מתי מספרים על אח/ות?

[מלמל7]

מתי מספרים על אח/ות?

בתי בת שנתיים וחודשיים ואני בהריון (טרימסטר ראשון). מתי צריך לספר ולהכין אותה? ומה נכון או איך נכון להגיד?

 

[אמא של ילדה קוראת]

לי היה מאוד חשוב שהילדים בבית ידעו ראשונים.

לא רציתי שהם ירגישו שיש סוד שהם לא שותפים לו (וילדים הרי מרגישים הכל), אז סיפרנו להם לפני שהחלטנו לספר לאחרים (סביבות חודש שלישי / רביעי). הסברנו שלאמא יש תינוק בבטן ויהיה להם אח או אחות קטנים אחרי פסח / אחרי חנוכה - לפי המקרה (השתמשתי בחגים כנקודת ציון של זמן). הכנה יותר "רצינית" עשיתי לקראת הלידה.

 

[tudu]

לספר הכל - ובכיף !

סיפרנו שיש תינוק, אח קטן, את תהיי אחות גדולה, גודל לאמא בבטן, יש ספר עם תמונות שנפתחות ורואים מה התינוק עושה, נתנו לה לגעת בבטן, להרגיש, באנו איתה לחלק מהבדיקות והיא ראתה את האולטרה-סאונד. הכל..

 

[שיקי136]

לפי הנחיית הפסיכולוגים בגיל הזה מספיק לספר

כחודשיים לפני הלידה..אבל אצלי לילדים היו אינסטינקטים מאד מפותחים לזהות את המתחרה הפוטנציאלי שבדרך.. בני הבכור נהג לגעת לי המון בבטן וגם לקפוץ עליה, עוד לפני שספרנו לו.. אם הילד ערני ומודע למה שקורה סביבו ומתחיל לזהות את המתרחש כדאי לספר לו קודם. שלא ירגיש מאוים. הכי קל להראות לו תינוקות של אחרים וגם להפגיש אותו עם ילדים שיש להם אחים קטנים. הכי טוב כשזה מוחשי..בהצלחה!

 

[אביבוש23]

אני דיברתי עם הבת שלי על ההריון

ישר כשגלתי... אני אומרת לה שיש בבטן תינוק קטן ושואלת אותה מה היא רוצה אח או אחות אני מבקשת ממנה לנשק לי את הבטן.. היא מתלהבת ואני כפול היא גם בת שנתיים אני לא יודעת עד כמה היא מבינה אבל למה לא לדבר ולספר על זה?

 

[shani74]

אני סיפרתי בטרימסטר השני

לא זוכרת בדיוק מתי. אמרתי לה שיש לי תינוקת שגדלה בבטן שלי, ואם הכל יהיה בסדר, אז כשהתינוקת תהיה מוכנה אני אלך לבית חולים והיא תצא החוצה. אני תמיד מתכוננת לאפשרות שיקרה משהו לא טוב (אפילו כשיש לנו תכנון לנסוע לאנשהו אני אומרת משהו כמו שכנראה ניסע לשם) - אבל זה שיקול שלך, כמובן.

 

[אמאפלפלת]

אנחנו סיפרנו בחודש שישי

תכננתי מאוחר יותר אבל הבטן כבר יצאה במלוא אדרה צריך להסביר שלאמא יש תינוק/ת קטנ/ה בבטן ושהיא תצא החוצה אז הגדולה תהיה אחות גדולה. ממליצה על שני ספרים מעולים - בבטן של אמא ואחות חדשה בבית

 

[אסנת ונסי]

אנחנו אמרנו מהרגע שגילינו

(הייתה בת שנה ו-5) וככה אני זוכה להרבה חודשים של נשיקות בבטן

 

[באהבה ואמונה]

כנ"ל

 

[ללילילל]

גם אני סיפרתי כמעט מההתחלה

הבן שלי בן שלוש וקצת. זה נכון שאין לו הרבה מה לעשות עם זה כרגע וההריון הוא כמו נצח מבחינתו. סיפרתי לו מוקדם כי לא נראה לי סביר למדר אותו ממשהו כל כך משמעותי שקורה בבית. אני מעדיפה שהוא יידע ויהיה שותף ולא יצטרכו ללחוש מעל הראש שלו. אני מאמינה שממילא הוא היה מרגיש ש"משהו" משתנה ומעדיפה לתת לזה כותרת. לא הצפנו אותו, והוא לפעמים לא מתייחס לזה במשך שבוע או יותר, רק מדי פעם צץ עם שאלות (אני רק בשבוע 12). מה שכן, דיברתי יותר על מה שקורה בהווה - יש עובר קטנטן בבטן ואנחנו מקווים שהוא יגדל להיות תינוק או תינוקת - ופחות התייחסתי לזה שבסוף התינוק ייוולד והוא יהיה אח גדול וכאלה. זה פשוט רחוק מדי. הוא יודע את זה עובדתית (כי נולד לו בן דוד לא מזמן) וזה עולה דרכו אבל אני עדיין לא שמה על זה את הדגש. האמת שאני שמחה לקרוא כאן על כל אלה שסיפרו ישר, כי דווקא לאחרונה נתקלתי בהרבה שרשורים של "איך לספר, אני בחודש חמישי/שישי" וחשבתי שאני מוזרה...

 

[d i v e l]

הילדה שלי סיפרה לי ../images/Emo9.gif

עוד לפני שידעתי שאני בהריון. טיפל'ה אחרי שהתברר שהיא צודקת, כשהיינו מוכנים לספר לכולם, אמרנו לה, כדי שהיא לא תחליט לפרסם את זה לפני כן...

 

[פלגיה]

../images/Emo2.gif באמת?

זה ממש מדהים. איך היא ידעה?

 

[d i v e l]

חוש שישי או משהו? ../images/Emo13.gif

וזה היה הכי פדיחה בעולם כי היינו בסלון של ההורים של בעלי עם אחים שלו וכולם. פתאום היה שקט ושי אומרת "יהיה לי אח". כולם המבטים מופנים אליי ואני, כבר בצבע בורדו, מנסה להכחיש.

 

[d i v e l]

*כל*

 

[חמודבה]

אני סיפרתי

שהייתי בחודש שישי / שביעי, סיפרתי לה שלאמא יש תינוקת בבטן ושהיא תהיה אחות, היא שאלה כל מיני שאלות כמו אם אפשר לראות אותה ואיך פותחים את הבטן, השתדלתי לענות. שיחה מעמיקה קצת יותר התחלתי רק בשבועיים האחרונים (ני היום בשבוע 37)

 

[מלמל7]

תודה רבה על כל התגובות ../images/Emo13.gif