מתי לשתף

sheela3

New member
מתי לשתף

מתי ובאיזה שלב ביחסים אפשר לשתף את בן הזוג
ולספר לו על טראומה מהעבר.
אני חוששת מהתגובה.
ואולי לא לשתף?
 
כמה שאלות

ההחלטה על האם לשתף תלוייה בכמה נושאים:
1. האם הטראומה משפיעה כיום על התפקוד ו/או על התפתחות היחסים
2. האם הטראומה קשורה לבושה או אשמה
 

sheela3

New member
כמה תשובות

הטראומה לא משפיעה על היחסים
זו הרגשה פנימית שאני לא כנה אתו עד הסוף
כי אני עצמי מעריכה ודורשת כנות
אבל לא יודעת איך הוא יגיב.
לא מדובר בבושה או אשמה רק בפרטיות.
 
חשיפת הטראומה

לשילה שלום,
ראשית טוב שהטראומה אינה משפיעה על היחסים.
יש אנשים שבעקבות הטראומה מתקשים לבטוח באחרים או מגיבים עם
"פתיל קצר", כאשר השני איננו מבין מאיפה זה בא.
אז אם הטראומה איננה משפיעה על היחסים, זה מאפשר לך לחכות ולבחור מתי לשתף.

קשר זוגי מתפתח או קיים מתבסס על 3 קודקודים: אינטימיות, תשוקה ומחוייבות.
באינטימיות הכוונה ליחסים קרובים ומתקרבים (לא המין - שהוא חלק מהתשוקה)
שיש בהם הכרות קרובה יותר, כולל קומוניקציה וחשיפה של נושאים פרטיים יותר.
זה אחד הדברים שאנשים מחפשים בזוגיות - האפשרות לשתף בנושאים יותר פרטיים ואישיים.
למה שאלתי אם הטראומה קשורה באשמה או בושה?
כיון שאז ייתכן שרצוי לחכות עם חשיפת הטראומה לשלב מאוחר יותר, שבו יש יותר מחוייבות לקשר וליחסים.
אבל כאשר הטראומה אינה מעוררת בושה או אשמה - החשיפה של הארוע (או הארועים הטראומטיים) יכולה לקרב אתכם ולחזק את הקשר.
כמובן שזו החלטה שלך, אם ומתי ובאיזה מידה של חשיפה לעשות זאת.
 

sheela3

New member
קודם כל תודה

אבל
לא הבנתי את ענין הבושה או האשמה
האם אתה יכול להרחיב ?
 
תגובת בושה

יש טראומות שמעוררות באנשים שעברו אותן - בושה.
הבושה יכולה להיות קשורה לתפקוד שלהם בזמן הארוע או לאחריו
או באי ההצלחה שלהם למנוע את הארוע
או שהם מרגישים פגומים.

בעקבות תחושת הבושה - האנשים נמנעים מלספר על הארועים הטראומטיים,
כי חוששים מתגובה לא מקבלת ולא מפרגנת של הסביבה, אפילו הסביבה הקרובה.
 
כל מה שכתבתי על בושה נכון עוד יותר

לגבי אשמה
גםהטיפול דומה (אם כי לא זהה) .
 
למעלה