מתי הולכים לישון?

[תאי17]

מתי הולכים לישון?

האם אתן נוהגות להגיד לקטנים מתי ללכת לישון? בזמן האחרון הקטנה שלי (שנה ושלוש) לא כל כך רוצה לישון בערב ונשארת ערה עד 11-12 בלילה. אנשים מסביב אומרים לי ששעת השינה היא חלק מהצבת גבולות, אבל אני אישית חושבת שאם היא לא עייפה, לא צריך להכריח אותה. מה אתן אומרות?

 

[לאה_מ]

את מרגישה שהיא לא עייפה? (יצא ארוך)

או שהיא עייפה וקשה לה להרדם? אם היא עייפה ומתקשה להרדם, אני חושבת שכדאי למצוא דרך לעזור לה להרדם. אם את מרגישה שהיא לא עייפה (איך היא ישנה במהלך היום?) גם אני לא בעד לומר לה ללכת לישון בשעה מסויימת. אספר לך סיפור - כשעומר, בכורי, היה בן שנתיים - שנתיים וחצי הוא היה הולך לישון בשעה 21:30. למה? כי זו השעה שחשבנו שהיא סבירה ל"שעת השינה" שלו, כי חשבנו שהוא "זקוק לשעות שינה", כי אמרו לנו ש"ילד צריך להיות במיטה" בשעות כאלה (וזו שעה שנחשבה מאוחרת יחסית למה שראינו מסביבנו), כי בן זוגי התלונן כל הזמן ש"כולם" מספרים לו שאצלם הילדים בשעה 20:00 כבר ישנים... עומר היה ילד מאד סתגלן, קשוב, נוח, משתף פעולה, ולכן הוא ממש לא התנגד. הוא נכנס למיטה בשעה היעודה, ושכב ער מדי לילה כשעתיים תמימות עד שנרדם! במהלך השעתיים האלה הוא היה קורא לנו מדי פעם להפוך לו את הקלטת בטייפ, או למלא לו עוד מים בבקבוק, אבל באופן מוזר להפליא הוא היה פשוט נשאר במיטה עד שהיה נרדם (בסביבות 23:00-23:30). אני חייבת להודות שלי אין יכולת לשכב שעתיים במיטה בציפיה לשינה. אם אני לא נרדמת תוך מספר דקות, אני מעדיפה לקום ולעשות דברים אחרים. עם שירה מעולם לא עלתה השאלה של "שעת שינה". היא ילדה שזקוקה ליותר שעות שינה, ובעצמה תלך לישון מתישהו בין 20:30 לבין 22:30. מכיוון שהיא כל כך מחוברת לגוף שלה, אני ממש לא חושבת שאני צריכה לקלקל לה את זה על ידי הנחיה משלי לגבי שעות השינה שלה. אגב, זה היה ככה מאז שהיתה תינוקת רכה. עכשיו אורי בן 2.5, וכמו עומר, גם הוא לא עייף בשעה 21:30. אבל עם אורי אנחנו לא מנסים בכלל להשכיב אותו. אני מציעה לו ללכת לישון כשהוא נראה לי עייף. לפעמים הוא מסכים ולפעמים לא. אם הוא מרגיש עייף, הוא בא אלי מיזמתו ומבקש לינוק. כשאני לא נמצאת הוא מבקש ממי שנמצא לשבת איתו, ונרדם ללא הנקה. הוא הולך לישון בדרך כלל בסביבות 23:00. לפעמים מאוחר יותר, לפעמים מוקדם יותר. אני משערת, שכמו עם עומר, בעוד כמה חודשים הוא כבר לא יהיה זקוק לשנת הצהריים בגן, ואז ילך לישון מוקדם יותר בערב. לדעתי אין שום קשר בין שעת השינה לבין גבולות. לנו לא יצא כלום מזה שעומר שכב שעתיים במיטה מדי ערב עד שהוא נרדם. הוא היה משתף איתנו פעולה בכל מקרה, גם אם לא היינו מבקשים ממנו להשאר במיטה. אורי יודע שבערב אנחנו רוצים לשתות קפה, לשוחח, לעסוק בעניינינו, וגם הוא עוסק בענייניו. מובן שהוא זקוק לתשומת לבנו יותר מאשר כשהוא ישן, אבל אני בהחלט מרגישה שהוא מכבד את הזמן שלנו, ואני מוכנה לכבד את הקביעה שלו לגבי שעת השינה.

