מתי מספרים? ואיך?
יוצאת עם בחור(שם בדוי) בערך חודש. הוא יודע שאני על פרוזאק, יודע שאני בטיפול פסיכולוגי, ואני משערת שהוא מסיק מכך שאני לא הבן אדם השפוי בתבל. אני יודעת שבחור לא יציב, ושבעבר הוא היה אפילו פחות. הוא גם עבר תקופה של שנתיים בה הוא לא אכל יותר מדי, כתוצאה מדיכאון, וצנח מאוד במשקל. מתי זה זמן טוב לספר לבחור? אני לא רוצה להרתיע אותו, אבל אני רוצה לספר, אני רוצה לשתף. נראה לי שזה בעיקר כי הבן אדם היחיד שמדבר איתי על המחלה כבר לא ממש מדבר איתי(סיפור ארוך) ואני צריכה תמיכה, וזו ממש לא השלב בו אנו נמצאים :\ אני לא חוששת שבחור ינתק איתי את הקשר, זה פשוט חשש של איך הוא יסתכל עלי להבא- מה הוא יחשוב כל פעם שאומר שאני לא רעבה? מה הוא יחשוב על הגוף שלי(האם עכשיו הרזון שלי יהיה "איכסה", אם עד עכשיו הייתי "כוסית"?)? איך מסבירים לו שבאופן טבעי אני רזה מבלי להישמע כמו אנורקטית בהכחשה? ובכלל, איך מספרים? אני משערת שבפעם הבאה בה תהיה שיחה כבדה על העבר המאתגר שלנו אני אוכל איכשהו להשחיל את זה, אבל.. מישהי מכן שהתנסתה בזה בעבר- שיתוף בני זוג במחלה- יכולה קצת לסייע לי?
יוצאת עם בחור(שם בדוי) בערך חודש. הוא יודע שאני על פרוזאק, יודע שאני בטיפול פסיכולוגי, ואני משערת שהוא מסיק מכך שאני לא הבן אדם השפוי בתבל. אני יודעת שבחור לא יציב, ושבעבר הוא היה אפילו פחות. הוא גם עבר תקופה של שנתיים בה הוא לא אכל יותר מדי, כתוצאה מדיכאון, וצנח מאוד במשקל. מתי זה זמן טוב לספר לבחור? אני לא רוצה להרתיע אותו, אבל אני רוצה לספר, אני רוצה לשתף. נראה לי שזה בעיקר כי הבן אדם היחיד שמדבר איתי על המחלה כבר לא ממש מדבר איתי(סיפור ארוך) ואני צריכה תמיכה, וזו ממש לא השלב בו אנו נמצאים :\ אני לא חוששת שבחור ינתק איתי את הקשר, זה פשוט חשש של איך הוא יסתכל עלי להבא- מה הוא יחשוב כל פעם שאומר שאני לא רעבה? מה הוא יחשוב על הגוף שלי(האם עכשיו הרזון שלי יהיה "איכסה", אם עד עכשיו הייתי "כוסית"?)? איך מסבירים לו שבאופן טבעי אני רזה מבלי להישמע כמו אנורקטית בהכחשה? ובכלל, איך מספרים? אני משערת שבפעם הבאה בה תהיה שיחה כבדה על העבר המאתגר שלנו אני אוכל איכשהו להשחיל את זה, אבל.. מישהי מכן שהתנסתה בזה בעבר- שיתוף בני זוג במחלה- יכולה קצת לסייע לי?
בכל מקרה תחשבי טוב ושיהיה בהצלחה