מתייעצת
בכל פעם שהילדה שלי לא מרגישה טוב (חום, נזלת, שיעול) וזה היום בו היא אמורה לשהות עם אבא שלה אני נכנסת לבלבלות. אסביר: תקראו לזה אינסטינקט אימהי , תקראו לזה אהבה, דאגה ..לא משנה איך, אני פשוט רוצה אותה לידי, אני רוצה לטפל בה , לראות כל רגע מה איתה, זו אני! ולמען הסר ספק האבא שלה מטפל בה מאוד יפה , ואין לי זכות לומר לו "היא חולה אז שתשאר איתי...", מה גם שקבלתי כבר עיצה אחת ממשהו קרוב שזה גם לא כדאי כבייכול "להרגיל " אותו לזה כי היא בת שלו ויכול לטפל בה יופי! ובנוסף כשהיא חולה היא עוד יותר מחפשת את קרבתי ואת הנוכחות שלי..... מה אתן עושות במקרים הללו? האם גם אתן מרגישות כך? מה אתם עושים? האם נתקלתם בזה מצד הגרושות שלכם? שניהיה בריאים.
בכל פעם שהילדה שלי לא מרגישה טוב (חום, נזלת, שיעול) וזה היום בו היא אמורה לשהות עם אבא שלה אני נכנסת לבלבלות. אסביר: תקראו לזה אינסטינקט אימהי , תקראו לזה אהבה, דאגה ..לא משנה איך, אני פשוט רוצה אותה לידי, אני רוצה לטפל בה , לראות כל רגע מה איתה, זו אני! ולמען הסר ספק האבא שלה מטפל בה מאוד יפה , ואין לי זכות לומר לו "היא חולה אז שתשאר איתי...", מה גם שקבלתי כבר עיצה אחת ממשהו קרוב שזה גם לא כדאי כבייכול "להרגיל " אותו לזה כי היא בת שלו ויכול לטפל בה יופי! ובנוסף כשהיא חולה היא עוד יותר מחפשת את קרבתי ואת הנוכחות שלי..... מה אתן עושות במקרים הללו? האם גם אתן מרגישות כך? מה אתם עושים? האם נתקלתם בזה מצד הגרושות שלכם? שניהיה בריאים.