 

[תאי17]

תודה לאה, חיזקת את המחשבות שלי

כשטל היתה בת 8 חודשים בערך, היא עוד היתה במיטת תינוק (עם סורגים), אחרי ההנקה שמתי אותה במיטה, סגרתי את האור ויצאתי מהחדר. אחרי רגע שעה בערך חזרתי לחדר וראיתי אותה יושבת בפינה של המיטה עם הראש למטה בחושך בשקט... אוי כמה שהיה לי עצוב. מיד הוצאתי אותה מהמיטה ומאז היא נרדמת רק איתי (כמה חודשים איתנו בחדר ועכשיו במיטה רגילה בחדר שלה). אני חושבת שהיא כרגע בתקופה שהיא זקוקה לפחות שעות שינה, מספיקה לה שנת צהרים אחת ויש לה אנרגיות להמשך היום. אם היא ישנה שעתיים ומעלה אז כבר שנת הלילה מתאחרת.

 

[Shellylove]

אני חושבת שאת צודקת בהרגשתך

ברוב המקרים אני לא אומרת לשלי מתי ללכת לישון. אם אני רואה שהיא עייפה כבר או שאני רואה שאני עוד מעט נרדמת, אני נכנסת איתה למיטה ולחדר ושוכבת איתה שם עד שהיא נרדמת. זה לא קורה לעיתים תכופות. ברוב הערבים היא מבקשת לינוק כשהיא רוצה לישון.

 

[תאי17]

Shellylove, אפשר עוד פעם

להודות לך על הרעיון של הפוטון? אפילו ההורים שלי שאלו אותי השבוע מאיפה חשבת על הרעיון המוצלח הזה... למרות שיוצא מזה שברוב הלילות אני גומרת את הלילה אצלה במיטה

 

[יולי24]

מה איתנו ??

ןאני מרשה לעצמי לשאול אתכן בקול רם , מה איתנו ההורים ?? כלומר מתי נגמר "יום העבודה " שלנו ?? אני אמא לשניים , בן 12 ובן 5 , הגדול יש לו שעה קבועה שעליה החלטנו יחד והיא 22:00 - אחרי הכל יש בי"ס למחרת והקטן ב- 21:00 במיטה . אנחנו חורגים רק בחופשות וימי שישי . אני חושבת שיש צורך באיזשהו סדר יום ומנוחה נפשית להורים כי ללכת לעבודה,לחזור ולהמשיך ב"משרה השנייה" יש בכך מין המאמץ ואני חוזרת ושואלת איפה הזמן הפנוי והחופשי שלנו כהורים וכזוג ?? מה דעתכן בכל זאת ?? יולי

 

[לאה_מ]

אני לא ב"יום עבודה" כשאני בבית.

אורי, אחרי האמבטיה וארוחת הערב, הוא לא "עבודה". הוא משחק בצעצועים שלו, הרבה פעמים אפילו בחדר אחר, או צופה בקלטת וידאו. לפעמים אנחנו עושים פעילות משותפת (כמו משחק או סיפורים או הצגה) אבל זה רק אם גם לנו זה מתאים. כמו שאמרתי קודם, זה לא ממש מפריע לבן זוגי ולי לשתות קפה בשקט ולדבר. הרי גם לא לנצח נוכל להגביל את הילדים, נכון? מה תעשי כשבנך יהיה בן 15 וירצה ללכת לישון מאוחר יותר? כל עוד אתם לא מפריעים זה לזה, אני לא רואה סיבה שאני אגביל אותו בעניין השינה. מכיוון שאנחנו הולכים לישון בשעות מאוחרות יחסית (בדרך כלל אחרי 1), עדיין נשאר לי "זמן פנוי" אחרי שכל הילדים הולכים לישון. לא יודעת. אני פשוט כנראה לא מרגישה כמוך.

