מתי גומלים ואיך?

[dikiyossi]

מתי גומלים ואיך?

נויה בת שנה ועשרה חודשים. כשיש לה "גדול" אז היא מודיעה כשיש לה "קטנים" היא לא תמיד אומרת, היא מאוד מתעניינת באסלה ואתמול קניתי לה ישבנון שתשב קצת ותתרשם לה. אבל נסיון ראשון של להוריד טיטול ולחכות שהיא תגיד לי לפני שהעניין קורה נחל כישלון.... האם זה הזמן להתחיל בכלל? ואם כן, זו השיטה? להפשיט ולחכות? אין לי מושג. אשמח אם תתנו לי את הסימנים הראשונים למוכנות לגמילה, את הגיל המתאים לגמילה וכמובן איך עושים את זה. תודה

 

[xxss1]

הגמילה של עידו

בגיל שנה ו-9 פשוט הורדתי את הטיטול. היה אז חופש פסח ואני הייתי בבית בחופשת לידה ופשוט עשינו את זה. בהתחלה כל חצי שעה שאלתי אם הוא צריך. אם הוא היה אומר כן הלכנו לשירותים ( קניתי מקטין אסלה) ואם הוא היה אומר לא אז אחרי רבע שעה בערך פשוט לקחתי אותו והוא עשה. היו גם פיספוסים לא הרבה למזלי... אבל אמרנו לו שלא נורא וזה קורה ופעם הבאה להגיד לנו לפני. האמת שלנו זה הצליח מהר מאוד. תוך פחות משבוע הוא למד את הרעיון. הגמילה של הלילה היתה בשלושה ימים.

 

[dikiyossi]

הוא הראה סימנים לפני?

אמר משהו? התעניין? גילה רצון מסויים להיגמל? או שזו פשוט הייתה החלטה שרירותית שלך?

 

[פשושי שלי]

אם היא מודיעה אפשר לנסות להוריד את החיתול

ולשתף פעולה כמובן. בסיר, ישבנון על אסלה, או כל מה שמתאים לכם. אם הולך יפה מצויין אם יש עדיין פספוסים לא נורא, לנקות ולקרוא ספרים , הסברים וכו אולי יעזור. אם את לא בטוחה שהיא מוכנה, (וממש אפשר לראות את המוכנות על הילד) אל תורידי. עד שהילד ממש מוכן לגמילה , יש הרבה שלבים של היותו מודע (או לפחות התחלה של מודעות) לעשיית הצרכים. אני מאלו שמחזקים בדיעה , שצריך לזרום עם הילד, לא לדחוף או להכריח , ובכל מקרה בגיל שנה ו10 חודשיםבהחלט אפשר להתחיל לנסות ולראות מה קורה. כמובן שאת צריכה גם שיתוף פעולה מהגן / משפחתון / מסגרת שהיא נמצאת במשך היום, כדי שלא תתבלבל. בהצלחה.

 

[lilend]

אני פשוט חיכיתי שהיא תבקש

לא מצאתי שום טעם ביוזמה של גמילה, מה בוער? מה זה משנה עוד חצי שנה או שנה עם חיתולים? חיכיתי חיכיתי ויום אחד בתי (בגיל 2.5) נעמדה ליד השירותים והכריזה שמהיום אין חיתול יותר! וכך היה, היא פיספסה פיפי פעם אחת באותו היום וזהו!!!!!!!!!! זה היה הפיספוס היחיד שלה. לא השתמשנו בפרסים ולא בשום דבר אחר, מרגע שההחלטה נפלה אצלה, זה היה כאילו מעולם לא הייתה עם חיתול לפני כן. גמילת הלילה הגיעה כמה חודשים אחרי וגם באותו אופן. מה שכן- דיברנו איתה על נושא השירותים, אבל זה היה כמו כל נושא אחר- שיחה בלי פעולה מיוחדת.

 

[פלגיה]

טרום גמילה

בגיל של הקטנה שלך, לא הייתי מתחילה גמילה, ולא קוראת לזה גמילה. הייתי מתייחסת לכל העסק כ"תהליך לפני גמילה":

אם היא מוכנה לשבת על הסיר - נהדר.

אם היא אומרת שיש לה, אבל לא מוכנה עדיין לסיר - הייתי נותנת לה לעשות בחיתול, אבל מציעה לעשות זאת בשירותים.

מיד אחרי שהיא גומרת לעשות - מורידים את החיתול, זורקים את הקקי (במידת האפשר) לאסלה, ומציעים לה להוריד את המים. הסיר עדיין שם - למשחק ולשעשוע.

לנצל את הקיץ ואת החום ולתת לה להסתובב בטוסיק חשוף. מניסיוני זה מקדם גמילה נפלא. כמובן שאת צריכה להיות בהיכון לספיגת שלוליות, ועם שטיחים מגולגלים.

כשאת הולכת לשירותים, תגידי במפורש "אימא הולכת לעשות פיפי בשירותים". אם לא מפריע לך - תני לה להיכנס איתך ולראות (אבל אם הנוכחות שלה איתך בשירותים מפריעה לך - זה ממש לא הכרחי).

תני לה לשחק בהמון משחקי מילוי וריקון ושפיכה: משחקי מים, משחקי אמבטיה, משחקי חול וחול רטוב, וכדומה.

וכמובן - ספרים בנושא, דיסקים ("בלי חיתולים" מזעזע לדעתי, אבל עשה אצלנו יופי של עבודה). אם כל זה עובד טוב - בעוד כמה חודשיים-שלושה תוכלו להתחיל גמילה של ממש. ולמה כן להתחיל ולא לחכות?

כדי לא לאותת לה שמה שהיא אומרת ומה שהיא מודיעה על הגוף שלה לא קיים.

כי גמילה היא תהליך פיזי ונפשי של הילדה וככל שהיא נמשכת יותר זמן היא חלקה יותר.

כדי לנצל את הקיץ ומזג האוויר החם.

כדי לא להגיע למשחקי הכוח שאופייניים לגיל שנתיים וחצי.

כדי לסייע לה בהכרת הגוף שלה.

כי בגיל הזה גם אם התהליך לוקח חצי שנה - היא תהיה גמולה מוקדם יותר מרוב הילדים.

 

[לימיצ]

יום אד הוא פשוט קם והוריד חיתול....

ואז אין ברירה וחייבים להסביר שיש שירותים... יחסית יותר קל עם מתן כי הוא ער לכל הסיפור הזה מליבי, אבל כשאין אח גדול צריך לשאול הרבה אם יש פיפי או קקי, כשיש להגיד- יופי, עשית פיפי/קקי, בפעם הבאה ננסה בשירותים, וכל דרך אפשרית שיש לך להעלות את המודעות. גם שכאתם בשירותים תסבירי לה מה את עושה...וכל זה אמור ליצור אצלה הבנה שגם היא אמורה לעשות אותו דבר. אגב, אם לא הולך, לא נורא, עצרי כמה ימים/שבוע-שבועיים ונסי שוב.