, וככל שהוא גדל ושאלותיו מעמיקות כך גם המידע שאנחנו מעבירים נעשה יותר מפורט. אתה שואל על להמתין עד שיבשיל? הוא לא יבשיל אם לא תספקו לו תנאים להבשלה. דיברת על הגישה של הסביבה, הספרות והטלויזיה? הגישה הזו לא תשתנה בשנתיים שלוש הקרובות בהן אתה מתכוון להמתין עם סיפור האימוץ. בינתיים זו בדיוק הגישה שהבן (בעצם 2 הילדים) קולט, כשאתם- ההורים- לא מספקים לו גישה אחרת. אם הוא קולט מכם את הגישה הנכונה לאימוץ (שזו עוד דרך להורות, שאתם הוריו במלוא מובן המילה וללא הסתייגויות מרגע שבחרתם להיות כאלה, ששניהם אחים ושניהם בניכם) יש לו כלים לענות לסובבים אותו. רצית דוגמאות? מכירה משפחה שאימצו בארץ בשנות החמישים. הם הסתירו את הסיפור מהבן ומהאחות שלו שנולדה אחרי שאומץ. אחרי שסיים את השירות הצבאי החליטו שגדל, בגר והבשיל מספיק, וסיפרו לו שהם אימצו אותו כתינוק. הבחור התאבד. ברור לי שמדובר במקרה קיצוני.
טליה מספרד 1
New member
זה בדיוק מה שעושים
מטפטפים את המידע, עם סרט האימוץ, הטיול בחול ולאט לאט מתווספים פרטים על פי שאלות שהילד שואל מלבד החשיבות שיש בלהעביר לילד את הגישה החיובית לאימוץ, הגישה המשפחתית הראויה הזמן שעובר עד שהוא מתחיל להבין ולשאול שאלות הוא זמן מעולה בשבילכם להתרגל למילים שאולי קשה לבטא היום שאלה אותי קרובת משפחה אם הבן שלי יודע שאימצנו אותו השאלות והתהיות שלה היו מאוד דומות לשלך שניה אחכ הבן שלי הצטרף לחדר בתחפושת של נמר היא שאלה אותו אם הגיע ממדברי אפריקה והוא ענה לה מה פתאום הגעתי מאוקראינה אחכ דיברנו על ההריון שלה, על הבטן שלה, והקטן ניגש אלי ואמר לי שהוא אף פעם לא ראה את הפנים של האישה האחרת שהיה בבטן שלה- כי בבטן חשוך- ואז הציץ לטבור שלה ואמר אני לא מצליח לראות את התנוקת יש שם רק חושך הוא לא שאל, הוא רק הביע את מחשבותיו, מבחינתי זה היה רק ציון דרך בכך שהוא מתחיל להבין את משמעות הביטוי אישה אחרת שהיא בשר ודם ולא מושג (אמאחרת). השאלות מתפתחות עם הזמן, עם הזמן והגיל- בהתחלה כדיקלום שנספג והופך למידע שחיים איתו, שהוא חלק מהחיים. ההתמודדות שלנו כהורים גם היא הדרגתית ולא כסוד שנפתח ואיתו הבילבול וחוסר האמון. ממליצה מאוד כבר מחר בערב לשבת מול אלבום התמונות ולספר איפה היינו מה עשינו שם ואיך הפכנו למשפחה מאושרת, בתוך חיבוק עם נישוקים והרבה אהבה- כי זוהי תמצית האימוץ
מטפטפים את המידע, עם סרט האימוץ, הטיול בחול ולאט לאט מתווספים פרטים על פי שאלות שהילד שואל מלבד החשיבות שיש בלהעביר לילד את הגישה החיובית לאימוץ, הגישה המשפחתית הראויה הזמן שעובר עד שהוא מתחיל להבין ולשאול שאלות הוא זמן מעולה בשבילכם להתרגל למילים שאולי קשה לבטא היום שאלה אותי קרובת משפחה אם הבן שלי יודע שאימצנו אותו השאלות והתהיות שלה היו מאוד דומות לשלך שניה אחכ הבן שלי הצטרף לחדר בתחפושת של נמר היא שאלה אותו אם הגיע ממדברי אפריקה והוא ענה לה מה פתאום הגעתי מאוקראינה אחכ דיברנו על ההריון שלה, על הבטן שלה, והקטן ניגש אלי ואמר לי שהוא אף פעם לא ראה את הפנים של האישה האחרת שהיה בבטן שלה- כי בבטן חשוך- ואז הציץ לטבור שלה ואמר אני לא מצליח לראות את התנוקת יש שם רק חושך הוא לא שאל, הוא רק הביע את מחשבותיו, מבחינתי זה היה רק ציון דרך בכך שהוא מתחיל להבין את משמעות הביטוי אישה אחרת שהיא בשר ודם ולא מושג (אמאחרת). השאלות מתפתחות עם הזמן, עם הזמן והגיל- בהתחלה כדיקלום שנספג והופך למידע שחיים איתו, שהוא חלק מהחיים. ההתמודדות שלנו כהורים גם היא הדרגתית ולא כסוד שנפתח ואיתו הבילבול וחוסר האמון. ממליצה מאוד כבר מחר בערב לשבת מול אלבום התמונות ולספר איפה היינו מה עשינו שם ואיך הפכנו למשפחה מאושרת, בתוך חיבוק עם נישוקים והרבה אהבה- כי זוהי תמצית האימוץ
טליה מספרד 1
New member
בסוגריים צל- אשאחרת
עוד משהו
