מתייעצת איתכם...

מתייעצת איתכם...

היי, אני בת 26, אמא לילדה בת 4 שנולדה מחוץ לנישואים ולא מכירה את אביה (הוא בחר בכך). לפני כשנה התחתנתי אם אדם אחר, וכרגע אנחנו פרודים. העניין הוא שממש כמה ימים לאחר הפרידה, קיבלתי תוצאה חיובית של בדיקת הריון. כרגע, הפרוד ואני נמצאים ב"קשר לא קשר". מאז הפרידה היו לנו פעמים שהתקרבנו, ריגשית ופיזית, היו גם חרטות שהבענו על דברים מסויימים, ומיצד שני, יש מצבים שבהם אנחנו פשוט לא מתקשרים אחד אל השני ולא נפגשים. זה לא מתוכנן זה פשוט קורה. אוסיף גם שאני לא מגיעה אליו, אני אפילו לא יודעת איפה הוא גר ואם הוא בכלל עובד והיכן. כל הפגישות איתו מתקיימות אצלי בבית. למה אני כותבת? אני כבר בסוף החודש השביעי להריוני, הפרוד שלי רוצה להיות נוכח בחדר הלידה. הוא רוצה להיות איתי בבי"ח כל הזמן שלפני וארחי הלידה, ולהשתחרר בעז"ה יחד הביתה, אלי כמובן. הוא גם רוצה להיות אצלי בבית לאחר הלידה, כשתהיה לנו כבר ילדה משותפת. אני מאוד מבולבלת מאופי הקשר שבינינו. בחמישה החודשים הראשונים מאז הפרידה, אני רציתי לחזור ולהיות איתו. הוא התנגד בכל תוקף. כרגע אני זו שרוצה להתגרש ומה שיותר מהר, הוא לשם שינוי ניראה לי פתאום לא שלם עם זה (עם גירושים). ברוב הפעמים שאנו משוחחים, אני לא יכולה להבין מה הוא רוצה בתכלס. הוא כל פעם אומר משהו אחר. הוא לא החלטי בכלל. לכן, אני לא יודעת אם זה יהיה נכון להזעיק אותו בזמן שבו הלידה מתקרבת. אני פוחדת שאני כבר לא יכולה להתנהג כמו אישתו ומצד שני אני הולכת להיות אם ביתו. בנוסף, אני לא יודעת אם אפשר "לסמוך עלי" שידע איך לתפקד בשלב הלידה כי הוא לא היה איתי במשך ההריון, הוא לא חווה את מה שאני חוויתי. ומה אם אהיה מאוד עצבנית וחסרת סבלנות (מה שקורה לנו בזמן צירים ועייפות ומצב שבו אין לנו שליטה על המתרחש בחדר הלידה), מה מבטיח לי שהוא לא יתרחק כי יפגע אם אגיב לו בצורה שהוא לא מכיר? אני לא יודעת מה לעשות. ניסיתי לדבר איתו על הדברים האלה, להסביר לו מה החששות שלי, הוא פשוט אומר "אני יודע, אני מבין, אני אסתדר, אל תדאגי" עזרו לי... תנו לי לשמוע את חוות דעתכם, אני אולי קצת היסטרית לנוכח הסיטואציה. מה אני עושה?
 

faraday

New member
תמיד ,הילד מאחד

לאחר סוף חודש שביעי ,זה כבר מאוחר להתחרט.בעלך מבולבל בגלל המצב שנוצר. הוא לא התכוון לזה -פשוט קרה -תני לו זמן -תני לו להיות עמך בלידה-תני לו לחזור הביתה ולהיות שותף . אתם פשוט לא מסתדרים בחלק מהנושאים ולא בהכל .בעלך איננו אלים שאת צריכה להתפטר ממנו -כך לפחות לא כתוב במכתבך. בתור גבר ,אני מאמין שילד יכול לעשות נפלאות -תני לזמן לעשות את שלו בהצלחה
 

love4101

New member
דובדבנית מכירה את השיר

תנו לו צאנ'ס הוא בא אליך ומנסה לאחד אז הכל יהיה בסדר ועם הוא אומר לך יהיה בסדר אני מבין אל תדאגי אז אל כל זוג לפעמים מתוכח על שטויות ועם הוא בתכלס בסדר אז למה לפרק את החבילה אז שתהיה לך לידה קלה ובהצלחה באיחוד אמן.
 

ron68

New member
דובדבנית תני צ'אנס

אני חושבת שבסיטואציה שאת נמצאת אין לך הרבה ברירות. אני מציעה לך לנסות לקרב אותו אלייך, במיוחד בתהליך שאת עומדת לעבור. מי יודע אולי חויית הלידה תקרב אותו אלייך. אם הוא מביע נכונות להיות בלידה, תנסי ליהנות מזה. ותהיי את. בסערת צירים ורגשות הורמונליים אין אפשרות להתנצל.שתהא לך לידה קלה ושהכל יעבור בשלום. ובהצלחה בזוגיות ובהרחבת המשפחה.
 
