מתי אומרים די?
הכלבה חולה... אנחנו כבר שלושה שבועות מתרוצצים בין הוטרינר, לבית החולים הוטרינרי, עשינו כמעט (יש רק עוד אחת שאולי צריך לעשות, וגם אז זה רק יגיד מה הגורם, לא ירפא אותה) את כל הבדיקות שצריך. דיברנו עם מומחים, הוצאנו כבר אלפי שקלים על תרופות, רופאים וסוגי אוכל שונים...
בינתיים היא בסדר, עדיין אנרגטית, עדיין עושה הכל אבל... היא דועכת לנו מול העיניים.
כבר כמה ימים שאנחנו רואים אותה הופכת לעור ועצמות מול העיניים שלנו. פעם היא היתה טורפת את כל האוכל שלה בלי לחשוב פעמיים ועכשיו אני רואה שהיא לא מסיימת את האוכל עד הסוף.
מסתובבת בבית ומקיאה ובאופן כללי נראית נורא אומללה. אבל עדיין בסדר.
אני יודעת שאולי זה תופעת לוואי של התרופות שאנחנו מנסים עליה עכשיו, מעין ניסיון נוסף לעצור או לאט את מה שיש לה, אבל עדיין כואב הלב.
בנוסף אני כבר לא מצליחה לטפל בה כל כך. אני סוף חודש תשיעי, שני ילדים בבית, והבעל עובד מהבוקר עד הערב.
אני לא יכולה לקחת מישהו אחר שיטפל בה כי כרגע אנחנו מדכאים את המערכת החיסונית שלה אז אני צריכה למצוא מישהו אחר מהבחור הרגיל (שהולך עם הרבה כלבים) כדי שתקבל טיול פרטני ושישימו לב שהיא לא אוכלת שטויות.
והילדים שלי שמים לב שהיא חולה. שואלים, מתעניינים, ילדים שאין להם מושג מה זה חיים בלי הכלבה הזו בבית.
אם הטיפול הזה לא יצליח, היא כנראה תמשיך לדעוך ככה...
למזלי עד היום לא עמדתי בנסיון הזה אבל עכשיו השאלה העיקרית היא- עד מתי?
מתי מחליטים שזה נגמר? האם לתת לה עוד ימים/חודשים עד שהיא כבר תהיה ממש סמרטוט? או לתת לה ללכת בכבוד (ואני בוכה בעודי רושמת את זה) כשהיא עדיין בסדר יחסית?
איך לכל הרוחות מחליטים על דברים כאלה?!
הכלבה חולה... אנחנו כבר שלושה שבועות מתרוצצים בין הוטרינר, לבית החולים הוטרינרי, עשינו כמעט (יש רק עוד אחת שאולי צריך לעשות, וגם אז זה רק יגיד מה הגורם, לא ירפא אותה) את כל הבדיקות שצריך. דיברנו עם מומחים, הוצאנו כבר אלפי שקלים על תרופות, רופאים וסוגי אוכל שונים...
בינתיים היא בסדר, עדיין אנרגטית, עדיין עושה הכל אבל... היא דועכת לנו מול העיניים.
כבר כמה ימים שאנחנו רואים אותה הופכת לעור ועצמות מול העיניים שלנו. פעם היא היתה טורפת את כל האוכל שלה בלי לחשוב פעמיים ועכשיו אני רואה שהיא לא מסיימת את האוכל עד הסוף.
מסתובבת בבית ומקיאה ובאופן כללי נראית נורא אומללה. אבל עדיין בסדר.
אני יודעת שאולי זה תופעת לוואי של התרופות שאנחנו מנסים עליה עכשיו, מעין ניסיון נוסף לעצור או לאט את מה שיש לה, אבל עדיין כואב הלב.
בנוסף אני כבר לא מצליחה לטפל בה כל כך. אני סוף חודש תשיעי, שני ילדים בבית, והבעל עובד מהבוקר עד הערב.
אני לא יכולה לקחת מישהו אחר שיטפל בה כי כרגע אנחנו מדכאים את המערכת החיסונית שלה אז אני צריכה למצוא מישהו אחר מהבחור הרגיל (שהולך עם הרבה כלבים) כדי שתקבל טיול פרטני ושישימו לב שהיא לא אוכלת שטויות.
והילדים שלי שמים לב שהיא חולה. שואלים, מתעניינים, ילדים שאין להם מושג מה זה חיים בלי הכלבה הזו בבית.
אם הטיפול הזה לא יצליח, היא כנראה תמשיך לדעוך ככה...
למזלי עד היום לא עמדתי בנסיון הזה אבל עכשיו השאלה העיקרית היא- עד מתי?
מתי מחליטים שזה נגמר? האם לתת לה עוד ימים/חודשים עד שהיא כבר תהיה ממש סמרטוט? או לתת לה ללכת בכבוד (ואני בוכה בעודי רושמת את זה) כשהיא עדיין בסדר יחסית?
איך לכל הרוחות מחליטים על דברים כאלה?!