 

[zimes]

אני חשובת כמוך

יותר מזה - מומחי שינה טוענים ששינה כשלא עייפים, פחות איכותית משינה כשכן זקוקים לה.

 

[אמא של יובל ה]

שינה

יובל הולכת לישון בדרך כלל בסביבות חצות. אני בעקרון לא מכריחה ללכת לישון - לא הייתי רוצה שאותי יכריחו ללכת לישון. בערב אחרי האמבטיה היא מבקשת לרדת למטה לשחק ואין לי שום בעיה עם כך. הרבה פעמים היא מודיעה שהיא רוצה שאבוא איתה למיטה כדי ללכת לישון, ולפעמים אנחנו מרגישים עיפים לפניה ואנחנו נכנסים למיטה. יובל לא רוצה להשאר בקומה למטה לבד (האחים הגדולים כבר מזמן ישנם...) ולכן היא עולה ומצטרפת אלינו (קורה גם לא פעם שאנחנו נרדמים לפניה).

 

[החתולה השחורה]

רק אני ילדתי זוג גלולות שינה: בשעה

19:30 הם כבר דורשים ללכת לישון, וישנים 11-12 שעות (לא ישנים בצהריים). מצטערת ליזרות לכם מלח על הפצעים

, אבל זה ממש מתאים לי, כי גם אני ישנונית לא קטנה

 

[החתולה השחורה]

לאן נעלמו התפוזונים החמודים ששמתי?

 

[limori]

אני מקנאה!!!!!!!! הילד שלי רק בגיל

שנתיים התחיל לישון לילה שלם והילדה שלי עדיין מתעוררת פעם אחת בלילה. והיום ממש היום היא בת שנה

 

[עירית ל]

מזל טוב

ותדעי לך שהתעוררות אחת בגיל שנה זה זהב לכל הדעות, על אחת כמה וכמה לאור מה שעברתם עד כה.

 

[לאה_מ]

../images/Emo65.gif../images/Emo77.gif../images/Emo42.gif../images/Emo49.gif../images/Emo42.gif../images/Emo77.gif

 

[nonana]

../images/Emo77.gif../images/Emo49.gif../images/Emo65.gif ... רגע רגע

זה לא תמיד ככה. לא תמיד מתי שהילד רוצה לישון אז ניתן לו. אני לא מתכוונת להכריח אלא לציין עובדה. למשל- מה קורה אם את מזהה את העייפות של הילדים שלך עקב שינוי בהתנהגות, אבל הם לא מזהים אותו? הילדים שלי כשהם עייפים ההתנהגות שלהם משתנה לגמרי והם לא תמיד משייכים לעייפות שלהם. נעמה בוכה על כל דבר (היא לרוב מזהה את העייפות שלה ואומרת לי), נעה הופכת להיות היפר, נדב רב עם כולם (בעיקר בוכה ונדבק אלי). באותו רגע שאני מזהה התנהגות אחרת ואני היום אחרי היכרות ממושכת

יכולה לזהות אותה, אני מציינת להם שהם עייפים ובד"כ הם לא מתנגדים לאמירה שלי, אני לא מחכה שהם יגידו לי את זה. משום כך אני חושבת שזה מאד אינדוידואלי לכל אחד ואין כאן סכמה שנכונה לכולם. מה אתם אומרים?

 

[limori]

תודה תודה... אני ממש מתאפקת לא

לצרף תמונה של נעהלה....