אולי כשיחזיק את התינוק בידיים

הוא "ינחת " על הקרקע זה גם קורה להם היצורים הקטנים והניפלאים האלו עושים את שלהם . מקווה שהכל יסתדר לטובה בהצלחה
 

a44

New member
דובדבנית יקירה

קודם כל היי חזקה
! אני לא מסכימה עם זה שבן זוגך יחזיק את התינוק בידיים והכל ישתנה לטובה... זה לא עובד כך. גם לא חושבת שהזמן ירפא, ישנה או יתאים בין אנשים. החלטת לפרק החבילה ביניכם... זה בסדר! אני עשיתי את בחודש השמיני להריוני ובן זוגי רתח מכעס. לא הייתי בטוחה שאני רוצה אותו באנטימיות של הלידה, כי כ"כ כעסתי עליו, אולם בסופו של דבר, מה שהכריע הוא המשפט שלו: מה אספר לילדה כשתגדל, שאמא לא הסכימה שאראה אותך נולדת? בסופו של דבר הוא מאוד סייע לי במהלך הלידה. גם הוא כמו בן זוגך רצה לחזור אלי, ובלילה כשחזרתי הביתה מבי"ח הסכמתי שיישן בביתי... הצטערתי על כך מאוד וזה גרם לי להבין שאני באמת לא רוצה לחיות איתו. זה לא אומר שהוא אבא לא טוב. הוא דואג, לוקח, מחזיר, קונה, אוהב אותה מאוד... אבל איתי הוא לא! אפשר גם לגדל ילדה בשני בתים. זה מסובך טכנית, אבל ניתן. חשבי מה מתאים לך (ולך בלבד!), היי אגואיסטית בנושא זה. מאחלת לך קבלת החלטות נכונות עבורך... ובנתיים קבלי
 

s h o o s h a

New member
מה את עושה?

את מספרת על מערכת זוגית לא יציבה מזה זמן רב ועל כך שבן זוגך מבקש לקחת חלק פעיל מעתה ועד אחרי הלידה. חושבת שיש כאן פתח מצוין ל'הידברות' מחדש. תהיה זו טעות, לדעתי, לא להסכים לבקשתו ולדחות אותה על הסף. באשר לחווית הלידה אותה טרם חווה, הרי שלכל אחד, כמו לכל דבר, יש פעם ראשונה. אל תנסי לנחש כיצד הוא ירגיש ואיך הוא יתפקד. היי שמחה על כך שהוא מעונין, כאמור, לקחת חלק בתהליך. את בחודש שביעי, במשך החודשיים הבאים ערבי אותו יותר בשלבי ההריון. שתפי אותו בחוויותייך (כבר מרגישים ורואים תנועות תינוק), לכי עמו לביקורות, דברי איתו על תחושותייך ואם יש פחדים- דברו עליהם. הוא אומר כי אין לך מה לדאוג- תאמיני לו. אל תדחי אותו כי את עלולה להשיג בדיוק את ההפך ממה שאת רוצה. "את אשר יגורתי בא לי"...את מכירה? אז את יגורתי אינך רוצה. נשים רבות מתלוננות על כי אבי ילדן לא רוצה בכל קשר עמן, לא כל שכן עם ילדם המשותף. גם את חווית זאת עם ילדתך ואביה. האם את מעונינת בחוויה זו פעם נוספת? גם אם לאחר הלידה יתברר כי אכן הזוגיות של שניכם עלתה על סרטון ואין סיכוי לשקם את היחסים, אל תמנעי מהילד/ה אבא ואל תמנעי מהאב את ילדו. וחוזרת לראשית דבריי- נפתח לך כאן חלון הזדמנויות. תני סיכוי להזדמנות. בוקר טוב וסופשבוע נעים לכולנו
 
../images/Emo24.gif תודה לכל מי שהגיב

כששומעים את הדברים שאמרתם, (שמאוד נכונים כמובן) מכמה אנשים זה משמעותי. בהחלט עזרתם לי להתקרב למצב של הבנה בעניין. אני רק מקווה שההתפתחויות יהיו חיוביות מכאן ועד הלידה. בכל מיקרה, "בעלי" היה אצלי מיום חמישי עד אתמול, יום ראשון בבוקר. עבר מספיק זמן מאז היינו יחד כמה ימים רצוף, האמת? היה לי די כיף איתו, אני מקווה שזה רק ילך וישתפר, אם לא לטובת הזוגיות שלנו (לחזרה לחיים משותפים) אז לפחות לפירות ביטני. ושוב תודה רבה רבה רבה על התמיכה והכוחות שקיבלתי מיכם.
 
למעלה