זה זמן טוב - אם כי אם הספר מרתק מדי
הוא עשוי להדיר שינה... זכורים לי כמה לילות כאלה במקרים מסויימים. אישית העדפתי לקרוא בנסיעות בינעירוניות, בתקופה שהן עוד היו שקטות, ושאנשים עוד נירדמו אחרי 10 דקות מתחילת הנסיעה (מישהו עוד זוכר שזה קרה? היום אפילו בנסיעות של חצות אנשים לא ישנים). כך למשל אני זוכר את הקריאה הראשונה בכרך הראשון של ה'היסטוריה' - על אריול ובואו לאי הבודד (ר' במאמרי הפורום - 'פרוייקט האבודים') שפותח את הלגנדאריום. זה היה בנסיעה לת"א ביום שישי אחד, אי אז במאי 1990, קרוב לשעת השקיעה ועם נעימת 'כאן שם ובכל מקום' ברשת ג' ברקע. זו היתה חווייה... הפלגתי על כנפי הסיפור: '....כי יפה המקום בעיני ונעימים הניחוחות המנשבים בו. דומה כי סודות צפונים כאן, מימים קדומים ומופלאים, וחפצי-חן שמורים בחדרי אוצרותיו ובמשכנותיו הנאים, ובלבותיהם של השוכנים בין חומותיו.'