מתי לספר?
לאחרונה הופיע בשוק ספר שעניינו מספרי ספורים וספוריהם. ושם מעלה המחברת שאלה רטורית - רטורית כי התשובה ברורה ובכל זאת המחברת עונה עליה - לאמור "מתי לספר סיפור?" והיא מונה שם שורה של ארועים שהסיפור יפה להם. וכלום יש ארוע שסיפור מתאים לא יתקבל בברכה? ארוע כזה ברצוני לחלוק עמכם. בשבת האחרונה התקיימה אזכרה במלאת שלש שנים לפטירתו של חבר שלי. בחור בן 60 שנפטר ממחלת נוון עצבים. משהו איום ומזוויע. לא השרירים התנוונו אלא נערכת העצבים המניעה אותם. והאיש היה בהכרה צלולה עד הרגע האחרון אבל לאט לאט חדל לתפקד. בתחילה תנועות מטוריות עדינות אחר כך תנועות מוטוריות כבדות יותר, ניטלה ממנו לאט לאט יכולת הדיבור, האכילה. מה אגיד לכם? היה עצוב לראותו.לזכרו הוקמה נקודת צפיה ביער בקרבת ירושלים. השבת כזכור היתה שמשית וחמימה והתקבצה קבוצה גדולה של חברים. העלינו את זכרו של האדם שדעך כשהוא עדיין במלוא כוחו. והחברה דברו. דברו עליו כמנהל, כאבא, כבקיא בנושאים שונים במזרח התיכון בכלל ובמדינה בפרט. ואז התבקשתי אני לשאת דברים. בחרתי לספר את הסיפור המופיע בקישור. ההקשר לחברות של האיש, ליחסו התומך, המוכן לסייע לחברים, בלט גם ללא צורך להרבות במילים. מה אגיד לכם? הרושם היה אדיר. הסיפור הרשים. וכך, בטקס אזכרה, סיפור קצר עשה את העבודה מבלי להכביר במילים.
לאחרונה הופיע בשוק ספר שעניינו מספרי ספורים וספוריהם. ושם מעלה המחברת שאלה רטורית - רטורית כי התשובה ברורה ובכל זאת המחברת עונה עליה - לאמור "מתי לספר סיפור?" והיא מונה שם שורה של ארועים שהסיפור יפה להם. וכלום יש ארוע שסיפור מתאים לא יתקבל בברכה? ארוע כזה ברצוני לחלוק עמכם. בשבת האחרונה התקיימה אזכרה במלאת שלש שנים לפטירתו של חבר שלי. בחור בן 60 שנפטר ממחלת נוון עצבים. משהו איום ומזוויע. לא השרירים התנוונו אלא נערכת העצבים המניעה אותם. והאיש היה בהכרה צלולה עד הרגע האחרון אבל לאט לאט חדל לתפקד. בתחילה תנועות מטוריות עדינות אחר כך תנועות מוטוריות כבדות יותר, ניטלה ממנו לאט לאט יכולת הדיבור, האכילה. מה אגיד לכם? היה עצוב לראותו.לזכרו הוקמה נקודת צפיה ביער בקרבת ירושלים. השבת כזכור היתה שמשית וחמימה והתקבצה קבוצה גדולה של חברים. העלינו את זכרו של האדם שדעך כשהוא עדיין במלוא כוחו. והחברה דברו. דברו עליו כמנהל, כאבא, כבקיא בנושאים שונים במזרח התיכון בכלל ובמדינה בפרט. ואז התבקשתי אני לשאת דברים. בחרתי לספר את הסיפור המופיע בקישור. ההקשר לחברות של האיש, ליחסו התומך, המוכן לסייע לחברים, בלט גם ללא צורך להרבות במילים. מה אגיד לכם? הרושם היה אדיר. הסיפור הרשים. וכך, בטקס אזכרה, סיפור קצר עשה את העבודה מבלי להכביר במילים.