מתוך הפרוט שלך בתגובתך השניה- אתה,האמת ניתנת להיאמר,מביא עמדה שהיתה מאד רווחת בארץ עד לפני כ-15 שנה. יש אנשים שאמצו ב"שו-שו",יש שעברו דירה וסביבה,רצו להסתיר מהילד ומהסביבה כמה שיותר זמן את הנושא מתוך תחושה שהוא טעון מדי. אימוץ אכן נושא טעון ורגיש.כשמובאת בחדשות דילמה בין אימוץ בחיק הורים מאמצים אוהבים לבין "קדושת הדם" של הביולוגים-תמצא התדיינויות "בקולות רמים". אלא שבתוך 15 השנה שעברו התרחש תהליך רחב שבו התרעננו תפיסות ומחשבות לגבי מהי טובת הילד ובאו לידי מסקנה שככל שאימוץ יהיה בתוך השפה וההוויה של המשפחה המאמצת מראשית הפיכתה למאמצת-כך הילד יגדל עם ביטחון עצמי ותחושת זהות איתנה יותר.כשהאימוץ הוא נתון לא מגומגם-הוא נישא אפילו בגאווה, ואם תעשה חיפוש בפורום הזה וגם בפורום ווינט המנוח תמצא הרבה את הביטוי"אני אמא טווסה". אתה ממש צודק לגבי העובדה שהסביבה לא תמיד יש לה מושג ירוק לגבי הנושא.ורק פה בפורום מחינו בצדק לא מזמן על מפרסמי עוגיה שחשבו שמאימוץ אפשר לעשות מהתלה בלתי מוצלחת.ןעמדתנו ניתן הד של האנשים החשובים,והפירסומת קוצצה מהאלמנטים שקוממו אותנו בתוך זמן קצר. אז פה ,בעניין הסביבה,תפקידנו כהורים מאמצים להיכנס. אם הטון שלנו בהיר ורהוט ,אם אנחנו משדרים שאנחנו שמחים וגאים באימוץ שלנו-הילד מרויח,והסביבה מתחנכת מחדש. הטון הזה של הבהירות הרהיטות והגאווה-חשוב שיהיה בתוך הבית לא פחות מאשר מחוצה לו. אין מה לעשות-אנחנו חייבים להיות פרט לתפקידנו האחרים כהורים גם סוג של משרד הסברה עם עבודה מפעם לפעם,לא ממש עמוסה...
מתוך הפרוט שלך בתגובתך השניה- אתה,האמת ניתנת להיאמר,מביא עמדה שהיתה מאד רווחת בארץ עד לפני כ-15 שנה. יש אנשים שאמצו ב"שו-שו",יש שעברו דירה וסביבה,רצו להסתיר מהילד ומהסביבה כמה שיותר זמן את הנושא מתוך תחושה שהוא טעון מדי. אימוץ אכן נושא טעון ורגיש.כשמובאת בחדשות דילמה בין אימוץ בחיק הורים מאמצים אוהבים לבין "קדושת הדם" של הביולוגים-תמצא התדיינויות "בקולות רמים". אלא שבתוך 15 השנה שעברו התרחש תהליך רחב שבו התרעננו תפיסות ומחשבות לגבי מהי טובת הילד ובאו לידי מסקנה שככל שאימוץ יהיה בתוך השפה וההוויה של המשפחה המאמצת מראשית הפיכתה למאמצת-כך הילד יגדל עם ביטחון עצמי ותחושת זהות איתנה יותר.כשהאימוץ הוא נתון לא מגומגם-הוא נישא אפילו בגאווה, ואם תעשה חיפוש בפורום הזה וגם בפורום ווינט המנוח תמצא הרבה את הביטוי"אני אמא טווסה". אתה ממש צודק לגבי העובדה שהסביבה לא תמיד יש לה מושג ירוק לגבי הנושא.ורק פה בפורום מחינו בצדק לא מזמן על מפרסמי עוגיה שחשבו שמאימוץ אפשר לעשות מהתלה בלתי מוצלחת.ןעמדתנו ניתן הד של האנשים החשובים,והפירסומת קוצצה מהאלמנטים שקוממו אותנו בתוך זמן קצר. אז פה ,בעניין הסביבה,תפקידנו כהורים מאמצים להיכנס. אם הטון שלנו בהיר ורהוט ,אם אנחנו משדרים שאנחנו שמחים וגאים באימוץ שלנו-הילד מרויח,והסביבה מתחנכת מחדש. הטון הזה של הבהירות הרהיטות והגאווה-חשוב שיהיה בתוך הבית לא פחות מאשר מחוצה לו. אין מה לעשות-אנחנו חייבים להיות פרט לתפקידנו האחרים כהורים גם סוג של משרד הסברה עם עבודה מפעם לפעם,לא ממש עמוסה...
טליה מספרד 1
New member
אפרופו הפרסומת
השבוע קיבלתי מכתב מהרשות השניה, משום מה חשבתי שמדובר ברשות השידור והנחתי בצד- חשבתי שמדובר בחידוש הוראת הקבע... אלא שזה היה המכתב שאת קיבלת למייל, על השמטת הקטע העוסק באימוץ מהתשדיר איכשהו בעידן בו מסתפקים במיילים, היתה לי הרגשה שהשקיעו בעצם זה ששלחו מכתב של ממש
השבוע קיבלתי מכתב מהרשות השניה, משום מה חשבתי שמדובר ברשות השידור והנחתי בצד- חשבתי שמדובר בחידוש הוראת הקבע... אלא שזה היה המכתב שאת קיבלת למייל, על השמטת הקטע העוסק באימוץ מהתשדיר איכשהו בעידן בו מסתפקים במיילים, היתה לי הרגשה שהשקיעו בעצם זה ששלחו מכתב של ממש
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.